מנדי הניג
מגיל צעיר מנדי נמשך לנושאים כלכליים ובמיוחד לשוק ההון. עליות, ירידות, השקעות, מניות סיקרנו אותו באופן מיוחד ואת המשיכה הזו לצד יכולת כתיבה מצוינת הוא מתרגם לכתבות וניתוחים בביזפורטל בנושאים רחבים - שוק ההון המקומי, וול סטריט, אנרגיה ותשתיות.
מנדי מספק ראיונות עומק עם מנכ"לים וסמנכ"לי כספים, חושף חברות מעניינות, שם זרקור על בעיות ועיוותים בחברות ובדוחות, ומשתדל לספק ערך לגולשים.
27 אלף דירות על הנייר: כמה מהצבר של בוני התיכון באמת מתקדם?בוני התיכון מחזיקה צבר של כ-27.4 אלף דירות, אבל חלק מהפרויקטים עדיין מתקשים לצאת לדרך: רמלה וכפר סבא בעיכובים ותחזית ההכנסות בקריית משה הונמכה; מנגד, הפרויקטים שבביצוע דווקא משתפרים - את אותה תמונת הרוטציה אנחנו מגלים גם בביצועי המניה היא בעליה של כ-34% מתחילת השנה - הרבה מעל מדדי הנדל"ן והבנייה אבל בפיגור בטווח הארוך יותר
דוחות אקסל מופסדת כבר ב-34% מאז רכישת השליטה: סינאל בתוצאות חלשותסינאל מסיימת את המחצית הראשונה עם הפסד של 1.85 מיליון שקל, לעומת רווח של 529 אלף שקל בתקופה המקבילה; ההכנסות כמעט לא השתנו והרווחיות הגולמית השתפרה, אבל העלייה בהוצאות התפעול והמימון מחקה את השיפור. ברקע: רכישת השליטה בידי אקסל, תיקון הכנסות של 13.7 מיליון שקל, שינוי בתנאי העסקה, תביעה ייצוגית ותביעה נוספת מצד המנכ"ל הקודם
צ'ק פוינט: החברה שהמציאה קטגוריה, והוויכוח שנשארשלושה צעירים בדירה ברמת גן ב-1993 הפכו את אבטחת הרשת ממשהו שמרכיבים למשהו שקונים, ורשמו פטנט שהפך לתקן בתעשייה. הרווחיות שלה נשארה מהגבוהות בעולם, אבל הצמיחה האיטית הורידה אותה מהפסגה, ומהנדס לשעבר שלה בנה חברה גדולה ממנה פי כמה. עכשיו, אחרי שלושה עשורים, החליף אותה מנכ"ל חדש
ההיסטוריה של הסייבר: מהתולעת הראשונה ועד היוםהווירוס הראשון נכתב ב-1971 ורק הציג הודעה מצחיקה על המסך, וכותבי הווירוס הראשון למחשב אישי הטמיעו בו את מספר הטלפון שלהם כדי לעזור לנדבקים. מהתולעת שהשביתה עשירית מהאינטרנט ב-1988, דרך הפטנט של צ'ק פוינט, ועד לעדכון תוכנה פגום שהשבית מיליוני מחשבים בלי שאף תוקף היה מעורב
סייבר הגנתי מול התקפי: שתי תעשיות באותו שםאותם אנשים, לפעמים אותו בניין, ושני עסקים שאין ביניהם דמיון: אחד מוכר הכנסות חוזרות לעשרות אלפי ארגונים, השני מוכר יכולת חדירה למספר קטן של לקוחות ממשלתיים ברישיון. על שוק פרצות האפס-ימים, הצוותים בצבעים, ולמה ההגנה תמיד תעלה יותר מההתקפה
מה זה בעצם סייבר: המדריך הגדולהמילה מתארת גם וירוס במחשב הביתי, גם מדינה שמשביתה תחנת כוח, וגם תעשייה של מאות מיליארדי דולרים. פירקנו אותה לחלקים: על מה בדיוק מגנים, מי תוקף ולמה, איך מתקפה נראית מבפנים, ולמה אחרי שלושים שנה של השקעה המשימה נעשתה קשה יותר ולא קלה יותר
הקוונטים הישראלי: למה כאן בחרו לבנות את התשתית ולא את המחשב עצמוקוונטום משינס מוכרת בקרה לכל מי שבונה מעבד קוונטי, טאואר נכנסת לשבבים פוטוניים, וסטארטאפים מהאקדמיה מנסים לעקוף את מחסום הקירור. המדינה מזרימה מאות מיליוני שקלים, והשאלה הפתוחה היא אם ייצא מכאן אקזיט בסדר גודל של מלאנוקס
הקוונטים מול ההצפנה: למה בנקים וממשלות כבר מחליפים את המנעולים של האינטרנטאלגוריתם בן שלושה עשורים הופך את המחשב הקוונטי לאיום על השיטות שמגנות היום על בנקאות, תקשורת ונכסים דיגיטליים. המכונה שתפרוץ אותן עדיין רחוקה, אבל מידע שנאסף היום נשמר לפענוח עתידי, ולכן ההיערכות כבר החלה
תיקון שגיאות קוונטי: המחסום שמפריד בין הדגמה מרשימה למחשב שימושיקיוביט טועה בשיעור שהיה מרסק כל מחשב רגיל, ולכן הענף מקבץ מאות קיוביטים פיזיים לקיוביט לוגי יציב אחד. זה ההסבר לפער בין הכרזות על אלפי קיוביטים לבין מכונה שמריצה אלגוריתם שלם, וזה גם המדד שקובע מתי הטכנולוגיה תתחיל להחזיר את ההשקעה
- המפה של ענף הקוונטים: מי בונה את המחשב, ומי מוכר לכל מי שמנסה
IBM וגוגל בונות בבית, קוונטינום ו-IonQ מוכרות מכונות, ומאחוריהן שכבה שלמה של ספקיות בקרה, קירור, לייזרים ושבבים שמוכרת לכולם בלי קשר למי שינצח. מדריך מסודר לכל חוליה בשרשרת, כולל הזווית הישראלית