איסטנבול היא העיר הגדולה בטורקיה ומרכז הכובד הכלכלי שלה, יושבת על מיצר הבוספורוס ומחברת בין אירופה לאסיה. בעיר מרוכזים מטות התאגידים הגדולים, הבורסה המקומית, נמל ימי מרכזי ואחד משדות התעופה העמוסים
בעולם, שהפך לצומת מעבר גדול בין יבשות ומנוע צמיחה לחברת התעופה הלאומית. הכלכלה העירונית מבוססת על תעשייה, טקסטיל, בנייה, שירותים פיננסיים ותיירות בהיקף של מיליוני מבקרים בשנה. העיר מושפעת ישירות
ממדיניות הריבית והאינפלציה הגבוהה בטורקיה, שפגעו בכוח הקנייה ובשווי הנכסים במונחים דולריים. עבור ישראלים היא רלוונטית גם כיעד ביניים בטיסות, גם כשוק לייצוא וגם כזירת סחר שמושפעת מיחסי המדינות.
סיאול-טוקיו הפך לקו הבינלאומי העמוס בעולם עם 558 אלף מושבים בספטמבר, זינוק של 41% בשנה; צפון-מזרח אסיה מוסיפה 5 מיליון מושבים, בזמן שניו יורק-לונדון יורד ב-8%
אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה; מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים; 1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג
השיחות בין רוסיה לאוקראינה, שנפתחו היום, בארמון דולמאבהצ'ה באיסטנבול, מסמנות נקודת מפנה אפשרית במלחמה המתמשכת בין שתי המדינות – אך גם מעלות שאלות רבות על הכוונות האמיתיות של הצדדים. מי נמצא בחדר – ומי לא?
המחאות מתרבות, הבורסה צונחת, הלירה מתרסקת; הציבור הטורקי לא מוכן לקבל את מעצרו של אקרם אימאמאולו בטענות שווא - הוא רוצה דמוקרטיה. השאלה אם הצבא, שעבר טיהורים רבים, יעשה משהו - אם יראה שהעם תומך בפעולה