בשנת 2017 חילקו החברות הציבוריות 26.3 מיליארד שקל בדיבידנדים
על פי סקירה שהוכנה על ידי יחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך ופורסמה היום (ג') בשנת 2017 חילקו החברות הציבוריות דיבידנדים בסך של 26.3 מיליארד שקל – הסכום הגבוה ביותר שחולק מאז שנת 2010 בה חולקו דיבידנדים בסך של 27.4 מיליארד שקל, כאשר היקף הדיבידנד שחולק בשנת 2017 גבוה ביותר מ-50% ביחס לשנת 2016.
לבעלי המניות מהציבור שולמו כ-14 מיליארד שקל, שהם כ-54% מהדיבידנדים שחולקו, היתרה חולקה לבעלי העניין. עוד עולה מהסקירה כי 201 חברות שמניותיהן נסחרו בבורסה בסוף 2017 חילקו דיבידנד במהלך השנה. מספר המחלקות מהווה כ-44% ממספר החברות הבורסאיות - שיעור שיא של כל הזמנים.
תשואת הדיבידנד הסתכמה בשנת 2017 ב-3.3%, הגבוהה ביותר מאז שנת 2011. בשנה החולפת נבלמה מגמת הירידה בתשואת הדיבידנד הממוצעת, אשר ירדה בהדרגה מ-3.6% בשנת 2010 ועד 2.0% בשנת 2016.
מדד ת"א-35
תשואת הדיבידנד של מניות מדד ת"א-35 הסתכמה ב-3.1% בשנת 2017, כאשר תשואות הדיבידנד הבולטות מבין חברות המדד שייכות לשותפויות הנפט והגז ישראמקו (22.3%) ודלק קידוחים (17.8%), להראל השקעות (10.3%), לקבוצת דלק (9.2%) ולבזק (8.4%).
- הדרך של ניר דוד לצמרת בזק ומה החזון להמשך - ראיון
- אחרי ביטול העסקה, האם מכירת אקסלרה עדיין על השולחן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף שנת 2017, מבין החברות שמניותיהן כלולות במדד ת"א 35 חילקו 26 חברות בשנת 2017 דיבידנדים בסך של כ-17.3 מיליארד שקל, כ-66% מסך כל הדיבידנדים. זאת לעומת כ-12.1 מיליארד שקל שחילקו חברות אלו אשתקד - עלייה של 43%.
מדד ת"א-90
מבין 98 החברות שמניותיהן היו כלולות במדד ת"א-90 בסוף שנת 2017 חילקו 68 חברות בשנת 2017 דיבידנדים בסך של כ-5.5 מיליארד שקל, כ-21% מסך כל הדיבידנדים.
תשואת הדיבידנד של מניות מדד ת"א-90 הסתכמה ב-3.5% בשנת 2017, כאשר תשואות הדיבידנד הגבוהות ביותר מבין חברות מדד ת"א-90 שייכות לדיסקונט השקעות 0.06% (27.7%), ליבואניות הרכב דלק רכב -0.59% (14.4%) וקרסו מוטורס (13.0%), ולנפטא -1.93% (12.3%).
מדד תל-דיב
המניות הכלולות במדד תל-דיב בסוף שנת 2017 רשמו תשואת דיבידנד של 5.5%, הגבוהה ביותר מאז שנת 2013.
המחלקות הגדולות
שנת 2017 לא הייתה קלה עבור חברת טבע -1.9% , והיא נאלצה להפחית לראשונה את הדיבידנד למניות הרגילות שהיא מחלקת. החל מהמחצית השנייה של שנת 2017 קיצצה טבע את הדיבידנד למניה ב-75% מזה ששולם בעשרת הרבעונים הקודמים. למרות זאת, טבע ניצבת גם השנה בראש רשימת מחלקות הדיבידנדים זו השנה החמישית ברציפות לאחר שחילקה כ-4.1 מיליארד שקל – מהם כ-3.2 מיליארד שקל לבעלי המניות הרגילות וכ-0.9 מיליארד שקל לבעלי מניות הבכורה. זאת בהשוואה לכ-5.3 מיליארד שקל בשנת 2016 (כ-5.1 מיליארד שקל למניות רגילות, 253 מיליון למניות בכורה) וכ-4.5 מיליארד שקל בשנת 2015 (מניות רגילות).תשואת הדיבידנד של טבע עלתה מ-2.2% בשנת 2015 ו-2.8% בשנת 2016 ל-3.3% בשנת 2017.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
הסיבה העיקרית לעלייה בתשואה הינה הצניחה החדה בשערי מניית טבע של כ-44% בשנת 2016 וכ-51% בשנת 2017 ובסה"כ ירידה של כ-73% בשנתיים.
במקומות השני, השלישי והרביעי ברשימה נמצאות שותפויות הנפט והגז דלק קידוחים, ישראמקו וחברת דלק אנרגיה, אשר חילקו רווחים בשיעור חריג בשנת 2017.
דלק קידוחים יהש חילקה 2.2 מיליארד שקל (ויחד עם שותפות אבנר טרם מוזגה לתוכה במאי 2017 – 2.8 מיליארד שקל) ורשמה תשואת דיבידנד של 17.8%. אחד המקורות העיקריים לתשלומי הדיבידנד בשנת 2017 היה התקבולים מהנפקת תמר פטרוליום, אשר גייסה כ-2.3 מיליארד שקל מהנפקת אג"ח וכ-700 מיליון שקל בהצעה של מניות למוסדיים.
דלק אנרגיה, אשר קיבלה השנה דיבידנדים משותפויות הבת שלה דלק קידוחים ואבנר בסך של כ-1.5 מיליארד שקל, חילקה השנה דיבידנדים לראשונה בתולדותיה אשר הסתכמו בכ-1.3 מיליארד שקל ורשמה תשואת דיבידנד של 14%.
ישראמקו יהש 2.47% חילקה דיבידנדים בסך 2.1 מיליארד שקל, מתוכם 1.8 מיליארד שקל בחודש יוני אשר היוו את מלוא סך הרווחים הראויים לחלוקה של השותפות ומומנו בדרך של גיוס חוב בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל, בסמוך לאחר השלמת המיזוג עם שותפויות חנ"ל ונפטא חיפושים. בזכות הדיבידנד החריג הסתכמה תשואת הדיבידנד של ישראמקו ב-22.3%.
בזק 0.43% חילקה בשנת 2017 דיבידנדים בסך של כ-1.3 מיליארד שקל, לעומת כ-1.4 מיליארד שקל וכ-1.8 בשנים 2016 ו-2015, בהתאמה. בעקבות הקשיים אליהם נקלעה בעלת השליטה יורוקום והחקירות והמעצרים של בעלי השליטה ונושאי משרה בכירים, שינתה בזק את מדיניות חלוקת הדיבידנד שלה החל משנת 2018 לפיו תחלק מדי חצי שנה דיבידנד בשיעור של 70% מהרווח הנקי החצי שנתי (במקום 100% מהרווח לפי המדיניות הקודמת).
כיל חילקה דיבידנדים בסך של 872 מיליון שקל בשנת 2017 לעומת 620 מיליון שקל בשנת 2016. דירקטוריון החברה החליט במאי 2016 על עדכון מדיניות חלוקת הדיבידנד כך ששיעור הדיבידנד יופחת לעד 50% מהרווח השנתי הנקי (לעומת עד 70% מהרווח הנקי במדיניות הקודמת), וזאת לשם חיזוק מצבה הפיננסי של החברה ולאור התנודתיות המתמשכת וחוסר הוודאות בשוק הסחורות החקלאיות.
בנק הפועלים 0.66% המשיך במגמת הגידול בשיעור הרווח המחולק כדיבידנד, לאור השיפור המתמשך בהלימות ההון שלו, וקבע מדיניות חלוקת דיבידנד חדשה של עד 40% מהרווח הנקי הרבעוני החל משנת 2017 (במקום עד 30% מהרווח לפני כן). סך הדיבידנדים שחילק הבנק גדל בהדרגה מדי שנה מ-277 מיליון שקל בשנת 2013 ועד 861 מיליון שקל בשנת 2017.
דיסקונט השקעות 0.06% , אשר לא חילקה דיבידנד מאז שנת 2014, חילקה השנה דיבידנדים בסך של 678 מיליון שקל, אשר הניבו תשואת דיבידנד חריגה של 27.7%. אי.די.בי. אחזקות, בעלת השליטה בדיסקונט השקעות עד נובמבר 2017, קיבלה כ-73% מדיבידנדים אלו, אשר סייעו לה בפירעון חובותיה למחזיקי האג"ח שלה.
בנק לאומי 0.12% החל במהלך שנת 2017 לחלק דיבידנדים רבעוניים, לראשונה מאז שנת 2011, לאחר שאימץ ברבעון הראשון מדיניות חלוקת דיבידנד של 20% מהרווח הנקי מדי רבעון, אשר הוגדלה ברבעון הרביעי של השנה ל-40% מהרווח הנקי לאחר שעמד ביעדי יחס הלימות ההון. סך הדיבידנדים שחילק הבנק השנה הסתכם בכ-628 מיליון שקל.
חלוקת דיבידנדים – לפי ענפים
תשואת הדיבידנד הענפית הגבוהה ביותר שייכת השנה לענף האנרגיה, נפט וגז (14.0%), בעיקר בזכות הדיבידנדים הגבוהים שחילקו שותפויות הנפט והגז דלק קידוחים וישראמקו, וחברת דלק אנרגיה. זאת לאחר שבשנה הקודמת הציג הענף את תשואת הדיבידנד הנמוכה ביותר מבין כל הענפים.תשואת הדיבידנד של חברות ושותפויות חיפושי הנפט והגז בלבד הסתכמה בשנת 2017 בכ-18.1%.
בזן 1.99% , שלא חילקה דיבידנדים מאז שנת 2010 למרות שאימצה מדיניות חלוקת דיבידנד מדי שנה, חילקה בשנת 2017 דיבידנד בסך של כ-325 מיליון שקל.
תשואת הדיבידנד השנייה בגובהה (5.1%) נרשמה הן בענף המסחר והשירותים והן בענף ההשקעה והאחזקות. בענף המסחר ושירותים בעיקר בזכות בזק אשר חילקה כ-1.3 מיליארד שקל, ובזכות יבואניות הרכב דלק רכב -0.59% (424 מיליון שקל) וקרסו מוטורס (355 מיליון שקל);ובענף ההשקעה והאחזקות בזכות דלק קבוצה 2.34% (780 מיליון שקל) ודיסקונט השקעות 0.06% (678 מיליון שקל).
ענף השירותים הפיננסיים שמר גם השנה על תשואת דיבידנד ענפית גבוהה (4.2%), לאחר ש-12 מתוך 15 חברות הענף חילקו דיבידנד השנה.
הבנקים חילקו בשנת 2017 דיבידנדים בסך של כ-2.3 מיליארד שקל, ותשואת הדיבידנד של הענף הסתכמה בכ-2.4%, הגבוהה ביותר מאז שנת 2007 (4.7%). תשואה זו הושגה בזכות עמידה של רוב הבנקים בדרישות הרגולטוריות של יחס הלימות הון נדרש, אשר התבטאה בהגדלת סכומי הדיבידנדים שחילקו פועלים 0.66% , מזרחי טפחות 0.1% , הבינלאומי 0.95% ופיבי 0.12% , וכן בנק לאומי 0.12% שחזר לחלק דיבידנדים לאחר הפסקה של שש שנים.בנק דיסקונט 0.92% , אשר חילק דיבידנד בפעם האחרונה בשנת 2008, אימץ בסוף 2017 מדיניות חלוקת דיבידנד מדי רבעון בשיעור של עד 15% מהרווח הנקי החל מהרבעון הראשון של שנת 2018, אך בפועל לא חולק ברבעון זה.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?
חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32% צמוד מדד, אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.
ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.
דירוג גבוה ללא בטוחות
למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.
עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.
- כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
- מה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער מהממשלתי
אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.