בזמן שהמדדים ברחבי העולם, כולל אלו הישראלים, מנסים לחזור אל הרמה שלהן ערב הטלטלה שעברה על השווקים בחודש האחרון, מדד הבנקים המקומי רשם היום ציון דרך, כשהוא הצליח לשחזר את השיא אליו הגיע לפני כחודש. מי שהפכו בשנים האחרונות להשקעה המוצלחת והיציבה ביותר בישראל, הציגו התאוששות מהירה מהמשברים שפקדו את השוק והמשיכו להוכיח מדוע הן הפכו לחביבות המשקיעים.

אחרי שזינקו בשנת 2024 ביותר מ-40%, היה נדמה שאין מי שיעצור את מניות הבנקים מלהמשיך ולשבור שיאים. ואכן שנת 2025 נפתחה בצורה חיובית מאד עבורן, עם זינוק של כ-17% בשווין, שהעמיד את המדד על שיא כל הזמנים לפני כחודש. אך אז הגיעו הברבורים השחורים. תחילה היו אלו המשברים הפנימיים, שאיימו להחזיר את המשק הישראלי אל ימי הרפורמה המשפטית, ולאחריה הייתה זו תוכנית המכסים של הנשיא טראמפ שהצליחה לזעזע את השווקים ברחבי העולם, כולל בישראל. אלא שחודש לאחר מכן הם כבר שוב בשיא.

ביצועי מדד הבנקים ב-5 השנים האחרונות

תשואה גלומה של 12%

בשנים האחרונות הבנקים נסחרו באופן מסורתי במכפיל הון שנמוך מ-1, כלומר מתחת להון העצמי שלהן. אלא שבמהלך השנה האחרונה, על רקע הזינוק במחירי מניותיהן חצו כלל המניות את הרף, ונסחרות כיום במכפיל גבוה מההון העצמי שלהן. על פניו, עובדה זו הופכת את ההשקעה במניות הבנקים לאטרקטיבית פחות, אך בהנחה שרווחי הבנקים ימשיכו להיות גבוהים ובהתאם הם ימשיכו להציג תשואות גבוהות על ההון הרי שהן עדיין מהוות השקעה יציבה יחסית עם פוטנציאל לתשואה עודפת.

• ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
• מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כאשר הבנקים מרוויחים בסביבות 15% על ההון ומכפיל ההון שלהם (שווי שוק חלקי הון עצמי) הוא באזור ממוצע של 1.3, המשמעות היא שהתשואה ביחס לשווי היא 11%-13%. נניח שיש בנק שהונו 1 מיליארד שקל והשווי שלו 1.2 מיליארד שקל - כלומר מכפיל ההון הוא 1.2.  נניח שהרווח הצפוי של הבנק הזה הוא 150 מיליון שקל - כלומר תשואה של 15% על ההון העצמי  (150 מיליון שקל חלקי הון של 1 מיליארד). הרווח הזה ביחס לשווי הוא 12.5% - 150 מיליון שקל חלקי 1.2 מיליארד שקל. וזו תיאורטית התשואה הצפויה למשקיע. למה זו תשואה תיאורטית? כי לא בטוח שמכפיל ההון יישאר על 1.2. בשנים האחרונות המניות של הבנקים עולות לא רק בזכות הרווחים והתשואה על ההון אלא גם בזכות עלייה במכפיל ההון. במידה ומכפיל ההון יישמר, הרי שהבנקים צפויים לספק תשואה מרשימה - 12%. 

תוצאות הרבעון הרביעי

בחודש שעבר פרסמו הבנקים הגדולים בבזה אחר זה את תוצאותיהם לרבעון הרביעי ולשנה כולה. כמו ברבעונים שקדמו לו גם הרבעון הרביעי התאפיין בתוצאות חזקות במערכת הבנקאית, שנבעו בין היתר מסביבת הריבית הגבוהה. גם ברבעון זה, תוצאות בנקים, התאפיינו בצמיחת אשראי גבוהה מהממוצע, ירידה בהוצאות להפסדי אשראי וירידה בהוצאות המס. במקביל מרבית הבנקים הצליחו לשמר ואף להעלות את המרווח הפיננסי (בנטרול מדד) כשמגמת העברת הכספים מעו"ש לפיקדונות נושאי ריבית המשיכה להיות מתונה.

• תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
• איי.סי.אל מעמיקה את הכניסה לרכיבי מזון ורוכשת את ברטק הקנדית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

לצד התוצאות החזקות, החליטו לאומי, פועלים ודיסקונט לפרסם תוכניות אסטרטגיות שכללו יעדים מרשימים לשנים הקרובות. מי שהגדילו לעשות היו שני הבנקים הגדולים במשק, לאומי ופועלים, שהציבו יעדים משמעותיים בכל הקשור לרווח ולתשואה על ההון בשנתיים הקרובות, תוך שהם מתחייבים להגדיל את שיעור הדיבידנד לכ-50% מהרווח. במקביל, גם בדיסקונט בחרו לפרסם יעדים לטווח רחוק יותר (שנת 2030), מה שאמנם אכזב את המשקיעים, אך העיד על השאיפות ליציבות בטווח הארוך. 

התשואה להון הענפית הסתכמה בשיעור של 14.3%, כאשר כל הבנקים במערכת הציגו תשואה דו ספרתית על ההון. הבנק הבינלאומי ובנק מזרחי הציגו את התשואה להון הגבוהה ביותר – 17.4% ו- 16.9% בהתאמה, לאומי המשיך גם כן להציג תשואה להון גבוהה עם 16.2%, דיסקונט הציג תשואה של 13.4%. בנק הפועלים הציג את התשואה להון הנמוכה בסקטור (10.8%), אשר הוסברה בהוצאה חד פעמית בגין פרישת עובדים, בנטרולה היתה עומדת התשואה להון של פועלים על 13.6%. 

מה שהעיב במעט על התוצאות הוא המדד השלילי ברבעון שעמד על 0.1%-, ומשך מעט כלפי מטה את התוצאות של הבנקים לעומת רבעונים קודמים, בעיקר את אלו של בנק לאומי ובנק מזרחי בהם ההשפעה על הכנסות הריבית ברבעון השלישי עמדה על 670 ו-439 מיליון שקל והתאפסה לחלוטין ברבעון הרביעי. הצמיחה בתיקי האשראי היתה גבוהה ברבעון ונשענה על הקדמת רכישות בשל עליית המדד ועל המשך צמיחה באשראי לעסקים גדולים. ההוצאות הנמוכות להפסדי אשראי והירידה בשיעור המס, תמכו בהמשך הגידול בעודפי ההון כשכל הבנקים התיישרו לשיעור Payout של 40% מהרווח לרבעון.

האם הצמיחה במניות הבנקים תמשך?

במבט קדימה, אם לא יקרה משהו חריג מרבית האנליסטים סבורים שברבעון הראשון של השנה הענף יציג תשואה דומה לזו של הרבעון האחרון, שתשען על אינפלציה גבוה יותר (0.3%) אך מנגד שיעור המס צפוי לעלות לכ-38.5%. כך למשל, לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות IBI העריך בחודש שעבר כי "הבנקים צפויים לייצר תשואה דו ספרתית נאה על ההון גם ברבעון הראשון וכל זאת בתקופה בה עודפי ההון מכבידים על המכנה במשוואה. אנו מעריכים כי החלטת בנק ישראל אודות הגדלת חלוקות הרווחים תמשיך להיות הטריגר לפוטנציאל קצר הטווח של מניות הבנקים".

אז מה בכל זאת עשוי להעיב על מניות הבנקים? ראשית, כמו שכבר ראינו בחודש החולף מניות הבנקים כמו השוק כולו מתמודד עם לא מעט ברבורים שחורים שמאיימים להפציע. בחודש שעבר, מניות הבנקים רשמו את הירידה החדה ביותר בתל אביב בצל הדיווחים על פיטורי היועמ"שית, שעוררו את החשש של המשקיעים מפני החזרה למציאות הפנימית שלפני המלחמה. הבנקים, נשענים במידה רבה על המצב במשק הישראלי ולכן כל איום עליו, או עיכוב של היציאה מהמשבר אליו הוא נקלע בעקבות המלחמה ועוד קודם לכן סביב הרפורמה המשפטית, עשוי כמובן לפגוע גם בבנקים בעיקר בטווח הבינוני-ארוך.

בהסתכלות ארוכה יותר, הבנקים צפויים להתמודד עם מספר אתגרים, כולל הורדת ריבית צפויה. כיום, נהנים הבנקים מסביבת ריבית גבוה יחסית (4.5%), שמאפשרת להם לגזור רווחים נאים על ההלוואות שהיא מעניקה, החל ממשכנתאות וכלה ב"מינוס" בחשבונות העובר ושב של האזרחים. על אף שבנק ישראל לא ממהר להוריד את הריבית, הוא עדיין דבק בתחזיותיו שהריבית תרד ל-4% עד הרבעון הראשון של 2026. תחזית עליה הוא חזר גם בהכרזת הריבית האחרונה.

בהקשר זה, כדאי להזכיר כי בחודש שעבר הכריזו בבנק ישראל ובמשרד האוצר על כוונתם לפתוח לתחרות את שוק הפיקדונות ומתן האשראי, הנשלט כיום על ידי הבנקים. להערכתם, המהלך לפתיחת השוק, אותו הם מתכוונים לקדם בשנה הקרובה, צפוי להביא לריביות אטרקטיביות יותר למשקי הבית והעסקים הקטנים, וכן לאפשר להם לקבל אשראי מהגופים החדשים בתנאים טובים יותר מאלו שמציעים הבנקים כיום. עם זאת, המשקיעים שכבר ראו בעבר איך הבנקים יוצאים מהרפורמות השונות שנועדו לקצץ את כוחן, דווקא כשידן על העליונה.

לבסוף, סיכון נוסף עמו עשויים להתמודד הבנקים בטווח הבינוני ארוך נוגע לאשראי אותו הם מעניקים לסקטור הנדל"ן. לפני מספר חודשים, הזהיר אלון גלזר, סמנכ"ל לידר שוקי הון בראיון לביזפורטל מפני הסיכון הגובר כתוצאה מהצמיחה בהיקפי האשראי לסקטור. לדבריו, במשך עשור שלם הצמיחה השנתית בהיקפי האשראי של הבנקים עמדה על 3%-4%, היום אנחנו נמצאים בקצב של 15%-20%. המשמעות היא "שנותנים גם אשראי פחות טוב, כשנותנים הרבה אשראי זה נעשה פחות טוב. אשראי ליזמים קבלנים היה פעם 11% מהתיק של הבנקים, היום הוא 18%, הבנקים הופכים יותר ויותר לבנקים של נדל"ן. נכנסו עכשיו הלוואות הקבלן, והלוואות ה-20-80 שלמעשה גם מגדילות את הסיכון וגם דוחות את הסיכון, בסוף כשנגיע למימוש ההלוואות נגלה שמישהו הפסיד מזה, בין אם זה הלקוח, היזם או הבנק, כולם משתתפים בסיכון הזה".