אשה טענה כי חתמה על הסכם גירושים שמנשל אותה מדירת המגורים והרכב תחת לחץ, איומים ומניפולציות מצד בעלה לשעבר. השופטת לירון זרבל-קדשאי דחתה את התביעה לאחר שקבעה כי לא הובאו ראיות משכנעות לכפייה או לעושק, וכי ההסכם נחתם לאחר משא ומתן, הוחלפו טיוטות ואושר פעמיים בבית המשפט. נקבע כי מתחים ולחצים הם חלק בלתי נפרד מהליך פרידה, ואין בהם כשלעצמם כדי לבטל הסכם שקיבל תוקף של פסק דין

שיח פוליטי בקבוצת פייסבוק במהלך מלחמת חרבות ברזל גלש להטחת עלבונות חריפים. אחד המשתתפים תבע, ואילו השני טען שזה סתם מם ברשת. בית המשפט קבע כי מדובר בלשון הרע, ולא מגוחך לדרוש במקרה הזה פיצוי. עם זאת, גם לתובע היתה תרומה לשיח המתלהם, ולכן הפיצוי שנפסק הוגבל. השופט לא נשאר אדיש לרקע הלאומי: "הטבח עודנו טרי, הלב עודנו מדמם"

לאחר שנים של מדיניות שביטלה את השפעת הקילומטראז' על שווי רכב לעניין גמלת הבטחת הכנסה, פסק השבוע בית הדין הארצי לעבודה בהרכב מורחב כי מינואר 2026 יובא נתון הנסועה המופיע ברישיון הרכב בחשבון. ההכרעה התקבלה בעקבות ערעור של אדם שהמוסד לביטוח לאומי שלל את גמלתו לאחר שרכש רכב ששוויו לפי חישובי המוסד חרג מהמותר, אף ששילם בפועל סכום נמוך בהרבה בשל נסועה גבוהה במיוחד

לאחר חמש שנות התקשרות במעמד של עצמאית, הצליחה מנהלת משאבי אנוש לשכנע את בית הדין כי בפועל התקיימו בינה לבין חברת הקוסמטיקה יחסי עובד-מעביד. עם זאת, נקבע כי התמורה שקיבלה כעצמאית היתה גבוהה משמעותית מזו שהיתה מקבלת אם היתה שכירה, ולכן תביעתה לכ-1.5 מיליון שקל בגין זכויות סוציאליות ופיטורים נדחתה. בית הדין דחה גם את טענתה כי פוטרה בעקבות טיפולי פוריות שעברה

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את תביעתו של טל ארביב, שרכש רבע מהזכויות בדירתה של קרין ספיר ביטון ב-2017 כדי למנוע את מימוש הנכס ופינוי אמה בידי הבנק. הנתבעת טענה כי ההסכם בטל עקב עושק והטעיה, אך השופט נפתלי שילה קבע כי היא עצמה יזמה את המכירה, קיבלה את מלוא התמורה ושיתפה פעולה במשך חמש שנים - ורק לאחר סכסוך אישי ניסתה להתכחש להסכם

בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת הכריע סוף סוף בסכסוך משפחתי מר ומתוקשר בין שבעה אחים על הזכויות במשק חקלאי במושב בדרום. אחרי שנים של הליכים ודיונים, השופט בן שלו פסק שהאח ד', שנותר לגור ולעבוד במושב, הוא זה שמוכן ומסוגל להחזיק במשק ולקיימו - אך יהיה עליו לשלם 200 אלף שקל לאחיו א', שעזב לפני עשרות שנים. מדובר במאבק משפחתי טעון, שבו הוטחו האשמות על קנוניה, סחיטה כלכלית ואף משפט שלמה משפחתי

בית הדין לעבודה הכיר במחלת הסרטן שבה לקתה טכנאית רנטגן ותיקה בבית החולים בילינסון כמחלת מקצוע, וקבע כי המוסד לביטוח לאומי לא הצליח להפריך את הקשר הסיבתי לעבודה. זהו סוף מאבק מתיש שהתנהל בשלוש ערכאות, והוכרע רק לאחר שורה של חוות דעת רפואיות ושאלות הבהרה, שקבעו כי הנתונים הלא מדויקים והחסרים - פועלים דווקא לחובת המדינה

במרכז המחלוקת נמצאת בקשה של תושבת תל אביב לנהל תביעה ייצוגית נגד החברה הישראלית שמציעה תוספים ופלטפורמות לניהול אתרים, בטענה לחידוש מנוי אוטומטי תוך הפרת חוקי הגנת הצרכן. החברה דרשה להעביר את הדיון למחוז תל אביב לפי תניית שיפוט בהסכם, אף שהתביעה הוגשה במחוזי מרכז. השופטת קבעה כי למרות מאפייני הסחר באינטרנט, הדין מחייב דיון בתל אביב, והבהירה מתי ניתן לסטות מתניית שיפוט חוזית

ועדת הערר למיסוי מקרקעין בירושלים דחתה את עררו של אדם שניסה לטעון כי המבנה הנטוש שבמגרש שלו מהווה "דירת מגורים מזכה" הפטורה ממס שבח. בפסק דין מפורט קבעו שלושת חברי הוועדה כי המבנה כלל לא עומד בהגדרה של דירה, וכי מדובר בנכס מסחרי מובהק. לדברי יו"ר הוועדה, השופט דורות, "הנכס אינו עונה להגדרת דירה לא בפועל ולא בכוח"

האיש החליק על כתם שמן סמוך למוסך בירושלים ונפצע קשה ברגלו. הביטוח הלאומי כבר הכיר בו כנפגע עבודה ושילם לו יותר ממיליון שקל, אבל בית המשפט מצא שגם למוסך יש אחריות. השופט חייב את המבטחת של המוסך לשלם לרוכב כ-180 אלף שקל נוספים, לאחר שקבע כי כתם השמן נוצר כתוצאה מרשלנות המוסך ועובדיו, שלא סילקו את המפגע בזמן. כל זאת, אף שהתובע רכב בלי ביטוח חובה ואף שמדובר בתביעה שהוגשה באיחור של שש שנים