סחרור הנדל"ן: הנתון של בנק ישראל שצריך להפחיד את כולנו

בנק ישראל: הלוואות לדיור היוו 69% מסך הלוואות משקי הבית. היקף המשכנתא ב-2014 - 51.05 מיליארד שקל
לירן סהר | (10)
נושאים בכתבה חובות משכנתא

רגע לפני פרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא זינוק מחירי הדירות, מספק היום בנק ישראל נתונים שצריכים להדאיג את כולנו במסגרת נתוני התפתחות החוב לשנת 2014.

יתרת החוב לדיור גדלה מתחילת השנה בכ-15 מיליארדי שקל והסתכמה בכ-303 מיליארד שקל, גידול של 5.2% בהשוואה לאשתקד. מאז שנת 2010 גדל החוב לדיור ב-30% מרמה של 233 מיליארד שקל. בהשוואה ל-2011 עלה החוב לדיור ב-20.7% מרמה של 251 מיליארד שקל ובהשוואה ל-2012 עלה 12.6% מרמה של 269 מיליארד שקל.

יתרת החוב למשקי הבית הסתכמה ב-2014 בכ-438 מיליארד שקל, כ-3.2 מיליארד שקל יותר בהשוואה ל-2013 (עלייה של 0.7%). בסך הכול החוב לדיור מהווה כ-69% מסך חובות משקי הבית.  יתרת החוב שלא לדיור גדלה מתחילת השנה בכ-13 מיליארד שקל (11%), גידול משמעותי בהשוואה לשנים הקודמות, עם זאת לא חל שינוי משמעותי במשקלו של החוב שלא לדיור בסך החוב של משקי הבית והוא מהווה כ-30% מסך החוב של משקי הבית.

בחודש ינואר 2015 חלה ירידה קלה בנטילת משכנתאות חדשות והן הסתכמו בכ-4.6 מיליארד שקל, קיטון של כ-21% בהשוואה לשיא כל הזמנים שנרשם בחודש דצמבר והסתכם בכ-5.5 מיליארד שקל. בשנת 2014 נרשמו ביצועי משכנתאות בסך של כ-51.5 מיליארד שקל, דומה לסך הביצועים בשנת 2013.

מהתפלגות יתרת החוב שלא לדיור לפי מלווים עולה כי רוב החוב (86%) מקורו מהבנקים, היתר מחברות כרטיסי האשראי ומגופים מוסדיים. קצב הגידול של החוב מכל המלווים עלה בשנה האחרונה, אם כי נרשם קצב גידול מהיר יותר בחוב לגופים המוסדיים (30.4%) ולחברות כרטיסי האשראי (14.9%).

ירידה בחוב העסקי בדצמבר

יתרת החוב של המגזר העסקי בחודש דצמבר ירדה בכ-8.4 מיליארד שקל (1%-) לרמה של כ-816 מיליארד. הירידה ביתרה נבעה מפירעון חוב נטו של האשראי הבנקאי, אג"ח סחיר בישראל ואג"ח לא סחיר. הירידה קוזזה בחלקה כתוצאה מגיוס אג"ח בחו"ל. שער החליפין של השקל מול הדולר ומדד המחירים לצרכן נותרו ללא שינוי.

בסיכום שנת 2014 נרשמו פירעונות נטו בסך החוב של המגזר העסקי (כ-11.5 מיליארד שקל, 1.4%-), לראשונה מאז שנת 2010. הפירעונות התרכזו באשראי הבנקאי, באג"ח הסחיר והלא סחיר ובאשראי מחו"ל. למרות פירעונות אלו, חלה עליה של כ-17 מיליארד שקל (2.1%) בשווי יתרת החוב של המגזר העסקי כתוצאה מהשפעת פיחות שע"ח של השקל מול הדולר של כ-12% וגיוס נטו של הלוואות חוץ בנקאיות.

פילוח חוב הסקטור העסקי לפי מלווים: מנתוני האומדן הכמותי (הפרשי יתרות בניכוי השפעות מחיר ושער חליפין) עולה כי במהלך 2014 נמשכו הפירעונות נטו בחוב לבנקים, כ-9.5 מיליארד שקל (2.5%-), מגמה שהחלה כבר ב-2012. גם בחוב החוץ בנקאי, נרשמו ב-2014 פירעונות נטו, זאת בהמשך לירידה בקצב הגידול בו מאז אמצע 2013. הפירעונות התרכזו באג"ח הסחירות (3.5%-) והלא סחירות, ובאשראי מתושבי חוץ (1.5%-); לעומת זאת, ההלוואות מהגופים המוסדיים, המשיכו לגדול בשנת 2014, אם כי בקצב נמוך יותר מהשנים האחרונות.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תחלופה בין האשראי למגזר העסקי לבין האשראי למשקי הבית

מנתוני התפלגות האשראי הבנקאי לפי סקטורים עולה, כי בשנים האחרונות חלה תחלופה בין האשראי למגזר העסקי לבין האשראי למשקי הבית: מסוף 2011 ירדה יתרת החוב של המגזר העסקי לבנקים מרמה של 405 מיליארד  שקל לרמה של 382 מיליארד שקל. מנגד עלתה יתרת החוב של משקי הבית לבנקים מרמה של 318 מיליארדים לרמה של 399 מיליארדים.

יחס החוב של המגזר העסקי לתוצר העסקי המשיך לרדת ב-2014 בנקודת אחוז נוספת ועמד בסוף השנה על 101%, זאת בעיקר כתוצאה מעלייה גדולה יותר בתוצר העסקי מאשר העלייה בחוב. מאז הרבעון השלישי של 2008 הסתכמה הירידה ביחס החוב לתוצר  בכ-27 נק' אחוז. יחס החוב של משקי הבית לתוצר עלה במהלך 2014 בכנקודת אחוז ועמד בסוף השנה על 40%, יחס נמוך בהשוואה בינ"ל: גידול זה נבע מעליית החוב של משקי הבית בקצב גבוה יותר מעליית התוצר.

סך ההנפקות ברוטו של המגזר העסקי בארץ (ללא בנקים וביטוח) בחודש ינואר 2015 הסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל, כולן באג"ח סחיר. בשנת 2014 ההנפקות ברוטו של המגזר העסקי בארץ (ללא בנקים וביטוח) הסתכמו בכ-30 מיליארד שקל, רובן באמצעות אג"ח סחיר, סכום הדומה לזה בשנת 2013.

בשנת 2014 חלה עלייה בגיוסים ברוטו באמצעות אג"ח לא סחיר אשר הסתכמו בכ-8 מיליארד שקל (כ-26% מסך הגיוסים), סכום הגבוה פי 4 מהגיוסים באג"ח לא סחיר בשנת 2013. לראשונה 4 חברות ישראליות גייסו חוב ממשקיעים מוסדיים בחו"ל באמצעות אג"ח שנרשם למסחר ברצף מוסדיים בבורסת ת"א.

ענף הנדל"ן והבינוי גייס, ב-2014, כ-12 מיליארד שקל (כ-30% מסך הגיוסים), לאחר שבלט גם בשנה הקודמת. ענף הבנקים (שאינו נכלל בחוב של המגזר העסקי) הגדיל משמעותית את היקף הגיוסים בהשוואה לשנת 2013 וגייס במהלך שנת 2014 כ-10 מיליארדי שקל. בשנת 2014 היוו ההנפקות בדירוג -AA ומעלה כ-44% מסך ההנפקות, זאת לעומת 36% בשנת 2013. שאר ההנפקות היו ברובן בדירוג בין A- ל-A (42% מההנפקות) דירוג האופייני לחברות נדל"ן שבלטו עם גיוסים בשנה זו.

בחודש דצמבר פער הריביות במגזר הלא צמוד הצטמצם בכ-0.02 נק' אחוז ועומד על 3.21 נק' אחוז. בהשוואה לסוף שנת 2013, פער זה הצטמצם בכ-0.15 נק' אחוז, כתוצאה מירידה גדולה יותר בריבית על יתרת האשראי מאשר הירידה בריבית על יתרת הפיקדונות. במהלך שנת 2014 ירדה הריבית על האשראי הצמוד השולי (שניתן במהלך החודש) בכ-0.14 נק' אחוז. פער הריבית בין אשראי לפיקדונות במגזר הצמוד הצטמצם בכ-0.2 נק' אחוז ועמד בסוף השנה על 1.62%.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    הנהלת הבורסה מתבקשת 25/02/2015 23:42
    הגב לתגובה זו
    ולדאוג להשבת כספם, אשר נלקח מהם שלא על פי דין ושלא בהתאם לכללי המסחר המקובלים בבורסה!
  • 8.
    . 25/02/2015 19:02
    הגב לתגובה זו
    ממשלת אולמרט וליבני קיבלה החלטה ב2008 לא לבנות במרכז אלא אך ורק בפריפריה ! ממשלת נתניהו ביטלה את ההחלטה העקומה הזו ! שנים לוקח לתקן את זה ...
  • מאיר 25/02/2015 21:52
    הגב לתגובה זו
    לשקרן המושחת ביבי היה מספיק זמן לתקן.
  • 7.
    אין סכנה בנקים=תתעוררו=דחוףצדק=בועהמעל50%=דורעני=מיתון! (ל"ת)
    פישר+פלוג+ממשל=בועה! 25/02/2015 18:41
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    קרטל דמגוג הרצה פראייר=בועהמעל50%=דור עני=סיכון מדינה!! (ל"ת)
    קבלן,בנק,ממדל=גנבים! 25/02/2015 18:37
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מי צריך לפחד ? יזרקו עשרות אלפי משפחות (ל"ת)
    לא ,יקחו מהעשירים 25/02/2015 17:35
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הבנקיםהרוויחו מליארדים בעלי הדירות 90% עכשיולהוריד ב50% (ל"ת)
    להוריד מחירי הדירות 25/02/2015 16:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חוכמולוג 25/02/2015 15:59
    הגב לתגובה זו
    התמג הישראלי עומד על כטריליון שח, 3 אחוזי צמיחה מהווים כ30 מיליארד שח, שזה פחות או יותר הגידול בחובות משקי הבית. מסקנה מתבקשת - עוד כסף זול לא מעודד צמיחה גם בארץ(בחול זה מזמן ככה) וגם לא מליח לייצר אינפלציה
  • 2.
    אם פלוג תמשיך להוריד את הריבית יקנו יותר דירות להשקעה, (ל"ת)
    כלכלן 25/02/2015 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רפי 25/02/2015 15:02
    הגב לתגובה זו
    כך גם קביעת יעד שנתי למשכנתאות. למשל 40 מיליארד שקל בשנת 2015 ולאחר מכן 30 מיליארד שקל בשנת 2016. פחות מינוף = פחות דלק להשתוללות המחירים.
הדמיית הפרויקט בבית שמש. קרדיט: קסם הדמיותהדמיית הפרויקט בבית שמש. קרדיט: קסם הדמיות

האם פרויקט הפינוי-בינוי הענק בבית שמש יבטיח את הגיוון של האוכלוסיה בעיר?

הוועדה המחוזית אישרה את פרויקט ההתחדשות העירונית הגדול ביותר בבית שמש ואחד מהגדולים בארץ, הכולל 3,467 יח"ד ומודל "בינוי-פינוי" חדשני; התוכנית, המשתרעת על 152 דונם בשכונת גבעת שרת, תחליף 486 יחידות דיור ישנות ומסוכנות; בא כוח הדיירים, עו"ד אברהם בבג'נוב: ״בתוך שנה וחצי ייצא לפועל שלב א'״

רן קידר |
נושאים בכתבה בית שמש

ועדת המשנה להתחדשות עירונית של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים קיבלה החלטה היסטורית, ובזמן שיא כשהפקידה לאישור סופי את תוכנית הענק הממוקמת בשכונה הוותיקה גבעת שרת בדרום-מערב העיר - בין רחובות הנרקיס והרקפת. תוכנית הנרקיס היא פרויקט פינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר, והיא עתידה לחולל מהפך תכנוני, חברתי וסביבתי.

התכנית הזאת מעבר להיקפה העצום יכולה גם לתרום לגיוון האוכלוסיה בעיר. התכנית מבוצעת בחלק הישן של העיר, איזור שמאוכלס ברובו על ידי אוכלוסיית המגזר החילוני או הדתי בשונה מרמות א׳, ב׳, ג׳ וד׳ שמאוכלסות ברובן על ידי חרדים. בנוסף, בניה לגובה, כמו שהתכנית הזאת מתעדת להיות, היא דרך נוספת לעצב צביון של שכונות בגלל שחלק מבני המגזר, בעיקר חסידים וליטאים אינם סומכים על ההיתר להשתמש במעליות שבת ומשכך בוחרים לגור בבניינים בעלי קומות לא גבוהים במיוחד, סביב 4-5 קומות כאלו שהטיפוס אליהן במהלך השבת הוא נסבל ואפשרי.  

הצורך הדחוף בקידום הפרויקט נבע מחשיבות ציבורית ותכנונית גבוהה, לאור מצבם הירוד של מבני השיכון הקיימים בשטח של 152 דונם, המכילים כ-486 יחידות דיור. חלק ממבנים אלו אף הוכרזו כמסוכנים ופונו מדיירים, דבר שהאיץ את הצורך במציאת פתרון יסודי ומהיר. וכך, תוך שנתיים מההגעה לרוב הדרוש אושרה התב"ע של היזם גולדן ישראל על ידי הועדה המחוזית.

מודל מימוש חדשני

בינוי-פינוי באמצעות "מגרש חלוץ" על מנת להבטיח את ישימותה הכלכלית של התוכנית ולצמצם ככל הניתן את הפגיעה באיכות חייהם של הדיירים הוותיקים, אישרה הוועדה מודל מימוש ייחודי של "בינוי-פינוי". מתווה זה יתאפשר על ידי שימוש ב"מגרש חלוץ"– קרקע פנויה בבעלות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הנכללת בתחום התכנית. מודל זה יאפשר לדיירים לעבור ישירות מדירתם הישנה לדירה החדשה שתוקם בשלב הראשון במגרש החלוץ, תוך הימנעות ממעבר כפול וממגורים זמניים מחוץ למתחם. השימוש במגרש החלוץ גם מסייע להפחתת היקפי הבינוי הנדרשים לישימות כלכלית בפרויקט מורכב זה.

במסגרת התוכנית יפונו וייהרסו המבנים הקיימים ובמקומם יוקמו 3,467 יחידות דיור חדשות בבנייה חדשה ואיכותית המשלבת מגדלים עד 40 קומות עם מבנים מרקמיים, לצד הקמת שני בתי ספר חדשים ופיתוח תשתיות ציבוריות מלאות. הגישה התכנונית החדשנית מאפשרת שילוב של שני טיפוסי בינוי עיקריים: האחד הוא בנייה מגדלית: מגדלי מגורים גבוהים במיוחד, אשר יגיעו לגובה של עד כ-40 קומות (לפחות 145 מטרים), והשני הוא בינוי מרקמי, עם מבני מגורים בגובה נמוך יותר של עד 10 קומות, המשתלבים עם הרקמה העירונית הוותיקה.

אספת דיירים (X)אספת דיירים (X)

כמה באמת צריך לשלם ועד בית והאם אתם משלמים יותר מדי?

כשמדברים על דמי ועד בית, אין תמחור אחיד - המחיר משתנה מאוד בין בניין לבניין. הכל תלוי בגורמים כמו גודל הבניין, סוג הדירות, המערכות והשירותים המשותפים ומידת התחזוקה הדרושה, אבל הנה הממוצעים 



עמית בר |
נושאים בכתבה ועד בית

דמי ועד בית מתייקרים. כמו כמעט כל מוצר ושירות גם העלויות שלתחזוקת הבית עולות - הניקיון, הגינון, התיקונים של המעליות. הסכומים גדלים מדי שנה. כמה בעצם עולה ועד הבית והאם אנחנו משלמים סכום סביר? אין אין תמחור אחיד - התשלום עבור ועד הבית משתנה מאוד בין בניין לבניין, בין אזור לאזור ותלוי בגורמים כמו גודל הבניין, סוג הדירות, המערכות והשירותים המשותפים ומידת התחזוקה הדרושה. 

טווחים טיפוסיים - תלוי מה יש בבניין

במבנים בסיסיים וישנים, ללא מעלית או מתקנים משותפים - דמי ועד יכולים להיות נמוכים יחסית. יש בניינים שבהם התשלום לדירה נע סביב 80-140 שקל בחודש. אם מדובר בבניין שמתוחזק בינוני עם מעלית, שירות ניקיון, חשמל משותף ותחזוקה כללית - דמי הוועד יהיו גבוהים יותר, באזור של 150 עד 350 שקלים בחודש. 

בבניינים חדשים יחסית עם שירותים יותר נרחבים לרבות: מעלית, חניה תת-קרקעית, גינה, מערכות שירות, תחזוקת גג וחימום - העלויות עולות משמעותית. דמי ועד בבניינים כאלה מגיעים ל-500 עד 900 שקלים ולעיתים אף יותר.

בבניינים יוקרתיים יותר שבהם יש גם שמירה ולובי מטופח זה יהיה מעל 1,000 שקל בחודש.  זה גם תלוי כמובן באזור. בתל אביב הכי יקר, ככל שמתרחקים זול יותר. אם במגדל בתל אביב התשלום לוועד מגיע ל-2,000 שקלים ומעלה,  הרי שברמת גן ופתח תקווה זה יהיה כ-1,000-1,400 שקלים ווב קשה להשוות כי זה גם תלוי בשאלה אם יש בריכה, חדר כושר ושירותים נוספים.     


בשורה התחתונה ועד הבית מתחיל ב-50 שקלים בבניינים ישנים ומגיע במקומות מסוימים גם ל-3,000 שקלים ומעלה. 


מה מייקר את דמי הוועד

הגורמים העיקריים שמקפיצים את העלות: שירותים משותפים כמו ניקיון, גינון, חשמל ותאורה משותפת, תחזוקת מעלית, גג, חניון, מערכות מיזוג, חצר וגינות. במקרים רבים הוועד במיקור חוץ. שימוש בחברת ניהול מקצועית במקום ועד מתנדב מהדיירים מוסיף עלות לניהול, גבייה, טיפול בסרבנים, תיאום שירותים ותחזוקה שוטפת. עלות שירות ניהול בסיסי לדירה נעה סביב 80-120 שקל בחודש, לפני עלויות התחזוקה והשירותים הנוספים.