סחרור הנדל"ן: הנתון של בנק ישראל שצריך להפחיד את כולנו
רגע לפני פרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא זינוק מחירי הדירות, מספק היום בנק ישראל נתונים שצריכים להדאיג את כולנו במסגרת נתוני התפתחות החוב לשנת 2014.
יתרת החוב לדיור גדלה מתחילת השנה בכ-15 מיליארדי שקל והסתכמה בכ-303 מיליארד שקל, גידול של 5.2% בהשוואה לאשתקד. מאז שנת 2010 גדל החוב לדיור ב-30% מרמה של 233 מיליארד שקל. בהשוואה ל-2011 עלה החוב לדיור ב-20.7% מרמה של 251 מיליארד שקל ובהשוואה ל-2012 עלה 12.6% מרמה של 269 מיליארד שקל.
יתרת החוב למשקי הבית הסתכמה ב-2014 בכ-438 מיליארד שקל, כ-3.2 מיליארד שקל יותר בהשוואה ל-2013 (עלייה של 0.7%). בסך הכול החוב לדיור מהווה כ-69% מסך חובות משקי הבית. יתרת החוב שלא לדיור גדלה מתחילת השנה בכ-13 מיליארד שקל (11%), גידול משמעותי בהשוואה לשנים הקודמות, עם זאת לא חל שינוי משמעותי במשקלו של החוב שלא לדיור בסך החוב של משקי הבית והוא מהווה כ-30% מסך החוב של משקי הבית.
בחודש ינואר 2015 חלה ירידה קלה בנטילת משכנתאות חדשות והן הסתכמו בכ-4.6 מיליארד שקל, קיטון של כ-21% בהשוואה לשיא כל הזמנים שנרשם בחודש דצמבר והסתכם בכ-5.5 מיליארד שקל. בשנת 2014 נרשמו ביצועי משכנתאות בסך של כ-51.5 מיליארד שקל, דומה לסך הביצועים בשנת 2013.
מהתפלגות יתרת החוב שלא לדיור לפי מלווים עולה כי רוב החוב (86%) מקורו מהבנקים, היתר מחברות כרטיסי האשראי ומגופים מוסדיים. קצב הגידול של החוב מכל המלווים עלה בשנה האחרונה, אם כי נרשם קצב גידול מהיר יותר בחוב לגופים המוסדיים (30.4%) ולחברות כרטיסי האשראי (14.9%).
- החייבת לא ביקשה - הרשם הפחית ריביות של 450 אלף ש'
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ירידה בחוב העסקי בדצמבר
יתרת החוב של המגזר העסקי בחודש דצמבר ירדה בכ-8.4 מיליארד שקל (1%-) לרמה של כ-816 מיליארד. הירידה ביתרה נבעה מפירעון חוב נטו של האשראי הבנקאי, אג"ח סחיר בישראל ואג"ח לא סחיר. הירידה קוזזה בחלקה כתוצאה מגיוס אג"ח בחו"ל. שער החליפין של השקל מול הדולר ומדד המחירים לצרכן נותרו ללא שינוי.
בסיכום שנת 2014 נרשמו פירעונות נטו בסך החוב של המגזר העסקי (כ-11.5 מיליארד שקל, 1.4%-), לראשונה מאז שנת 2010. הפירעונות התרכזו באשראי הבנקאי, באג"ח הסחיר והלא סחיר ובאשראי מחו"ל. למרות פירעונות אלו, חלה עליה של כ-17 מיליארד שקל (2.1%) בשווי יתרת החוב של המגזר העסקי כתוצאה מהשפעת פיחות שע"ח של השקל מול הדולר של כ-12% וגיוס נטו של הלוואות חוץ בנקאיות.
פילוח חוב הסקטור העסקי לפי מלווים: מנתוני האומדן הכמותי (הפרשי יתרות בניכוי השפעות מחיר ושער חליפין) עולה כי במהלך 2014 נמשכו הפירעונות נטו בחוב לבנקים, כ-9.5 מיליארד שקל (2.5%-), מגמה שהחלה כבר ב-2012. גם בחוב החוץ בנקאי, נרשמו ב-2014 פירעונות נטו, זאת בהמשך לירידה בקצב הגידול בו מאז אמצע 2013. הפירעונות התרכזו באג"ח הסחירות (3.5%-) והלא סחירות, ובאשראי מתושבי חוץ (1.5%-); לעומת זאת, ההלוואות מהגופים המוסדיים, המשיכו לגדול בשנת 2014, אם כי בקצב נמוך יותר מהשנים האחרונות.
- "תכנית דיור לאומית" - 1.4 מיליארד שקל כדי להחיות את הענף
- פרשקובסקי גרופ החלה בשיווק מגדל המשרדים ברחובות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
תחלופה בין האשראי למגזר העסקי לבין האשראי למשקי הבית
מנתוני התפלגות האשראי הבנקאי לפי סקטורים עולה, כי בשנים האחרונות חלה תחלופה בין האשראי למגזר העסקי לבין האשראי למשקי הבית: מסוף 2011 ירדה יתרת החוב של המגזר העסקי לבנקים מרמה של 405 מיליארד שקל לרמה של 382 מיליארד שקל. מנגד עלתה יתרת החוב של משקי הבית לבנקים מרמה של 318 מיליארדים לרמה של 399 מיליארדים.
יחס החוב של המגזר העסקי לתוצר העסקי המשיך לרדת ב-2014 בנקודת אחוז נוספת ועמד בסוף השנה על 101%, זאת בעיקר כתוצאה מעלייה גדולה יותר בתוצר העסקי מאשר העלייה בחוב. מאז הרבעון השלישי של 2008 הסתכמה הירידה ביחס החוב לתוצר בכ-27 נק' אחוז. יחס החוב של משקי הבית לתוצר עלה במהלך 2014 בכנקודת אחוז ועמד בסוף השנה על 40%, יחס נמוך בהשוואה בינ"ל: גידול זה נבע מעליית החוב של משקי הבית בקצב גבוה יותר מעליית התוצר.
סך ההנפקות ברוטו של המגזר העסקי בארץ (ללא בנקים וביטוח) בחודש ינואר 2015 הסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל, כולן באג"ח סחיר. בשנת 2014 ההנפקות ברוטו של המגזר העסקי בארץ (ללא בנקים וביטוח) הסתכמו בכ-30 מיליארד שקל, רובן באמצעות אג"ח סחיר, סכום הדומה לזה בשנת 2013.
בשנת 2014 חלה עלייה בגיוסים ברוטו באמצעות אג"ח לא סחיר אשר הסתכמו בכ-8 מיליארד שקל (כ-26% מסך הגיוסים), סכום הגבוה פי 4 מהגיוסים באג"ח לא סחיר בשנת 2013. לראשונה 4 חברות ישראליות גייסו חוב ממשקיעים מוסדיים בחו"ל באמצעות אג"ח שנרשם למסחר ברצף מוסדיים בבורסת ת"א.
ענף הנדל"ן והבינוי גייס, ב-2014, כ-12 מיליארד שקל (כ-30% מסך הגיוסים), לאחר שבלט גם בשנה הקודמת. ענף הבנקים (שאינו נכלל בחוב של המגזר העסקי) הגדיל משמעותית את היקף הגיוסים בהשוואה לשנת 2013 וגייס במהלך שנת 2014 כ-10 מיליארדי שקל. בשנת 2014 היוו ההנפקות בדירוג -AA ומעלה כ-44% מסך ההנפקות, זאת לעומת 36% בשנת 2013. שאר ההנפקות היו ברובן בדירוג בין A- ל-A (42% מההנפקות) דירוג האופייני לחברות נדל"ן שבלטו עם גיוסים בשנה זו.
בחודש דצמבר פער הריביות במגזר הלא צמוד הצטמצם בכ-0.02 נק' אחוז ועומד על 3.21 נק' אחוז. בהשוואה לסוף שנת 2013, פער זה הצטמצם בכ-0.15 נק' אחוז, כתוצאה מירידה גדולה יותר בריבית על יתרת האשראי מאשר הירידה בריבית על יתרת הפיקדונות. במהלך שנת 2014 ירדה הריבית על האשראי הצמוד השולי (שניתן במהלך החודש) בכ-0.14 נק' אחוז. פער הריבית בין אשראי לפיקדונות במגזר הצמוד הצטמצם בכ-0.2 נק' אחוז ועמד בסוף השנה על 1.62%.
- 9.הנהלת הבורסה מתבקשת 25/02/2015 23:42הגב לתגובה זוולדאוג להשבת כספם, אשר נלקח מהם שלא על פי דין ושלא בהתאם לכללי המסחר המקובלים בבורסה!
- 8.. 25/02/2015 19:02הגב לתגובה זוממשלת אולמרט וליבני קיבלה החלטה ב2008 לא לבנות במרכז אלא אך ורק בפריפריה ! ממשלת נתניהו ביטלה את ההחלטה העקומה הזו ! שנים לוקח לתקן את זה ...
- מאיר 25/02/2015 21:52הגב לתגובה זולשקרן המושחת ביבי היה מספיק זמן לתקן.
- 7.אין סכנה בנקים=תתעוררו=דחוףצדק=בועהמעל50%=דורעני=מיתון! (ל"ת)פישר+פלוג+ממשל=בועה! 25/02/2015 18:41הגב לתגובה זו
- 6.קרטל דמגוג הרצה פראייר=בועהמעל50%=דור עני=סיכון מדינה!! (ל"ת)קבלן,בנק,ממדל=גנבים! 25/02/2015 18:37הגב לתגובה זו
- 5.מי צריך לפחד ? יזרקו עשרות אלפי משפחות (ל"ת)לא ,יקחו מהעשירים 25/02/2015 17:35הגב לתגובה זו
- 4.הבנקיםהרוויחו מליארדים בעלי הדירות 90% עכשיולהוריד ב50% (ל"ת)להוריד מחירי הדירות 25/02/2015 16:24הגב לתגובה זו
- 3.חוכמולוג 25/02/2015 15:59הגב לתגובה זוהתמג הישראלי עומד על כטריליון שח, 3 אחוזי צמיחה מהווים כ30 מיליארד שח, שזה פחות או יותר הגידול בחובות משקי הבית. מסקנה מתבקשת - עוד כסף זול לא מעודד צמיחה גם בארץ(בחול זה מזמן ככה) וגם לא מליח לייצר אינפלציה
- 2.אם פלוג תמשיך להוריד את הריבית יקנו יותר דירות להשקעה, (ל"ת)כלכלן 25/02/2015 15:24הגב לתגובה זו
- 1.רפי 25/02/2015 15:02הגב לתגובה זוכך גם קביעת יעד שנתי למשכנתאות. למשל 40 מיליארד שקל בשנת 2015 ולאחר מכן 30 מיליארד שקל בשנת 2016. פחות מינוף = פחות דלק להשתוללות המחירים.

אבו פמילי ריט רוכשת 35 דירות באשדוד תמורת 46 מיליון שקל
קרן הריט בשליטתו של צחי אבו מתרחבת: הדירות יושכרו ל-5 שנים בתשואה של כ-5.2% צמוד למדד לשנה; העסקה צפויה לתרום לשיפור תזרים המזומנים ולחזק את ה-NOI של החברה
קרן אבו פמילי ריט , שבשליטת היזם צחי אבו, ממשיכה להתרחב ומדווחת על רכישה משמעותית נוספת בתחום המגורים להשכרה. דירקטוריון הקרן אישר את רכישתן של 35 דירות במתחם מגורים באשדוד, בתמורה כוללת של 46 מיליון שקל (כולל מע"מ). נראה כי מדובר במהלך נוסף במסגרת האסטרטגיה של הקרן להגדיל את פורטפוליו הנכסים המניבים שלה ולבסס את פעילותה בשוק השכירות לטווח ארוך.
התמורה תשולם בשני שלבים: 15 מיליון שקל במועד החתימה ו-31 מיליון שקל נוספים בתוך 90 יום ממועד כניסת ההסכם לתוקף, בכפוף להשלמת התנאים המתלים, מסירת החזקה והמצאת האישורים הנדרשים.
את העסקה מתכננת הקרן לממן באמצעות הנפקת אג"ח או מימון בנקאי, בהתאם לתנאי השוק ולמדיניות המימון שלה.במסגרת התנאים שסוכמו, כל 35 הדירות יושכרו לתקופה של חמש שנים, בהסכמי שכירות שיניבו תשואה שנתית של כ-5.2% צמודה למדד, נתון הנחשב לגבוה יחסית בשוק השכירות המקומי. בקרן מציינים כי השלמת העסקה צפויה לתרום לשיפור תזרים המזומנים מפעילות שוטפת, ולחזק את ה-NOI (רווח תפעולי נקי מנכסיה של החברה) כבר בטווח הקרוב.
נכון להיום כולל הפורטפוליו של הקרן כ-1,074 דירות בפריסה ארצית, מתוכן 368 דירות מניבות ב-5 פרויקטים פעילים, 324 דירות בשלבי בנייה שונים ו־381 דירות בשלבי תכנון. הנכסים פרוסים בערים חיפה, רחובות, בית שמש, אילת ואשדוד. מה שככל הנראה מעניק לקרן פיזור גיאוגרפי רחב ויציבות תזרימית.
- צחי אבו: "תחנת הכוח במנשה יכולה להפוך השקעה של 70 מיליון שקל למיליארד וחצי"
- ארי נדל"ן: ה-NOI גדל ב-4%; התקדמות בפרויקטים באשדוד אילת וקפריסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, הקרן נמצאת בימים אלו בהליך מיזוג מתקדם עם החברה הציבורית "הודיית הארץ". לפי מתווה העסקה, בעלי המניות של אבו פמילי ריט יקבלו כ-88% ממניות החברה הממוזגת, לצד תמורה כספית נוספת. המיזוג צפוי להעניק לקרן יתרון משמעותי בנגישות לשוק ההון ולמקורות מימון עתידיים, ולחזק את מעמדה כאחת מהשחקניות המרכזיות בתחום הנדל"ן להשכרה לטווח ארוך בישראל.

"גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן
מידרוג ו-S&P מעלות מודאגות מענף הנדל״ן: לפי הסקירות היקף העסקאות צנח בכ-30%, המלאי הלא מכור זינק ל-82 אלף דירות, והוצאות המימון מכבידות על היזמים; רק ירידת ריבית עשויה להביא להתאוששות וגם אם השוק יחזיק מעמד - התאוששות תגיע רק במחצית השנייה של 2026
שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לספוג אש. שתי סוכנויות הדירוג הגדולות, מידרוג ו-S&P מעלות, מזהירות שהירידה בביקושים לדירות והמשך סביבת הריבית הגבוהה יוצרים סיכון ממשי ליזמים. לפי הסקירות שפרסמו, גל פשיטות רגל בענף זה כבר לא תרחיש קיצוני אלא אפשרות ממשית, אם המגמות הנוכחיות יימשכו.
אבל האזהרות האלה לא מפתיעות אף אחד הן יותר מראות עד כמה חמור המצב. אנחנו בביזפורטל מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ולא פעם הדגשנו שהמצב בשטח חמור אפילו יותר מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. ובאמת בעונת הדוחות לרבעון השני זה כבר קיבל ביטוי - יזמיות הנדל״ן דיווחו על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים. גם מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן, חיזק אותנו כשאמר: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס".
הנתק בין מחירי הדירות לבין יכולת הקנייה של הציבור רק מעמיק. כיום נדרשות בממוצע כ-169 משכורות כדי לרכוש דירה בישראל. עלות ממוצעת של כ-2.3 מיליון שקל מול שכר חודשי של כ-12,492 שקל, הדגש הוא שזה ממוצע ובאיזור המרכז המחירים אפילו מטפסים למעלה. זה כמובן נתון ארצי, אם בוחנים את אזור המרכז, הפערים קופצים אפילו יותר: בדירות חדשות בתל אביב, רמת גן או גבעתיים, זה יכול להגיע גם ליותר מ-250 משכורות. זו עלייה חדה לעומת העבר, שממחישה עד כמה שוק הדיור התנתק מההכנסות של משקי הבית. בתחילת העשור הקודם נדרשו כ-128 משכורות בלבד לרכישת דירה ממוצעת, ובשנים האחרונות המספר רק מטפס והרבה מעבר לקצב עליית השכר. במקביל, גם תנאי המימון הפכו קשים יותר, כשהריבית הגבוהה מקשה על קבלת משכנתאות ומשאירה הרבה אנשים מחוץ לשוק.
במידרוג מציינים שמתחילת השנה נמכרו כ-15 אלף דירות חדשות בלבד שזאת ירידה של כ-33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מתבססים על פרסומי משרד האוצר והם מתריעים על שינוי מגמה ברור בשוק. מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו הגיע לשיא של כ-82.5 אלף יחידות מה שמשקף כ-31 חודשי היצע (המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים), לעומת 18 חודשים בשנה שעברה. במידרוג מסבירים שהעלייה במלאי נובעת מגידול בהתחלות הבנייה ובהיתרים לפרויקטים חדשים, בזמן שהיקף העסקאות הולך ומצטמצם. כלומר נבנות יותר דירות, אבל פחות נמכרות וזה מוביל לכך שיזמים נאלצים לממן את הבנייה לאורך זמן, כשהם סופגים ריביות גבוהות ועלויות מימון שמכרסמות ברווח.
- "תכנית דיור לאומית" - 1.4 מיליארד שקל כדי להחיות את הענף
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
10 מתוך 17 חברות היזום הציבוריות רשמו ירידה ברווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה, ו-6 מהן איבדו מעל 10% מהרווחיות. הסיבות: מבצעי שיווק, עלייה בעלויות הבנייה והתארכות של פרויקטים. במידרוג מזהירים שהמצב הזה פוגע בעיקר ביזמים קטנים או כאלו שממוקדים גיאוגרפית ופחות מסוגלים לפזר סיכונים.