סחרור הנדל"ן: הנתון של בנק ישראל שצריך להפחיד את כולנו
רגע לפני פרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא זינוק מחירי הדירות, מספק היום בנק ישראל נתונים שצריכים להדאיג את כולנו במסגרת נתוני התפתחות החוב לשנת 2014.
יתרת החוב לדיור גדלה מתחילת השנה בכ-15 מיליארדי שקל והסתכמה בכ-303 מיליארד שקל, גידול של 5.2% בהשוואה לאשתקד. מאז שנת 2010 גדל החוב לדיור ב-30% מרמה של 233 מיליארד שקל. בהשוואה ל-2011 עלה החוב לדיור ב-20.7% מרמה של 251 מיליארד שקל ובהשוואה ל-2012 עלה 12.6% מרמה של 269 מיליארד שקל.
יתרת החוב למשקי הבית הסתכמה ב-2014 בכ-438 מיליארד שקל, כ-3.2 מיליארד שקל יותר בהשוואה ל-2013 (עלייה של 0.7%). בסך הכול החוב לדיור מהווה כ-69% מסך חובות משקי הבית. יתרת החוב שלא לדיור גדלה מתחילת השנה בכ-13 מיליארד שקל (11%), גידול משמעותי בהשוואה לשנים הקודמות, עם זאת לא חל שינוי משמעותי במשקלו של החוב שלא לדיור בסך החוב של משקי הבית והוא מהווה כ-30% מסך החוב של משקי הבית.
בחודש ינואר 2015 חלה ירידה קלה בנטילת משכנתאות חדשות והן הסתכמו בכ-4.6 מיליארד שקל, קיטון של כ-21% בהשוואה לשיא כל הזמנים שנרשם בחודש דצמבר והסתכם בכ-5.5 מיליארד שקל. בשנת 2014 נרשמו ביצועי משכנתאות בסך של כ-51.5 מיליארד שקל, דומה לסך הביצועים בשנת 2013.
מהתפלגות יתרת החוב שלא לדיור לפי מלווים עולה כי רוב החוב (86%) מקורו מהבנקים, היתר מחברות כרטיסי האשראי ומגופים מוסדיים. קצב הגידול של החוב מכל המלווים עלה בשנה האחרונה, אם כי נרשם קצב גידול מהיר יותר בחוב לגופים המוסדיים (30.4%) ולחברות כרטיסי האשראי (14.9%).
- העסק של הבעל קרס, הנישואים התפרקו - והשופטת קבעה: גם האישה תישא בחובות
- חייב יישאר בביתו עד מותו, והנכס ימומש לאחר מכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ירידה בחוב העסקי בדצמבר
יתרת החוב של המגזר העסקי בחודש דצמבר ירדה בכ-8.4 מיליארד שקל (1%-) לרמה של כ-816 מיליארד. הירידה ביתרה נבעה מפירעון חוב נטו של האשראי הבנקאי, אג"ח סחיר בישראל ואג"ח לא סחיר. הירידה קוזזה בחלקה כתוצאה מגיוס אג"ח בחו"ל. שער החליפין של השקל מול הדולר ומדד המחירים לצרכן נותרו ללא שינוי.
בסיכום שנת 2014 נרשמו פירעונות נטו בסך החוב של המגזר העסקי (כ-11.5 מיליארד שקל, 1.4%-), לראשונה מאז שנת 2010. הפירעונות התרכזו באשראי הבנקאי, באג"ח הסחיר והלא סחיר ובאשראי מחו"ל. למרות פירעונות אלו, חלה עליה של כ-17 מיליארד שקל (2.1%) בשווי יתרת החוב של המגזר העסקי כתוצאה מהשפעת פיחות שע"ח של השקל מול הדולר של כ-12% וגיוס נטו של הלוואות חוץ בנקאיות.
פילוח חוב הסקטור העסקי לפי מלווים: מנתוני האומדן הכמותי (הפרשי יתרות בניכוי השפעות מחיר ושער חליפין) עולה כי במהלך 2014 נמשכו הפירעונות נטו בחוב לבנקים, כ-9.5 מיליארד שקל (2.5%-), מגמה שהחלה כבר ב-2012. גם בחוב החוץ בנקאי, נרשמו ב-2014 פירעונות נטו, זאת בהמשך לירידה בקצב הגידול בו מאז אמצע 2013. הפירעונות התרכזו באג"ח הסחירות (3.5%-) והלא סחירות, ובאשראי מתושבי חוץ (1.5%-); לעומת זאת, ההלוואות מהגופים המוסדיים, המשיכו לגדול בשנת 2014, אם כי בקצב נמוך יותר מהשנים האחרונות.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
תחלופה בין האשראי למגזר העסקי לבין האשראי למשקי הבית
מנתוני התפלגות האשראי הבנקאי לפי סקטורים עולה, כי בשנים האחרונות חלה תחלופה בין האשראי למגזר העסקי לבין האשראי למשקי הבית: מסוף 2011 ירדה יתרת החוב של המגזר העסקי לבנקים מרמה של 405 מיליארד שקל לרמה של 382 מיליארד שקל. מנגד עלתה יתרת החוב של משקי הבית לבנקים מרמה של 318 מיליארדים לרמה של 399 מיליארדים.
יחס החוב של המגזר העסקי לתוצר העסקי המשיך לרדת ב-2014 בנקודת אחוז נוספת ועמד בסוף השנה על 101%, זאת בעיקר כתוצאה מעלייה גדולה יותר בתוצר העסקי מאשר העלייה בחוב. מאז הרבעון השלישי של 2008 הסתכמה הירידה ביחס החוב לתוצר בכ-27 נק' אחוז. יחס החוב של משקי הבית לתוצר עלה במהלך 2014 בכנקודת אחוז ועמד בסוף השנה על 40%, יחס נמוך בהשוואה בינ"ל: גידול זה נבע מעליית החוב של משקי הבית בקצב גבוה יותר מעליית התוצר.
סך ההנפקות ברוטו של המגזר העסקי בארץ (ללא בנקים וביטוח) בחודש ינואר 2015 הסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל, כולן באג"ח סחיר. בשנת 2014 ההנפקות ברוטו של המגזר העסקי בארץ (ללא בנקים וביטוח) הסתכמו בכ-30 מיליארד שקל, רובן באמצעות אג"ח סחיר, סכום הדומה לזה בשנת 2013.
בשנת 2014 חלה עלייה בגיוסים ברוטו באמצעות אג"ח לא סחיר אשר הסתכמו בכ-8 מיליארד שקל (כ-26% מסך הגיוסים), סכום הגבוה פי 4 מהגיוסים באג"ח לא סחיר בשנת 2013. לראשונה 4 חברות ישראליות גייסו חוב ממשקיעים מוסדיים בחו"ל באמצעות אג"ח שנרשם למסחר ברצף מוסדיים בבורסת ת"א.
ענף הנדל"ן והבינוי גייס, ב-2014, כ-12 מיליארד שקל (כ-30% מסך הגיוסים), לאחר שבלט גם בשנה הקודמת. ענף הבנקים (שאינו נכלל בחוב של המגזר העסקי) הגדיל משמעותית את היקף הגיוסים בהשוואה לשנת 2013 וגייס במהלך שנת 2014 כ-10 מיליארדי שקל. בשנת 2014 היוו ההנפקות בדירוג -AA ומעלה כ-44% מסך ההנפקות, זאת לעומת 36% בשנת 2013. שאר ההנפקות היו ברובן בדירוג בין A- ל-A (42% מההנפקות) דירוג האופייני לחברות נדל"ן שבלטו עם גיוסים בשנה זו.
בחודש דצמבר פער הריביות במגזר הלא צמוד הצטמצם בכ-0.02 נק' אחוז ועומד על 3.21 נק' אחוז. בהשוואה לסוף שנת 2013, פער זה הצטמצם בכ-0.15 נק' אחוז, כתוצאה מירידה גדולה יותר בריבית על יתרת האשראי מאשר הירידה בריבית על יתרת הפיקדונות. במהלך שנת 2014 ירדה הריבית על האשראי הצמוד השולי (שניתן במהלך החודש) בכ-0.14 נק' אחוז. פער הריבית בין אשראי לפיקדונות במגזר הצמוד הצטמצם בכ-0.2 נק' אחוז ועמד בסוף השנה על 1.62%.
- 9.הנהלת הבורסה מתבקשת 25/02/2015 23:42הגב לתגובה זוולדאוג להשבת כספם, אשר נלקח מהם שלא על פי דין ושלא בהתאם לכללי המסחר המקובלים בבורסה!
- 8.. 25/02/2015 19:02הגב לתגובה זוממשלת אולמרט וליבני קיבלה החלטה ב2008 לא לבנות במרכז אלא אך ורק בפריפריה ! ממשלת נתניהו ביטלה את ההחלטה העקומה הזו ! שנים לוקח לתקן את זה ...
- מאיר 25/02/2015 21:52הגב לתגובה זולשקרן המושחת ביבי היה מספיק זמן לתקן.
- 7.אין סכנה בנקים=תתעוררו=דחוףצדק=בועהמעל50%=דורעני=מיתון! (ל"ת)פישר+פלוג+ממשל=בועה! 25/02/2015 18:41הגב לתגובה זו
- 6.קרטל דמגוג הרצה פראייר=בועהמעל50%=דור עני=סיכון מדינה!! (ל"ת)קבלן,בנק,ממדל=גנבים! 25/02/2015 18:37הגב לתגובה זו
- 5.מי צריך לפחד ? יזרקו עשרות אלפי משפחות (ל"ת)לא ,יקחו מהעשירים 25/02/2015 17:35הגב לתגובה זו
- 4.הבנקיםהרוויחו מליארדים בעלי הדירות 90% עכשיולהוריד ב50% (ל"ת)להוריד מחירי הדירות 25/02/2015 16:24הגב לתגובה זו
- 3.חוכמולוג 25/02/2015 15:59הגב לתגובה זוהתמג הישראלי עומד על כטריליון שח, 3 אחוזי צמיחה מהווים כ30 מיליארד שח, שזה פחות או יותר הגידול בחובות משקי הבית. מסקנה מתבקשת - עוד כסף זול לא מעודד צמיחה גם בארץ(בחול זה מזמן ככה) וגם לא מליח לייצר אינפלציה
- 2.אם פלוג תמשיך להוריד את הריבית יקנו יותר דירות להשקעה, (ל"ת)כלכלן 25/02/2015 15:24הגב לתגובה זו
- 1.רפי 25/02/2015 15:02הגב לתגובה זוכך גם קביעת יעד שנתי למשכנתאות. למשל 40 מיליארד שקל בשנת 2015 ולאחר מכן 30 מיליארד שקל בשנת 2016. פחות מינוף = פחות דלק להשתוללות המחירים.

קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
אנבידיה צפויה לבחור בטבעון להקמת הקמפוס הגדול שלה. מה זה יעשה לאזור?
אחרי חודשים של השערות, מאבקי רשויות, פגישות בדרגים הגבוהים ולחצים מכל כיוון, נראה כי התמונה מתבהרת, אם כי עדיין אין הודעה רשמית. קריית טבעון היא היעד הנבחר להקמת מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה בישראל. מדובר במהלך בקנה מידה היסטורי, הן עבור החברה והן עבור האזור, עם השפעות גדולות על האזור ועל הכלכלה המקומית בכלל. .
בישיבה מכרעת של הנהלת רשות מקרקעי ישראל אושרה הקצאת קרקע של כ־90 דונם לאנבידיה בקריית טבעון, בפטור ממכרז. מדובר בשטח באזור "קמפוס תעסוקה קריית טבעון", הסמוך לכביש 6, מחלף העמקים ומסילת רכבת העמק, מיקום אסטרטגי מבחינת נגישות. ההחלטה טעונה עדיין את אישור מועצת מקרקעי ישראל, אך כבר זכתה לברכת גורמי המקצוע ולגיבוי פוליטי ומוסדי רחב.
פרויקט בהיקף יוצא דופן - גם ביחס לאנבידיה העולמית
לפי התכנון שהוצג, בכוונת אנבידיה להקים בקריית טבעון קמפוס שיתפרש על כ־160 אלף מ"ר, מבנה יוצא דופן בהיקפו ובעיצובו, שישקף את המטה שלה בסנטה קלרה, קליפורניה. מדובר בפרויקט שעתיד לאכלס עד כ־8,000 עובדים בשלביו המתקדמים, וייתכן שבהמשך אף יותר. כיום, מרכז הפיתוח הישראלי של אנבידיה, שממוקם בעיקר ביקנעם, כולל כ־5,000 עובדים, והוא השני בגודלו מחוץ לארה"ב.
היקף ההשקעה במיזם החדש מוערך בכשני מיליארד שקל, כולל רכישת קרקע, פיתוח תשתיות והקמת המתחם. מדובר בקמפוס טכנולוגי שצפוי לשלב פעילות מו"פ מתקדמת, פיתוח AI, מרכזי דאטה, מתקני בדיקה, משרדים ומסחר נלווה.
- AMD מזנקת, פורטינט יורדת והדאו בדרך לשיא חדש?
- סופטבנק מוכרת את כל החזקתה באנבידיה תמורת 5.83 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחילה נראתה טבעון כמי שמתמודדת בעמדה נחותה לעומת מתחרות כבדות כמו חיפה, יקנעם, קריית אתא ומבוא כרמל, שם כבר פועלת חוות שרתים של אנבידיה. אך המועצה הצליחה לרתום לצידה את גורמי התכנון, את רמ"י, ואף חלק מבכירי אנבידיה עצמה, בהם כאלה שמתגוררים באזור.
