סחרור הנדל"ן: הנתון של בנק ישראל שצריך להפחיד את כולנו

בנק ישראל: הלוואות לדיור היוו 69% מסך הלוואות משקי הבית. היקף המשכנתא ב-2014 - 51.05 מיליארד שקל
לירן סהר | (10)
נושאים בכתבה חובות משכנתא

רגע לפני פרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא זינוק מחירי הדירות, מספק היום בנק ישראל נתונים שצריכים להדאיג את כולנו במסגרת נתוני התפתחות החוב לשנת 2014.

יתרת החוב לדיור גדלה מתחילת השנה בכ-15 מיליארדי שקל והסתכמה בכ-303 מיליארד שקל, גידול של 5.2% בהשוואה לאשתקד. מאז שנת 2010 גדל החוב לדיור ב-30% מרמה של 233 מיליארד שקל. בהשוואה ל-2011 עלה החוב לדיור ב-20.7% מרמה של 251 מיליארד שקל ובהשוואה ל-2012 עלה 12.6% מרמה של 269 מיליארד שקל.

יתרת החוב למשקי הבית הסתכמה ב-2014 בכ-438 מיליארד שקל, כ-3.2 מיליארד שקל יותר בהשוואה ל-2013 (עלייה של 0.7%). בסך הכול החוב לדיור מהווה כ-69% מסך חובות משקי הבית.  יתרת החוב שלא לדיור גדלה מתחילת השנה בכ-13 מיליארד שקל (11%), גידול משמעותי בהשוואה לשנים הקודמות, עם זאת לא חל שינוי משמעותי במשקלו של החוב שלא לדיור בסך החוב של משקי הבית והוא מהווה כ-30% מסך החוב של משקי הבית.

בחודש ינואר 2015 חלה ירידה קלה בנטילת משכנתאות חדשות והן הסתכמו בכ-4.6 מיליארד שקל, קיטון של כ-21% בהשוואה לשיא כל הזמנים שנרשם בחודש דצמבר והסתכם בכ-5.5 מיליארד שקל. בשנת 2014 נרשמו ביצועי משכנתאות בסך של כ-51.5 מיליארד שקל, דומה לסך הביצועים בשנת 2013.

מהתפלגות יתרת החוב שלא לדיור לפי מלווים עולה כי רוב החוב (86%) מקורו מהבנקים, היתר מחברות כרטיסי האשראי ומגופים מוסדיים. קצב הגידול של החוב מכל המלווים עלה בשנה האחרונה, אם כי נרשם קצב גידול מהיר יותר בחוב לגופים המוסדיים (30.4%) ולחברות כרטיסי האשראי (14.9%).

ירידה בחוב העסקי בדצמבר

יתרת החוב של המגזר העסקי בחודש דצמבר ירדה בכ-8.4 מיליארד שקל (1%-) לרמה של כ-816 מיליארד. הירידה ביתרה נבעה מפירעון חוב נטו של האשראי הבנקאי, אג"ח סחיר בישראל ואג"ח לא סחיר. הירידה קוזזה בחלקה כתוצאה מגיוס אג"ח בחו"ל. שער החליפין של השקל מול הדולר ומדד המחירים לצרכן נותרו ללא שינוי.

בסיכום שנת 2014 נרשמו פירעונות נטו בסך החוב של המגזר העסקי (כ-11.5 מיליארד שקל, 1.4%-), לראשונה מאז שנת 2010. הפירעונות התרכזו באשראי הבנקאי, באג"ח הסחיר והלא סחיר ובאשראי מחו"ל. למרות פירעונות אלו, חלה עליה של כ-17 מיליארד שקל (2.1%) בשווי יתרת החוב של המגזר העסקי כתוצאה מהשפעת פיחות שע"ח של השקל מול הדולר של כ-12% וגיוס נטו של הלוואות חוץ בנקאיות.

פילוח חוב הסקטור העסקי לפי מלווים: מנתוני האומדן הכמותי (הפרשי יתרות בניכוי השפעות מחיר ושער חליפין) עולה כי במהלך 2014 נמשכו הפירעונות נטו בחוב לבנקים, כ-9.5 מיליארד שקל (2.5%-), מגמה שהחלה כבר ב-2012. גם בחוב החוץ בנקאי, נרשמו ב-2014 פירעונות נטו, זאת בהמשך לירידה בקצב הגידול בו מאז אמצע 2013. הפירעונות התרכזו באג"ח הסחירות (3.5%-) והלא סחירות, ובאשראי מתושבי חוץ (1.5%-); לעומת זאת, ההלוואות מהגופים המוסדיים, המשיכו לגדול בשנת 2014, אם כי בקצב נמוך יותר מהשנים האחרונות.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תחלופה בין האשראי למגזר העסקי לבין האשראי למשקי הבית

מנתוני התפלגות האשראי הבנקאי לפי סקטורים עולה, כי בשנים האחרונות חלה תחלופה בין האשראי למגזר העסקי לבין האשראי למשקי הבית: מסוף 2011 ירדה יתרת החוב של המגזר העסקי לבנקים מרמה של 405 מיליארד  שקל לרמה של 382 מיליארד שקל. מנגד עלתה יתרת החוב של משקי הבית לבנקים מרמה של 318 מיליארדים לרמה של 399 מיליארדים.

יחס החוב של המגזר העסקי לתוצר העסקי המשיך לרדת ב-2014 בנקודת אחוז נוספת ועמד בסוף השנה על 101%, זאת בעיקר כתוצאה מעלייה גדולה יותר בתוצר העסקי מאשר העלייה בחוב. מאז הרבעון השלישי של 2008 הסתכמה הירידה ביחס החוב לתוצר  בכ-27 נק' אחוז. יחס החוב של משקי הבית לתוצר עלה במהלך 2014 בכנקודת אחוז ועמד בסוף השנה על 40%, יחס נמוך בהשוואה בינ"ל: גידול זה נבע מעליית החוב של משקי הבית בקצב גבוה יותר מעליית התוצר.

סך ההנפקות ברוטו של המגזר העסקי בארץ (ללא בנקים וביטוח) בחודש ינואר 2015 הסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל, כולן באג"ח סחיר. בשנת 2014 ההנפקות ברוטו של המגזר העסקי בארץ (ללא בנקים וביטוח) הסתכמו בכ-30 מיליארד שקל, רובן באמצעות אג"ח סחיר, סכום הדומה לזה בשנת 2013.

בשנת 2014 חלה עלייה בגיוסים ברוטו באמצעות אג"ח לא סחיר אשר הסתכמו בכ-8 מיליארד שקל (כ-26% מסך הגיוסים), סכום הגבוה פי 4 מהגיוסים באג"ח לא סחיר בשנת 2013. לראשונה 4 חברות ישראליות גייסו חוב ממשקיעים מוסדיים בחו"ל באמצעות אג"ח שנרשם למסחר ברצף מוסדיים בבורסת ת"א.

ענף הנדל"ן והבינוי גייס, ב-2014, כ-12 מיליארד שקל (כ-30% מסך הגיוסים), לאחר שבלט גם בשנה הקודמת. ענף הבנקים (שאינו נכלל בחוב של המגזר העסקי) הגדיל משמעותית את היקף הגיוסים בהשוואה לשנת 2013 וגייס במהלך שנת 2014 כ-10 מיליארדי שקל. בשנת 2014 היוו ההנפקות בדירוג -AA ומעלה כ-44% מסך ההנפקות, זאת לעומת 36% בשנת 2013. שאר ההנפקות היו ברובן בדירוג בין A- ל-A (42% מההנפקות) דירוג האופייני לחברות נדל"ן שבלטו עם גיוסים בשנה זו.

בחודש דצמבר פער הריביות במגזר הלא צמוד הצטמצם בכ-0.02 נק' אחוז ועומד על 3.21 נק' אחוז. בהשוואה לסוף שנת 2013, פער זה הצטמצם בכ-0.15 נק' אחוז, כתוצאה מירידה גדולה יותר בריבית על יתרת האשראי מאשר הירידה בריבית על יתרת הפיקדונות. במהלך שנת 2014 ירדה הריבית על האשראי הצמוד השולי (שניתן במהלך החודש) בכ-0.14 נק' אחוז. פער הריבית בין אשראי לפיקדונות במגזר הצמוד הצטמצם בכ-0.2 נק' אחוז ועמד בסוף השנה על 1.62%.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    הנהלת הבורסה מתבקשת 25/02/2015 23:42
    הגב לתגובה זו
    ולדאוג להשבת כספם, אשר נלקח מהם שלא על פי דין ושלא בהתאם לכללי המסחר המקובלים בבורסה!
  • 8.
    . 25/02/2015 19:02
    הגב לתגובה זו
    ממשלת אולמרט וליבני קיבלה החלטה ב2008 לא לבנות במרכז אלא אך ורק בפריפריה ! ממשלת נתניהו ביטלה את ההחלטה העקומה הזו ! שנים לוקח לתקן את זה ...
  • מאיר 25/02/2015 21:52
    הגב לתגובה זו
    לשקרן המושחת ביבי היה מספיק זמן לתקן.
  • 7.
    אין סכנה בנקים=תתעוררו=דחוףצדק=בועהמעל50%=דורעני=מיתון! (ל"ת)
    פישר+פלוג+ממשל=בועה! 25/02/2015 18:41
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    קרטל דמגוג הרצה פראייר=בועהמעל50%=דור עני=סיכון מדינה!! (ל"ת)
    קבלן,בנק,ממדל=גנבים! 25/02/2015 18:37
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מי צריך לפחד ? יזרקו עשרות אלפי משפחות (ל"ת)
    לא ,יקחו מהעשירים 25/02/2015 17:35
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הבנקיםהרוויחו מליארדים בעלי הדירות 90% עכשיולהוריד ב50% (ל"ת)
    להוריד מחירי הדירות 25/02/2015 16:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חוכמולוג 25/02/2015 15:59
    הגב לתגובה זו
    התמג הישראלי עומד על כטריליון שח, 3 אחוזי צמיחה מהווים כ30 מיליארד שח, שזה פחות או יותר הגידול בחובות משקי הבית. מסקנה מתבקשת - עוד כסף זול לא מעודד צמיחה גם בארץ(בחול זה מזמן ככה) וגם לא מליח לייצר אינפלציה
  • 2.
    אם פלוג תמשיך להוריד את הריבית יקנו יותר דירות להשקעה, (ל"ת)
    כלכלן 25/02/2015 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רפי 25/02/2015 15:02
    הגב לתגובה זו
    כך גם קביעת יעד שנתי למשכנתאות. למשל 40 מיליארד שקל בשנת 2015 ולאחר מכן 30 מיליארד שקל בשנת 2016. פחות מינוף = פחות דלק להשתוללות המחירים.
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.