מצר הורמוז

במקביל טראמפ הכריז שהאיראנים רוצים לחזור ולדבר - השווקים בעלייה

סין הופכת למדינת המפתח - היא הנפגעת ביותר מהמלחמה והמצור של ארה"ב על המצר; האם היא תדחוף את איראן להסכם או דווקא תרצה לראות את ארה"ב מסתבכת במלחמה באיראן?

איראן חוסמת את המצר למדינות המפרץ וטראמפ על רקע כישלון השיחות, במצור כל המצר במטרה לחסום את הספינות האיראניות מלייצא נפט - "עין תחת עין" בגרסה המודרנית

אחרי פגיעה בתשתיות על רקע ההסלמה מול איראן, סעודיה מחזירה לפעילות מלאה את אחד מצינורות הנפט החשובים בעולם שעוקף את הורמוז. הצעד מצמצם את המחסור העולמי, אבל לא פותר אותו לחלוטין

הכישלון בשיחות בין ארה"ב לאיראן מגיע לאחר שאתמול עברו שיא של ספינות במצר מאז תחילת המלחמה - זה כנראה עומד להשתנות

שתי מכליות ענק סיניות ומכלית יוונית נראו עושות את דרכן דרך מצר הורמוז, במה שעשוי להיות היום העמוס ביותר ביצוא נפט מאז פרוץ המלחמה. אבל מאחורי האיתות החיובי מסתתרת פתיחה מבוקרת, אגרות בקריפטו, ומצר שכבר לא יחזור למה שהיה

מאות ספינות, עשרות אלפי ימאים, נפט, גז וסחורות בשווי עשרות מיליארדי דולרים תקועים סביב מצר הורמוז. אבל הסיפור גדול הרבה יותר  - איראן מנסה להפוך נתיב בינלאומי לעמדת גבייה, ארה"ב נראית חלשה יותר בים, והעולם מתחיל להבין שסדר הסחר שעליו נבנתה הכלכלה המודרנית כבר לא מובן מאליו; מצרים נופסים עלולים להיות בתשלום

איראן דורשת לגבות תשלום על מעבר מכליות נפט במצרי הורמוז כחלק מהסכם לסיום המלחמה, והעולם מתפצל בתגובה שלו. חלק מהמדינות מזהירות מפגיעה חמורה בחופש השיט ובסחר הגלובלי, בעוד שאחרות שוקלות לשלם כדי להחזיר את זרימת הנפט לשגרה. מאחורי ההחלטות עומדים שיקולים כלכליים קרים לצד חששות מתקדים מסוכן. בינתיים התנועה במצר נותרת מוגבלת מאוד

הנזק הכלכלי הישיר והעקיף לאיראן כבר חצה את 195 מיליארד הדולר - סכום שמשתווה לפי שניים מהתקציב השנתי הרשמי של המשטר. גם אם איראן תצליח לגבות "דמי חסות" במצר הורמוז, ההכנסות השנתיות יגיעו ל-6 מיליארד דולר לכל היותר - טיפה בים ביחס לנזק. למשטר אין דרך לשקם את איראן למצבה טרום-המלחמה בטווח של עשור לפחות

שתי מכליות עם יותר מ-4 מיליון חביות נפט עיראקי וסעודי נעות מזרחה, למצר הורמוז - האם האיראנים יסכימו להעביר אותן?