מחלות לב הן קבוצת מצבים הפוגעים בשריר הלב, במסתמים ובכלי הדם הכליליים, והן נמנות עם גורמי התמותה המובילים בישראל ובעולם המערבי. גורמי הסיכון המרכזיים כוללים עישון, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, סוכרת, השמנה וחוסר פעילות גופנית. הטיפול נשען על תרופות להורדת
שומני דם ולחץ דם, על צנתורים והשתלת תומכנים ועל ניתוחי מעקפים, ובשנים האחרונות התרחב השימוש בהחלפת מסתם בגישה מלעורית. לתחום משקל כלכלי גדול, שכן הוא צורך נתח משמעותי מתקציב האשפוז ומהווה שוק יעד מרכזי לחברות מכשור רפואי, ובהן חברות ישראליות המפתחות מסתמים,
מערכות ניטור וכלי אבחון. ההוצאה עליו משפיעה על תקציב בריאות ועל ענף מכשור רפואי.
ניתוח של 14 קבוצות מחקר ב-11 מדינות באירופה מצא שהקשר מופיע גם כשרמות הזיהום עומדות בתקן של האיחוד, וגם בשכונות שבהן יש פארק קרוב לבית. כ-464 אלף מהמשתתפים חלו במחלת לב כלילית
חוקרים מאימפריאל קולג' מצאו שאצל אנשים עם רמות הדלקת הגבוהות ביותר, דלקת שנקשרה לסטרס, למצוקה נפשית ולעוני, הסיכון להתקף לב ולשבץ גבוה ב-43%, והלב משנה את מבנהו שנים לפני שמופיעים תסמינים. מה ידענו על דלקת ולב מאז שנות ה-90, ואילו תרופות כבר נבדקות
ניתוח של רשומות רפואיות מ-130,828 מבוגרים עם נדודי שינה מצא שמי שהשתמש במלטונין שנה ומעלה פיתח אי ספיקת לב בשיעור של 4.6% לעומת 2.7% בקבוצת ההשוואה, עלייה של כ-90%; שיעורי האשפוז והתמותה היו גבוהים אף יותר, אבל הסייגים כאן הם מרכז הסיפור, ובישראל המצב
הרגולטורי שונה מרוב העולם
חוקרים מנורת'ווסטרן עקבו במשך עשר שנים אחרי יותר מ-6,000 מבוגרים ובדקו כמה ציון הסידן הכלילי מוסיף על מחשבון הסיכון הרגיל; באוכלוסייה הכללית השיפור היה זניח, אבל בקבוצת הסיכון הגבולי הבדיקה כן הכריעה; הממצאים פורסמו בכתב העת JAMA
מחקר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדד חשיפה לאור לילי אצל 11,071 בני אדם, ובדק את לבם שלוש שנים מאוחר יותר. מי שנחשף ליותר משלוש לוקס, בערך שלושה נרות במרחק של כמטר, הגיע לבדיקה עם דופן מעובה בחדר השמאלי, חלל פנימי קטן יותר וגמישות מופחתת של
שריר הלב. בישראל 61% מהאוכלוסייה חיים תחת שמיים בהירים במיוחד
מחקר בקרב כ-40 אלף מבוגרים מצא קשר בין שתיית קפה בבוקר לבין סיכון נמוך יותר לתמותה, בעיקר ממחלות לב וכלי דם. השעה שבה שותים עשויה להיות קשורה לשינה ולשעון הביולוגי, אבל התוצאה תלויה גם בכמות, ברגישות האישית ובהרגלים שמסביב לכוס
סקירה שפורסמה בכתב העת Cardiology Clinics ריכזה 18 ניסויים מבוקרים ואקראיים, בדרך כלל בני 50 עד 200 משתתפים, ומצאה שתוכניות מובנות של קשיבות, הכרת תודה ואופטימיות שיפרו מדדי לב וכלי דם בתוך שמונה עד שתים עשרה שבועות; בתוכנית דיגיטלית נרשמה ירידה של 7.6
נקודות בלחץ הסיסטולי ו-4.1 נקודות בלחץ המרכזי. החוקרים מדגישים שהתרגול צריך להיות יומי, ושהתועלת נשחקת כשמפסיקים
גורמי המקצוע הזהירו מפני סכנת חיים בשל קיצוץ של 500 מיליון שקל בתקציב. הממשלה הסכימה לדחות בשנה את רוב הפעימה השלישית ולבחון את השלכותיהן של שתי הקודמות
מבין הנשים שהגיעו לגיל המעבר לפני 40, כ-23% אובחנו עם יתר לחץ דם, מול פחות מ-17% בקבוצת גיל המעבר הרגיל; הסיכון הגבוה ביותר התרכז דווקא בגילי 25 עד 35, והחוקרים ממליצים להתייחס למועד גיל המעבר כגורם סיכון לבבי בפני עצמו
מחקר אמריקאי רחב היקף שנקשר לאיגוד הלב האמריקאי מצא כי שתיית 3-1 כוסות קפה ביום קשורה לירידה של עד 17% בסיכון לתמותה ממחלות לב - אך היתרון נעלם כמעט לחלוטין ברגע שמוסיפים סוכר ושמנת; כל מה שצריך לדעת לפני הכוס הבאה
ניסויים קליניים ראשוניים מציגים צניחה חדה ב"כולסטרול הרע" באמצעות השבתת הגן PCSK9 בכבד; הפוטנציאל הכלכלי משנה את חוקי המשחק: טיפול בודד שמחליף עשורים של נטילת תרופות ומאיים על מודל ההכנסות של ענקיות הפארמה; מנגד, שינוי קבוע בדנ"א מציב רף בטיחות מחמיר
ומאלץ את חברות הביטוח להמציא מודלים פיננסיים חדשים