הסכמי אברהם

הסכמי אברהם

הסכמי אברהם הם מסגרת הסכמי הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות, ובראשן איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, והם פתחו ערוצי סחר, השקעות ותיירות שלא היו קיימים קודם לכן. מאז החתימה נרשמה צמיחה בהיקפי הסחר הדו צדדי, בשיתופי פעולה בתחומי הפיננסים, הביטחון והטכנולוגיה, ובפעילות של יזמים ישראלים בשווקים חדשים, ובהם גם מדינות מרכז אסיה שהצטרפו למעגל. הדיון על הרחבת ההסכמים לסעודיה מעסיק את השווקים משום שהוא נקשר לסוגיות אזוריות רחבות ולתמריצים כלכליים משמעותיים שהוצעו לצדדים. עבור המשקיע הישראלי, ההתקדמות בערוץ הזה מתורגמת לציפיות לצמצום פרמיית הסיכון של המשק ולפתיחת שווקי יצוא נוספים. גם היקף התיירות הנכנסת והיוצאת בין המדינות החתומות גדל באופן ניכר.