עילת הסבירות היא כלי משפטי המאפשר לבתי המשפט לבחון החלטות מנהליות של רשויות השלטון, ולפסול החלטה אם היא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות הראוי בנסיבות העניין. העילה פותחה בפסיקה הישראלית לאורך עשורים כחלק מביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת.
בשנת
2023 עמדה עילת הסבירות במרכז מחלוקת ציבורית ומשפטית נרחבת, כחלק ממהלך חקיקה שביקש לצמצם את תחולתה, ובכלל זה למנוע שימוש בה כלפי החלטות הממשלה והשרים. המהלך היה חלק ממכלול רחב יותר של יוזמות שכונו "הרפורמה המשפטית".
תומכי הצמצום טענו כי העילה
מעניקה לבתי המשפט סמכות רחבה מדי להתערב בשיקול הדעת של הרשות הנבחרת, ואילו מתנגדיו טענו כי מדובר בכלי חיוני לביקורת שיפוטית ולמניעת שרירותיות בקבלת החלטות. הנושא הוביל להליכים משפטיים ולדיון ציבורי נרחב בשאלת האיזון בין רשויות השלטון בישראל. הליכי חקיקה
הנוגעים לעילת הסבירות עוררו גם תגובות ציבוריות נרחבות, ובכלל זה הפגנות והבעות עמדה משני צידי המפה הפוליטית, המשקפות את עומק המחלוקת סביב יחסי הכוחות בין הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת בישראל.
עבור השוק העסקי מדובר בשאלה של ודאות רגולטורית: היקף
הביקורת השיפוטית משפיע על יציבות החלטות מכרז, מינויים ורישוי. הדיון בה התנהל בין הכנסת לבין בית המשפט העליון , והשפיע גם על דירוג האשראי של
המשק.
8 שופטי הרוב בהרכב טענו כי החוק "שלל באופן גורף את הביקורת השיפוטית על סבירות החלטות הממשלה, ראש הממשלה והשרים. זאת, בשל הפגיעה החמורה וחסרת התקדים במאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית". 7 שופטים בהרכב סברו שאין לפסול את החוק
הבחירות ללשכת עורכי הדין עברו מזמן אך המלחמה בממשלה ממשיכה בכל הכוח. מחר יערכו שם כנס חירום והיום הם מתייצבים להגנתה של היועצת המשפטית לממשלה ותוקפים את השר אמסלם שתקף אותה היום בכנסת
באמצעות החוק החדש, הקואליציה רוצה למנוע התערבות של בית המשפט בהחלטות ובאופוזיציה טוענים כי החלטה כזאת יכולה להוביל לכאוס. למה בכלל אישור החוק עשוי להשפיע על הכלכלה והבורסה והאם דירוג האשראי יכול להשתנות?
לפני שאתם נופלים מהכסא - יאיר לפיד אמר את הדברים האלה לפני 7 שנים. מעניין מה יאיר לפיד של היום היה אומר על יאיר לפיד ההוא; וגם - מתי ולמה נציב שירות המדינה מתבלבל בין 10 עובדים למאות עובדים?
