בן ממשיך הוא מעמד משפטי בהתיישבות החקלאית בישראל, שבמסגרתו בעל נחלה במושב ממנה אחד מילדיו להמשיך ולהחזיק בזכויות בנחלה אחריו. המינוי נעשה בהסכמת האגודה השיתופית ובאישור רשות מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית, והוא יוצר זכות עצמאית של הבן במקרקעין ולא רק
ציפייה לירושה. מעמד זה מוליד סכסוכים משפטיים רבים בין אחים ובין הורים לילדים, בעיקר סביב ניסיון לבטל מינוי קיים, סביב שאלת האיזון בין יורשים וסביב שווי הכספי הגבוה של נחלות באזורי ביקוש. פסיקת בתי
משפט בסוגיה בוחנת את מועד המינוי, את רישומו במוסדות ואת כוונת ההורים. הרפורמות של רשות מקרקעי ישראל בהיוון נחלות ובהסדרת שימושים חורגים הגדילו את הערך הכלכלי הכרוך במעמד זה.
סכסוכי ירושות במשקים במושבים קשים מסכסוכי ירושות רגילים. אבא אחד יכול לטפל במשק, אבל 8 ילדים לא. הפרקטיקה בסכסוכי ירושה במשקים היא שלאחר פטירת בעל הנחלה בית המשפט יחפש למצוא מי מהילדים יוכל להיות זה שיקבל את הנחלה. אבל מי מכל האחים יקבל את הנחלה? ולמה? הנה פסיקת בית המשפט
 (1) (1) (1).jpg)
