הכלכלן הראשי

התעשיינים, משקי הבית והפוליטיקאים מתלוננים על העלאת הריבית. כואב להם, ובצדק. מדוע בנק ישראל מעלה את הריבית, למרות הכאב של האנשים? או במילים אחרות: מה כל כך מסוכן באינפלציה?

בהמשך לביקורת בביזפורטל, באוצר כבר לא יכולים להגיד שאין ירידה במסים ומורידים את התחזיות. זו בעיה כי על סמך זה בנו את תקציב המדינה ובמילים אחרות: הגירעון יהיה מעל 1%; הבור בשנה הקרובה 5.3 מיליארד שקל; גם תחזית הצמיחה עודכנה כלפי מטה ל-2.7% ומנגד - תחזית האינפלציה עודכנה כלפי מעלה ל-3.2%

24.1 אלף דירות נרכשו בשוק החופשי ברבעון השלישי של 2022, ירידה של 23% לעומת החודש המקביל אשתקד. בנטרול סגר הקורונה הראשון מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז 2018. מחיר הדירה הממוצע במרכז הארץ: 2.6 מיליון שקל. מחיר הדירה החציונית: 2.38 מיליון

גם בשקלול עסקאות לרכישת דירות יד ראשונה מדובר על שפל מאז 2008, כך על פי נתוני הכלכלנית הראשית במשרד האוצר. הנפילה במרכז חדה יותר: לראשונה מזה שנים, מספר העסקאות בת"א והמרכז זהה למספר העסקאות בבאר שבע - ריבית בנק ישראל עושה את העבודה

רק לפני חצי שנה התחזית באוצר עוד עמדה על 3.5%; תחזית הצמיחה ל-2024 עומדת על 3.3%, ומה באשר לאינפלציה? באוצר מעלים את התחזית קלות ל-2.8% בסוף השנה וצופים 2% בשנת 2024, ומה יקרה לריבית ולשער הדולר?

זאת לעומת 3.5% בתחזית הקודמת. בשנה הנוכחית האוצר מקפיץ את התחזית ל-6.3% לעומת 4.9% בתחזית הקודמת. ובאשר לאינפלציה - בסוף 2023 היא תחזור לתוך תחום היעד של בנק ישראל ותעמוד בדצמבר על 2.7% בלבד, לעומת הצפי ל-4.4% בסוף השנה הנוכחית

בניגוד לדברי הקבלנים: הירידה היא לא רק בגלל שיש פחות עסקאות במחיר למשתכן; הירידה החדה ברבעון השני של 2022 מגיעה בעיקר בעקבות העלאת הריבית על ידי בנק ישראל. אחוז העסקאות בפריפריה עומד על 45% - הרמה הגבוהה ביותר זה 20 שנה

כך על פי נתוני הכלכלנית הראשית באוצר, הקבלנים מנסים להרגיע ולהגיד שכל הירידה נובעת בגלל הקיטון בדירות מחיר למשתכן, הנתונים אומרים אחרת. אבל השאלה הגדולה היא מתי זה יתגלגל גם לירידה במחירי הדיור?

לפי התחזית המאקרו-כלכלית של משרד האוצר, הצמיחה לשנה הבאה תרד ל-3.1%; בשוק העבודה, רוב המומחים צופים המשך עלייה בשיעור ההשתתפות ועם זאת, גם צופים עלייה בשיעור האבטלה