הפגנות הן צורה של מחאה ציבורית שבה מתקהלים אנשים במרחב הציבורי כדי להביע עמדה בסוגיה חברתית, כלכלית או פוליטית. חופש ההפגנה נגזר בישראל מחופש הביטוי, ומעוגן בפסיקת בית המשפט העליון, לצד סמכויות המשטרה להסדיר את קיומן מטעמי ביטחון הציבור, סדר ציבורי
ותנועה. החוק בישראל מחייב במקרים מסוימים קבלת רישיון מהמשטרה לקיום תהלוכה או אסיפה, בהתאם למספר המשתתפים ולאופי האירוע.
בישראל התקיימו לאורך השנים גלי מחאה בעלי אופי כלכלי, ובהם המחאה החברתית של קיץ 2011 שעסקה ביוקר המחיה ובמחירי הדיור, וכן מחאות צרכניות
שהובילו לשינויים רגולטוריים ולוועדות ממשלתיות. במקרים אחרים נסבו ההפגנות על סוגיות מדיניות ומשטריות, ועוררו מחלוקת ציבורית עמוקה בין קבוצות בעלות עמדות מנוגדות.
למחאות רחבות היקף עשויות להיות השלכות כלכליות, ובכללן ימי עבודה אבודים, פגיעה בפעילות עסקית
מקומית ועלויות אבטחה. בתקופות של אי-ודאות ציבורית ממושכת נרשמת לעיתים תנודתיות בשער הדולר ובפעילות בשוק ההון, בין היתר בשל הערכות משקיעים לגבי
היציבות המוסדית והכלכלית. מנגד, יש הרואים במחאה ציבורית ביטוי לחיוניות דמוקרטית שאינה נמדדת בעלויות כלכליות בלבד.
לקוח שקיבל את מכונת הכביסה שלו באיחור של ארבע שעות בגלל הפגנה כלל-ארצית למען שחרור החטופים מה-7 באוקטובר, תבע פיצוי. אבל השופט קבע כלל ברור: כשלא ידוע מראש על ההפגנה, לא ניתן לבוא בטענות
כתב הפלילים אמר ל-103FM כי העביר למערכת את נתוני ההרשעות של סלומון טקה שנהרג מירי שוטר, אולם בוואלה בחרו לא לפרסם זאת. גורמים: זה היה הקש ששבר את גב הגמל
כך סיפר חיים גולדברג מכיכר השבת שתיעד את ההפגנה בירושלים. כתב הארץ הותקף בבירה, צלמים ספגו מכות בצומת פולג. האיומים למחוק תמונות הייתה כוללת ובזירות שונות
