אוכלוסייה היא מכלול התושבים במדינה או באזור, והיא מנותחת לפי מספר, קצב גידול, התפלגות גילים, פריסה גיאוגרפית והרכב חברתי. בישראל אחראית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על איסוף הנתונים ופרסומם, ואלה משמשים בסיס לתכנון ממשלתי, להקצאת תקציבים ולתחזיות ארוכות
טווח. מפקד אוכלוסין נערך אחת למספר שנים, ולצדו נשענים האומדנים השוטפים על מרשם התושבים ועל נתוני ההגירה.
ישראל מאופיינת בשיעור ריבוי טבעי גבוה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, לצד תרומה של הגירה חיובית בתקופות מסוימות. הנתונים הדמוגרפיים משפיעים על שוק
העבודה, על הצריכה הפרטית ועל הביקוש לשירותים ציבוריים בתחומי החינוך, הבריאות והתחבורה, ומחייבים היערכות תקציבית ותשתיתית ארוכת טווח. בנוסף, גודל האוכלוסייה והרכבה משפיעים על היקף גביית המסים ועל הקצאת התקציבים לרשויות המקומיות.
לגידול האוכלוסייה השפעה
ישירה על הביקוש לדיור ועל מחירי הדירות, שכן קצב התחלות הבנייה נדרש להדביק את קצב יצירת משקי הבית החדשים. במקביל, מגמת הזדקנות האוכלוסייה ועליית תוחלת החיים מעצבות את המערכת הפנסיונית, ומשפיעות על גובה
קצבת הפנסיה ועל יחס התלות בין מפרנסים למקבלי קצבאות.
למרות קמפיין שזכה לתמיכה רחבה על רקע משבר הדיור והעומס על התשתיות, רוב המצביעים דחו את ההצעה להגביל את מספר התושבים. הממשלה והמגזר העסקי בירכו על התוצאה, שהסירה איום על יחסי שווייץ עם האיחוד האירופי ועל הגישה לכוח עבודה זר
כך אומר פרופ' און וינקלר מאוניברסיטת חיפה. לדבריו, לא מדברים על זה אבל "תשלומי הרווחה של ביטוח לאומי גורמים לאנשים לא לרצות לעבוד. קצב גידול האוכלוסיה בישראל פי 2 ממערב אירופה - וזו בעיה. הפערים בישראל החלו להצטמצם רק כשהמדינה הורידה את תשלומי ההעברה". צפו בראיוןTV
על פי נתוני הלמ"ס בישראל, במהלך השנה החולפת אוכלוסיית ישראל גדלה בכ-146 אלף נפש; כ-6.943 מיליון תושבים יהודים, 74% מכלל האוכלוסייה, כ-1.982 מיליון תושבים ערבים כ-21% מכלל האוכלוסייה, וכ-466 אלף תושבים אחרים כ-5%