מס בלו הוא מס עקיף המוטל על מוצרים מסוימים, ובעיקר על דלקים, אלכוהול וטבק. בשונה ממס ערך מוסף המחושב כאחוז מהמחיר, הבלו נגבה כסכום קבוע ליחידת מוצר, למשל לכל ליטר בנזין או סולר. הוא מהווה מקור הכנסה משמעותי לקופת המדינה ומרכיב מרכזי במחיר לצרכן. המס
מוטל מכוח חקיקה ייעודית, וגבייתו מתבצעת בשלב הייצור או היבוא ולא בקופת בית העסק.
בישראל מהווה הבלו על הדלק חלק ניכר ממחיר הליטר בתחנות, לצד עלות חומר הגלם, מרווח השיווק והמע"מ. שיעורו מתעדכן מעת לעת בהתאם למדד המחירים לצרכן ולהחלטות ממשלה, ובתקופות
של התייקרות חדה נעשה בו לעיתים שימוש ככלי מדיניות, באמצעות הפחתה זמנית שנועדה למתן את עליית המחירים לצרכן.
מחיר הדלק המפוקח בישראל מתעדכן מדי חודש, ומושפע ממחירי נפט ותזקיקים בשווקים הבינלאומיים
וכן משער הדולר, שכן חומר הגלם נסחר במטבע אמריקאי. סביב הבלו מתנהל דיון ציבורי מתמשך בין הטענה שהוא מגלם מיסוי גבוה על מוצר חיוני, לבין השיקולים התקציביים והסביבתיים העומדים בבסיסו.
מחירי הרכב בישראל גבוהים. כשמסתכלים על המספרים שהמדינה מרוויחה מבינים מדוע ענף הרכב חשוב כל כך - הוא מהווה 10% מכלל גביית המסים. כמה מתוך זה הוא מס הבלו, ומה יקרה בעוד מספר שנים, כאשר הרפורמה הירוקה תיכנס לתוקף?
המחיר יעלה ב-33 אגורות ל-7.17 שקלים, אבל שר האוצר חתם על צו שמקפיא את העליה והמחיר יחזור ביום שישי ל-6.84 שקלים; חשוב לומר - הקפאת מחירי הדלק היא אקמול, לא פתרון. המחירים עולים בגלל מחירי הדלק בעולם. זה לא באמת קשור לישראל. לא לממשלה הנוכחית ולא לזו הקודמת
כלי רכב חשמלי אמנם מורידים את זיהום האוויר אך לא את העומסים (גודש) בכבישים. מדובר בסופו של דבר בכלי רכב נוסף על הכביש וגם זה מזיק לכל משתמשי הדרך. מס נסועה הוא נכון יותר מאשר מס בלו. חשוב להחיל אותו רק באזורים פקוקים
בשורות טובות לנהגים - מחירי הדלק יירדו מ-6.94 שקלים לליטר ל-6.81 שקלים. הבעיה שאת מחיר הסבסוד הממשלתי בשנה האחרונה (שהתחילה ממשלת ה'שינוי') מסבסדים כולם - גם נוסעי התחבורה הציבורית
ההנחה שנתנה המדינה על מס הבלו מצטמצמת בחצי ותעמוד על 33 אגורות (לעומת 72 אגורות עד כה), המדינה תסבסד את ההוזלה בעלות של 100 מיליון שקל עד סוף דצמבר - מה יקרה אחר כך? זה כבר יהיה כאב הראש של הממשלה הבאה כנראה
