המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מוסד מחקר עצמאי הפועל בתחומי המשפט, הממשל והחברה בישראל, ועוסק בגיבוש המלצות מדיניות בנושאים חוקתיים ודמוקרטיים. המכון מפרסם מחקרים, סקרים ודוחות בנושאים ציבוריים מגוונים ורבים לאורך השנה. המכון מקיים כנסים ציבוריים ואירועי
דיון פתוחים בנושאים חוקתיים וחברתיים לאורך השנה. המכון הישראלי לדמוקרטיה נוסד בשנות התשעים ופועל כעמותה עצמאית.
בין תחומי העיסוק של המכון נמנים יחסי דת ומדינה, רפורמות משטריות, זכויות אדם ואיכות הממשל, כאשר חוקריו מציעים לעיתים הצעות חקיקה ומודלים
חלופיים לסדרי משטר בישראל בהתאם למחקריהם. חוקרי המכון מגיעים מרקעים אקדמיים ומקצועיים מגוונים, ובהם משפט, מדע המדינה וכלכלה. חוקרי המכון מתראיינים לעיתים קרובות בכלי תקשורת בנושאי מדיניות.
המכון מפרסם מדי שנה את "מדד הדמוקרטיה הישראלית", סקר עמדות
המשמש כלי מוכר להערכת אמון הציבור במוסדות המדינה ועמדותיו בנושאים חברתיים ופוליטיים שונים המעסיקים את הציבור הרחב. המלצות המכון משפיעות לעיתים על הצעות חוק הנדונות בכנסת ישראל. הצעות חוק המבוססות על מחקרי המכון מובאות לעיתים לדיון בכנסת. פרסומי המכון
זוכים לעיתים לציטוט נרחב בכלי תקשורת ישראליים וזרים העוסקים במצב הדמוקרטיה במדינה.
מחקרי המכון נוגעים גם לסוגיות כלכליות, ובהן ניתוח תקציב המדינה, שיעורי ההשתתפות בשוק
העבודה ומבנה המערכת הפיסקלית. הנתונים שהוא מפרסם משמשים לעיתים קרובות בסיס לדיון ציבורי על סדרי עדיפויות בהוצאה הממשלתית.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מתח ביקורת חריפה על הממשלה שלדעתו סובלת "מהעדר ראייה ארוכת טווח"; "בתקופת הקורונה, שיעור המובטלים והשוהים בחופשה ללא תשלום, היה 20% מכוח העבודה, ועדיין תקופת האבטלה לא נוצלה להקניה ולשיפור המיומנויות"
34% מהעונים בפאנל אינטרנטי במגזר היהודי של מכון מרקטסט לא ידעו מה זה התאגיד, ובקרב צעירים - 43%. מדד השלום החודשי קובע: 61.5% טוענים שהממשלה לא צריכה להתערב בתכני השידור הציבורי
האיסור לצלם ולהקליט הליכים משפטיים זוכה לביקורת בעידן הטוויטר והוואטסאפ. מחקר של המכון לדמוקרטיה מציע להתחיל בפתיחת הדיונים בעליון - שנתיים אחרי שנערכו 2 פיילוטים בנושא
