צוואה

הצוואה הראשונה נערכה ב-2012, ובה הותירה האם את כל רכושה לאחת מבנותיה, ולשנייה הותירה שקל אחד בלבד. ואילו בצוואה השנייה, שנערכה ב-2020, היא חילקה את הרכוש שווה בשווה בין הבנות, אך השאלה המרכזית היא אם היתה כשירה לערוך אותה

בית המשפט נדרש להכריע לגבי טענות שהעלה האפוטרופוס הכללי לגבי צוואה שבה הורישה אשה את דירתה לשכן ממול, שהיה עמה בקשרי ידידות. המסר של בית המשפט: תהיו נחמדים לזקנים ערירים אולי תקבלו הון רב

כל אחד מבני הזוג הותיר אחריו שתי צוואות, שלא התיישבו אחת עם השנייה, והמתחים בין בני המשפחה הוסיפו שמן למדורה. כך נדרשה השופטת להודיע במהלך הדיונים גם כי תפקידה הוא למלא את רצון המצווים ולא להכריע במאבקים בין מי שעדיין חיים. בסוף היא גם הכריעה בתיק

לאחר מותו של בן זוגה, החליטה האשה לוותר על חלקה בצוואה ההדדית, ובכך לבטלה, כן לאפשר חלוקה שוויונית של הרכוש בין ילדיה - וכך עשתה בצוואתה החדשה. הבן, שהיה אמור להיות הנהנה העיקרי על פי הצוואה המקורית, התנגד והגיש תביעה

אשה ציוותה כי הדירה שלה לא תימכר לעולם למישהו מחוץ למשפחתה. יורשיה עתרו נגד הסעיף הזה בצוואתה, האפוטרופוס הכללי הדגיש את חשיבות קיום רצון המת - אך בית המשפט הכריע: מדובר בסעיף שאינו חוקי, עקב פגיעה בזכות הקניין

האשה חלתה בניוון שרירים, ובעקבות ההידרדרות במצבה הבריאותי הבעל ביקש ממנה לעזוב את ביתם המשותף. האחיינים שלה סייעו לה בעקבות כך - גם פיזית וגם נפשית, ולכן החליטה האשה לשנות את צוואתה, כך שכל רכושה יועבר להם

האם המנוחה ערכה ב-1993 צוואה שבה חילקה בשווה את רכושה בין שלושת ילדיה, אך ב-2018 כתבה צוואה חדשה שבה צייותה את כל רכושה לילדיו של הבן הצעיר. אחיו ערערו על הצוואה, אך הם בעצמם גם הוציאו 180 אלף שקל מחשבון האם ללא אישור

האיש לא הותיר אחריו צוואה כתובה שתסדיר את חלוקת רכושו הרב, ואילו הנשים הגישו תביעות בדרישה לקבל אותו. נישואיו של האיש, לאורך 45 שנה, שרדו עד למותו, אך במקביל הוא ניהל זוגיות עם האשה האחרת במשך 26 שנה

האשה, בעלת עבר פלילי שכולל גם קבלת דבר במרמה וניצול של מיניותה, תובעת למלא אחר צוואתו של קשיש שהוריש לה את רכושו, אחרי שבית משפט לענייני משפחה דרש ממנה ערובה של 70 אלף שקל להבטחת הוצאות המשיבים - והיא עתרה לביטול הדרישה

בת דודתה מדרגה שנייה של האשה טענה כי על רקע מצבה הבריאותי הקשה בזמן שערכה את הצוואה, לא היתה האשה מודעת למעשיה. היא הוסיפה וטענה כי המטפל היה מעורב בהכנת הצוואה, ואף הפעיל על המנוחה השפעה בלתי הוגנת