שעות נוספות הן שעות עבודה החורגות ממכסת שעות העבודה הרגילה הקבועה בחוק או בהסכם העסקה, ומזכות את העובד בתשלום בשיעור גבוה יותר משכרו הרגיל. בישראל מוסדר הנושא בחוק שעות עבודה ומנוחה, הקובע תעריפים מינימליים לתשלום עבור שעות נוספות.
על פי החוק
בישראל, שעתיים נוספות ראשונות ביום עבודה מזכות בתוספת של 125% משכר השעה הרגיל, ואילו שעות נוספות מעבר לכך מזכות בתוספת של 150%. קיימים חריגים והסדרים מיוחדים לענפים ולתפקידים מסוימים, ובהם עובדים בתפקידי ניהול בכירים.
אכיפת דיני שעות נוספות בישראל
מתבצעת באמצעות משרד הכלכלה, ועובדים הסבורים כי לא קיבלו תשלום כדין רשאים לפנות לבית הדין לעבודה לצורך מימוש זכויותיהם.
מחלוקות על שעות נוספות הן מהעילות הנפוצות בתביעות בבית הדין לעבודה
, שכן נטל ההוכחה על היקף השעות עבר למעסיק, ורישום לקוי בתלושים חושף חברות לחיוב רטרואקטיבי ולפגיעה בזכויות עובדים בסיסיות.
פועל זר מסודן טען כי סוכם עמו שכר של 50 ש"ח לשעה וכי מחצית משכרו שולמה לו במזומן "מתחת לשולחן", ודרש להחיל עליו את צו ההרחבה בענף הבנייה. בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי תלושי השכר משקפים נאמנה את שכרו האמיתי (31-32 ש"ח לשעה), דחה את טענת הפיקטיביות
- אך חייב את חברת כוח האדם בפיצוי בגין היעדר הודעה לעובד ובגמול שעות נוספות
