דוט קום הוא הכינוי לתקופת הפריחה והקריסה של חברות האינטרנט בשלהי המאה הקודמת, שבה שווי חברות טכנולוגיה זינק לרמות חסרות תקדים על בסיס ציפיות לצמיחה במקום רווחים בפועל. הבועה התנפחה סביב חברות
שנסחרו לפי מדדים כמו מספר גולשים, ובעת ההתפכחות איבד מדד נאסד"ק חלק ניכר משוויו ורבות מהחברות נסגרו. גם בישראל התקופה הותירה חותם, עם גל הנפקות של חברות אינטרנט ותקשורת שקרסו לאחר מכן, לצד חברות בודדות ששרדו והפכו לשחקניות עולמיות. האירוע משמש עד היום נקודת
ייחוס בשיח על תמחור מניות טכנולוגיה, על יחסי מכפיל רווח גבוהים ועל בועות בשוק ההון.
ההייטק ממשיך להזרים מיליארדים לקופת המדינה ולדחוף את תחזיות הצמיחה כלפי מעלה, אבל התלות הגוברת בענף חושפת את המשק לסיכון משמעותי. הניסיון ממשבר הדוט-קום והלקחים מאירלנד מלמדים מה קורה כשהממשלה מתרגלת להכנסות של שנות הגאות ובונה
עליהן הוצאות קבועות. האם ישראל צריכה לשמור חלק מהכסף ליום שבו החגיגה תיגמר?
ניתוח 
