דיור ציבורי הוא מודל שיכון סוציאלי הכולל דירות בבעלות המדינה או חברות ממשלתיות ייעודיות, המושכרות בדמי שכירות מוזלים ונוחים לאוכלוסיות זכאיות בעלות הכנסה נמוכה, קשישים, נכים ומשפחות במצוקה כלכלית. בישראל מנוהל הדיור הציבורי בעיקר ובאופן ריכוזי באמצעות
חברות שיכון ופיתוח ממשלתיות ייעודיות. הזכאות לדיור ציבורי נבחנת על ידי משרד הרווחה בהתאם למבחני הכנסה ולקריטריונים סוציאליים נוספים.
היקף מלאי הדיור הציבורי בישראל נחשב נמוך יחסית בהשוואה למדינות מערביות רבות, ובעשורים האחרונים אף הצטמצם בעקבות מדיניות
מכירת דירות לדיירים במסגרת חוק הדיור הציבורי, שאפשרה לזכאים לרכוש את הדירה שבה התגוררו בהנחה משמעותית.
הנושא עומד במוקד ביקורת חוזרת מצד ארגוני חברה אזרחית ומחקרי מדיניות, הטוענים כי מחסור בדירות ציבוריות מוביל לרשימות המתנה ארוכות ולעומס על תקציב הסיוע
בשכר דירה. לאורך השנים עלו הצעות שונות להגדלת מלאי הדיור הציבורי, בין היתר באמצעות בנייה חדשה ורכישת דירות בשוק החופשי. יישום הצעות אלה תלוי במידה רבה בתקציב הממשלתי המוקצה בפועל לנושא הדיור בכל שנת תקציב נתונה.
הצעת החוק שאמורה הייתה לאפשר לדיירים ותיקים לקנות את דירת הדיור הציבורי במסלול מסובסד תמתין לכנסת הבאה, בין היתר בשל התנגדות באוצר והסתייגות במשרד השיכון. במקביל הובטחו תקציבים לשיפוץ כאלף דירות ולרכש דירות חדשות, בעוד אלפי משפחות ממתינות לפתרון
שר הבינוי והשיכון פנה לשר האוצר: "רובם אנשים קשיי-יום ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, שחלקם אף הוצאו לחל"ת, מוטלת עלינו החובה לפעול ככל הנדרש להקל עליהם". עד כה, פונו 4,000 דיירים מהדיור הציבורי מבתיהם
האם היה עולה בדעתכם לקדם חקיקה שתתן מתנה של חצי מיליון שקל בצורה אקראית לסתם אנשים? יש לפחות שני חברי כנסת שחושבים בטעות שכסף גדל על העצים. הבעיה היא שהם פוגעים בעיקר באנשים הכי חלשים בחברה - אלה שחברי הכנסת הפופוליסטיים רוצים, לכאורה, לעזור להם. הנה עוד כמה ח"כים כאלה: שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, נעמה לזימי, ינון אזולאי ואליהו רביבו
אושרה הגדלת הסיוע בשכר הדירה לממתינים לדיור הציבורי. על פי משרד הבינוי והשיכון, הסכום המקסימלי לזכאים, עד כה, היה 3000 שקלים. ההחלטה תוסיף 600-900 שקלים ל-4500 משפחות ממתינות
