כרטיסי אשראי
כרטיסי אשראי הם אמצעי התשלום המרכזי של משקי הבית בישראל, וענף שלם של המערכת הפיננסית נשען עליהם. בשוק המקומי פועלות שלוש חברות כרטיסי אשראי - ישראכרט, מקס (לשעבר לאומי קארד) וכאל - שהונפקו או הופרדו מהבנקים הגדולים בעקבות חוק שטרום להגברת התחרות. החברות
מנפיקות כרטיסים במותגים הבינלאומיים ויזה ומאסטרקארד, סולקות עסקאות עבור בתי עסק ומעניקות אשראי צרכני, כשאת התשתית הטכנולוגית שמאחורי כל עסקה מפעילה חברת שבא.
מעבר לנוחות התשלום, הכרטיס
הוא גם
מוצר אשראי לכל דבר: עסקאות תשלומים, קרדיט בריבית, מסגרות מתגלגלות והלוואות ישירות מחברות הכרטיסים. הריביות בחלק מהמסלולים גבוהות משמעותית מריבית בנק ישראל, ולכן חשוב להבין את עלות האשראי
האמיתית לפני
שמגלגלים חוב. מנגד, התחרות בין החברות מייצרת לצרכנים הטבות של ממש: מועדוני לקוחות, נקודות, החזרי כספים והנחות בדלק ובמזון, שמי שמשווה ביניהן יכול לחסוך מאות שקלים בשנה.
הענף נמצא בתנופת שינוי מתמדת: ארנקים דיגיטליים כמו אפל פיי וגוגל
פיי החליפו את הפלסטיק
בטלפון, הקניות באינטרנט הפכו את הכרטיס לשער התשלום המרכזי ברשת, וכרטיסים
חוץ-בנקאיים מציעים חלופה למי שמחפש מסגרת נוספת. חברות הכרטיסים הן גם סיפור בורסאי - עם רווחים מעמלות ומאשראי צרכני, ורגולציה
שמלווה כל מהלך שלהן מקרוב. לצרכן מומלץ לבדוק אחת לתקופה את דמי הכרטיס, את גובה המסגרת ואת ההטבות שהוא מנצל בפועל - החלפת
כרטיס או מועדון היא פעולה פשוטה שיכולה להשתלם מאוד. גם העמלה הצולבת שמשלמים בתי העסק מפוקחת ויורדת בהדרגה, מהלך שאמור להוזיל את המחירים
לצרכן הסופי.
שלושה אחוזים על כל שקל בחו״ל: המספר שהופך חופשה ליקרה יותרעמלת ההמרה נבלעת בסכום השקלי שמופיע בדוח ואינה מוצגת בקופה. ההחלטה היקרה ביותר בנסיעה נופלת בשנייה שבה המסוף שואל אם לחייב בשקלים או במטבע המקומי
יש כרטיס אשראי לעורכי דין ולרואי חשבון, ולמהנדסים אין. הנה מה שכל אחד מקבלהלשכה אינה מנפיקה כרטיס ואינה נותנת אשראי. היא חותמת על הסכם עם חברת אשראי, וההסכם מוליד מועדון צרכנות שנושא את שמה. ההטבה המרכזית זהה בכולם, והיא פטור מדמי כרטיס
שבע שאלות לפני שחותמים על כרטיס אשראי, והתשובה לשאלה כמה כרטיסים צריךיותר מ-11 מיליון כרטיסים מסתובבים בישראל וכחמישית מהם אינם בשימוש. עשרים דקות מול דוח החיוב עונות על השאלות שקובעות כמה הכרטיס עולה לכם בשנה
כרטיסי פרימיום ויוקרה: מה מקבלים תמורת דמי הכרטיס הגבוהיםכרטיס רגיל עולה כשמונה עשר שקלים בחודש, פלטינה עולה כתשעים ושלושה, והיוקרתי בשוק דורש הוכחת נכסים של מיליון שקלים. כמה מהכסף הזה חוזר בטרקלינים, בביטוח ובזיכויים, ומאיזה פרופיל נסיעות זה מפסיק להיות בזבוז
קאשבק, הנחות קבועות והטבות: איך מחשבים כמה זה באמת שווהחמישה אחוזי הנחה על חמישה מוצרים נשמעים גדולים פי חמישה מאחוז אחד על הכול, ובפועל הם מגיעים לאותו סכום. החישוב שמפריד בין הנחה קבועה לכסף חזרה, והרף שממנו כרטיס עם דמי כרטיס מתחיל להחזיר
מסגרת האשראי בכרטיס: איך היא נקבעת ומה קורה כשחורגיםמסגרת הכרטיס ומסגרת החשבון הן שני דברים שונים לגמרי, בנק ישראל אסר על הגדלה קבועה שלה בלי הסכמה מפורשת, ועסקה בתשלומים תופסת בה הרבה יותר ממה שנדמה
מועדוני צרכנות וכרטיסי מועדון: מי מנפיק, מי מרוויח ומה שווה ההטבהכרטיס שנושא לוגו של רשת הוא שני חוזים שנדחסו לפיסת פלסטיק אחת, ולכל חוזה יש בעלים אחר ומחיר נפרד. כך מפרידים ביניהם, וכך בודקים בחמש דקות אם ההנחה מכסה את מה שאתם משלמים עליה
עשרת הכרטיסים החזקים בישראל: מה כל אחד נותן וכמה הוא עולהשלוש חברות אשראי מנפיקות את כל מה שיש בשוק, וכל אחת בנתה קו מוצר אחר: נקודות טיסה, כסף חזרה או מועדון עובדים גדול. כאן כל כרטיס עם דמי הכרטיס שלו, שיעור הצבירה שלו, למי הוא מתאים ולמי הוא בזבוז
ישראכרט, כאל ומקס: מי הן, מי מחזיק בהן ומה יש לכל אחתשלוש חברות מנפיקות כמעט כל כרטיס אשראי בישראל, וכולן החליפו בעלים מאז שהחוק ניתק אותן מהבנקים. מפה מעודכנת של מי שייך למי, ואילו כרטיסים יש לכל חברה
כרטיס בנקאי מול כרטיס חוץ-בנקאי: מה ההבדל, ולמי כדאי מה?הכרטיס הבנקאי יושב על המסגרת של הבנק, החוץ-בנקאי פותח מסגרת שנייה משלו. ההבדל נראה זניח עד היום שבו שני החיובים נופלים באותו שבוע