הכנסות המדינה ממסים הן המקור העיקרי למימון פעילות הממשלה בישראל, וכוללות מסים ישירים כגון מס הכנסה ומס חברות, לצד מסים עקיפים כגון מע"מ, מכס ובלו על דלק ומוצרי צריכה נוספים ברחבי המדינה. הכנסות אלו מהוות את הבסיס לתקציב המדינה השנתי ולמימון שירותים
ציבוריים כגון חינוך, בריאות וביטחון.
היקף הכנסות המדינה ממסים מושפע ממצב הפעילות הכלכלית במשק, משיעורי התעסוקה והשכר הממוצע, ומהחלטות מדיניות מס שמקבלת הממשלה, כגון שינויים בשיעורי המע"מ או במדרגות מס ההכנסה השנתיות המתעדכנות. גירעון תקציבי
נוצר כאשר הוצאות המדינה עולות על הכנסותיה, מצב המצריך גיוס חוב נוסף בשוק ההון.
גופים כלכליים כגון משרד האוצר ובנק ישראל עוקבים באופן שוטף אחר נתוני גביית המסים החודשיים, המהווים אינדיקטור חשוב למצב הפעילות הכלכלית במשק ולתחזיות הגירעון
והחוב הממשלתי בטווח הקצר והבינוני, ומשמשים בסיס להחלטות תקציביות עתידיות של הממשלה ומשרד האוצר לגבי היקף ההוצאה הציבורית המתוכננת בתחומי הרווחה, החינוך והביטחון בשנה הבאה, בהתאם למגבלות התקציב ולסדרי העדיפויות הלאומיים שנקבעים מדי שנה בדיוני
הממשלה והכנסת.
קצב הגבייה שמדווחת רשות המסים משמש אינדיקציה מהירה לפעילות המשק, אך הוא נבחן תמיד מול קצב ההוצאה, שכן רק הפער ביניהם קובע את התפתחות הגירעון
התקציבי.
מנתוני האוצר ורשות המסים עולה כי הכנסות המדינה ממסים הגיעו בחודש שעבר ל-41.7 מיליארד שקל. המסים הישירים, שכוללים מס הכנסה ומס חברות, הסתכמו באפריל ב-24.6 מיליארד שקל - עלייה של כמעט 8% לעומת מרץ. מנגד, נרשמה עלייה בהוצאות ברוב המשרדים האזרחיים, כולל
משרדי הרווחה, החינוך והבריאות, ואף בהוצאות על מענקים ותמיכות לעסקים שנפגעו מהמלחמה והמשבר הכלכלי המתמשך
בחודש פברואר המשיכה לפעול הממשלה במסגרת "תקציב המשכי" - כלומר, ללא מסגרת תקציב מאושרת - המאפשר הוצאות של עד 40.2 מיליארד שקל בחודש במזומן; בחודש שעבר נמדד גירעון של 3.2%
