האקרים הם גורמים - יחידים, קבוצות פשיעה מאורגנות או שלוחות של מדינות - הפורצים למערכות מחשב, לרשתות ולחשבונות דיגיטליים. חלקם פועלים ממניעים פליליים כמו סחיטת כופר וגניבת מידע, אחרים ממניעים אידאולוגיים או מדינתיים, ולצדם פועלים גם ״האקרים לבנים״ -
חוקרי אבטחה המאתרים חולשות כדי לסייע בתיקונן. מתקפות כופר, הונאות דיוג וגניבת נתונים הפכו בעשור האחרון לאחד האיומים המרכזיים על חברות, ממשלות ותשתיות קריטיות, והנזק הכלכלי העולמי שלהן נאמד בטריליוני דולרים בשנה.
לישראל מקום ייחודי בזירה הזו משני צדדים.
מצד אחד, המשק הישראלי הוא יעד מועדף לתקיפות - בנקים, בתי חולים, חברות ביטוח ואתרים ממשלתיים חוו אירועי פריצה מתוקשרים, ובהם דליפות מידע רגיש של מיליוני אזרחים. מצד שני, ישראל היא מעצמת סייבר עולמית:
מאות חברות אבטחת מידע מקומיות, ובהן צ'ק פוינט, סייברארק וסנטינל וואן, צמחו מתוך יחידות הטכנולוגיה של צה״ל והפכו את התחום לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של ההייטק הישראלי.
למשקיעים, פעילות האקרים היא חרב פיפיות: תקיפה מוצלחת עלולה למחוק שווי של חברה שנפגעה
- דרך תביעות, קנסות ופגיעה במוניטין - אך היא גם מגדילה את הביקוש לפתרונות הגנה ומזרימה הון לחברות הסייבר הנסחרות בוול סטריט ובתל אביב. גם עליית הבינה
מלאכותית משנה את כללי המשחק - היא משמשת את התוקפים לשכלול הונאות, ובמקביל את המגינים לזיהוי מוקדם של חדירות. השילוב הזה הופך את אבטחת המידע לאחד מסקטורי הטכנולוגיה הצומחים בעולם.
הווירוס הראשון נכתב ב-1971 ורק הציג הודעה מצחיקה על המסך, וכותבי הווירוס הראשון למחשב אישי הטמיעו בו את מספר הטלפון שלהם כדי לעזור לנדבקים. מהתולעת שהשביתה עשירית מהאינטרנט ב-1988, דרך הפטנט של צ'ק פוינט, ועד לעדכון תוכנה פגום שהשבית מיליוני מחשבים בלי
שאף תוקף היה מעורב
למה הקריפטו לא מצליח להתאושש גם כשהמניות עולות? מתחילים לסכם את 2025 - הנקודות החיוביות, יחס הצעירים, ה"הצלחות" הצפון קוריאניות ומה עוד דורש שיפור לקראת 2026?
חוקרי סייבר בדרום קוריאה חשפו כי האקרים מצפון קוריאה ניצלו את ChatGPT להפקת מסמכים מזויפים לצורכי פישינג והציגו באיזו קלות ניתן לעקוף מנגנוני הגנה בבינה מלאכותית ולבצע מתקפות ריגול דיגיטליות
האקרים זרים, ככל הנראה סינים, הצליחו לחדור למספר סוכנויות ממשלתיות רגישות כולל זו שמנהלת את מאגר הנשק הגרעיני של ארה״ב; החדירה בוצעה על ידי חולשת אבטחה בגיבוי המקומי של ה-SharePoint של מיקרוסופט - אין סימנים לדלף מידע אבל הנסיונות מצביעים על זירת הקרב
בין ארה"ב לסין מאחורי המקלדות
מתקפה על בורסת הקריפטו המזוהה עם המשטר, על הבנק הגדול ושיבושים בתחנות הדלק - קבוצות המזוהות עם ישראל פועלות נגד איראן גם בזירת הסייבר, כשמתקפות הנגד בינתיים מנסות להביא בעיקר לנזקים תודעתיים בקרב הציבור הישראלי
נפלתם במלכודת מתוחכמת - רוקנו לכם את חשבון הבנק - האם אתם אחראים? לכאורה היו כל הסימנים שמדובר בהודעה של הבנק, מצד שני - הבנק יטען שלא הייתם צריכים לתת פרטים ושהתרשלתם? מה קורה בפועל, האם אתם סופגים את כל ההפסד?
צוות חוקרי סיגניה מיפה את האיומים המרכזיים שנשקפים לארגונים בישראל ובעולם בשנה הקרובה: השתנות מתקפות הכופר, ניצול חולשות בשרשרת האספקה והתגברות תקיפות מבוססות זהות (Identity-Based Attacks)