תקציב המדינה
תקציב המדינה הוא התוכנית הפיננסית השנתית של ממשלת ישראל, המפרטת את ההכנסות הצפויות ואת ההוצאות המתוכננות של משרדי הממשלה והגופים הציבוריים. התקציב נדון ומאושר בכנסת ומהווה כלי מרכזי לניהול המדיניות הכלכלית של המדינה.
מבנה התקציב, גובה הגירעון ומקורות המימון משפיעים על סביבת המאקרו, על תשואות האג"ח הממשלתיות ועל דירוג האשראי של המדינה. מדיניות המיסוי וההוצאה הציבורית נבחנת מקרוב על ידי משקיעים ומשפיעה על השוק ההון.
אישור התקציב, עדכוני יעד הגירעון וסדרי העדיפויות התקציביים נחשבים לאירועים כלכליים משמעותיים לגבי כלכלת ישראל. החלטות תקציביות משפיעות על צמיחה, על יוקר המחיה ועל הכלכלה כולה. התגית מרכזת עדכונים על התקציב, הגירעון והמדיניות הפיסקלית.
ניתוח בממשלה מקווים שהגירעון יהיה השנה רק 1%. סביר להניח שהוא יהיה 2.5% - וזה משמעותיכשיש 'עודף תקציבי' זה לא אומר שצריך לבזבז אותו. צריך לשמור אותו להמשך. אבל משרדי הממשלה מבזבזים והפוליטיקאים רוצים להביא הישגים לבוחרים. זה נקרא חוסר אחריות כלכלית. הבעיה היא שהחשבון יוגש לאזרחי ישראל בדמות החזרי חובות של מיליארדי שקלים בשנה- חזרה לגירעון בחודש מרץ: 2.7 מיליארד שקל, גבוה מהתחזית, קרוב ל-1%ההכנסות ממסים ירדו במרץ ב-10%, האוצר דחה את הפרסום לעכשיו אולי כדי למתן את ההשפעה של הנתונים על הבורסה (אבל זו עדות שמרץ היה רע לחברות ולעסקים המקומיים)
- סמוטריץ' על תקציב המדינה: "נאבקים ביוקר המחיה, הריבית מטלטלת"שר האוצר הביא את התקציב להצבעה בקריאה ראשונה. בעוד כחודשיים, יובאו התקציב וחוק ההסדרים לקריאה שניה ושלישית. תקציב המדינה לשנת 2023 יעמוד על כ-484 מיליארד שקל. סמוטריץ': "יש בפנינו אתגרים כלליים לא פשוטים. האופק הכלכלי אינו בהיר. עליות הריבית בעולם, שנחוצות לצורך המאבק באינפלציה, מטלטלות את השווקים הפיננסיים"
- תקציב המדינה לשנת 2023: 484 מיליארד שקל. ב-2024: 514 מיליארדהתקציבים הונחו על שולחן הכנסת לקראת הצבעה בקריאה ראשונה. בין הרפורמות - חוק תשתיות לאומיות, רפורמה בוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה ורפורמה בשוק השכירות
- ממשיך להצטמצם: העודף התקציבי: 0.2% בפברואר - 3.4 מיליארד שקלזה היה צפוי: הכנסות המדינה ממסים המשיכו לרדת ב-4.2% בחודש פברואר. רק לפני חצי שנה היה עודף תקציבי של 30 מיליארד שקל. זה היה ברור שזה לא יימשך, אבל זוכרים שכל הפוליטיקאים (מימין ומשמאל) אמרו שיש המון עודפים ולכן אפשר להתחייב להוצאות גדולות. האם הם ילמדו את הלקח?
- "הסכם המורים - יתדלק האינפלציה". שביתת הרשויות: "פגיעה מיותרת בציבור"כך אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בעת הצגת תקציב המדינה. "השירות הגדול ביותר שאנחנו יכולים לעשות לאזרחים זה לשמור על הכסף - לעצור את האינפלציה". הוא הסביר כי הממשלה הקודמת לא רצתה 'לריב' עם המורים בזמן בחירות וזה הגיוני, אבל זו עלות שנתית של 4.5 מיליארד שקל והוסיף "זו הירושה ואנחנו צריכים להתמודד עם זה". בקשר ליבואנים הוא הבטיח מאבק "בכל הכח", ומה הוא הוסיף בתחום הדיור? על יאיר לפיד: "תוקע הכי הרבה את ההידברות על הרפורמה המשפטית"
- תקציב המדינה אושר: יעמוד ב-2023 על כ-484 מיליארד ש', גידול ב-2024ממשלת נתניהו אישרה את תקציב המדינה והתוכנית הכלכלית לשנים 2023-2024, בין העניינים המרכזיים - הסרת חסמי בירוקרטיה ורגולציה, רפורמות נדל"ן ומהלכים להגברת התחרות במשק
- הנגיד: "חלק מההצעות בחוק ההסדרים - עלולות להשיג את המטרה ההפוכה"כך אומר היום לממשלה פרופ' אמיר ירון בדיון על תקציב המדינה. עם זאת, הוא מעריך שההצעה "סבירה" ועשויה לשמור על גירעון של 1%. מהם הנושאים שמעוררים אי נחת בבנק ישראל? הנה כמה מהם. ירון הוסיף "ההתפתחויות בבריטניה בשנה האחרונה הזכירו לנו את ההשלכות של תכניות פיסקליות שנתפסות כלא אחראיות ואת העלות של תיקון הנזק כאשר נפגע אמון השווקים"
- פרשנות נתניהו מעריך "גירעון של רק 1%" - אבל יהיה קשה להגיע לשםזו אמירה חשובה של ראש הממשלה אבל הוא גם הבטיח שוב לקדם את חינוך חינם מגיל אפס עד 3 ולחבר את הפריפריה למרכז ברכבות מהירות מאוד. אבל גם בלי ההבטחות הגדולות הללו זה יהיה קשה - האוצר צופה ירידה של 3.5% בהכנסות ממסים (המשך לירידה במחצית השנייה של 2022), ובנוסף - קרנות פנסיה אמריקאיות לא צריכות להשקיע בישראל כי הן מקבלות 5% תשואה בארה"ב
- פוגעים בחלשים: באוצר מציעים לבטל פטור של 1,350 שקל מקצבאות הפנסיהמדובר בפטור שנולד עקב עוול שנגרם לציבור הרחב כבר ב-2008 עם ביטול היכולת למשוך סכומים פטורים במס; זוהי פגיעה בשכבות החלשות והקלות שבה היא נעשית היא לא פחות ממטרידה