מאגר לוויתן הוא אחד ממאגרי הגז הטבעי הגדולים שהתגלו במימי ישראל, והוא סימל את הפיכתה של המדינה משוק תלוי-יבוא אנרגיה לשחקן עצמאי ואף מייצא. הגילוי שינה את מפת האנרגיה המקומית.
הגז מהמאגר מזרים חשמל למשק הישראלי ומשמש גם לייצוא למדינות שכנות,
מה שהעניק לתחום האנרגיה משקל כלכלי ומדיני כאחד. הפיתוח כרוך בהשקעות עתק בתשתיות הפקה והולכה מול חופי הים.
עבור שוק ההון, השותפויות המחזיקות
בזכויות במאגר הן ניירות ערך נסחרים, שביצועיהם מושפעים ממחירי הגז, מהיקפי הייצוא ומרגולציה ממשלתית בתחום. סוגיות של מיסוי משאבי טבע, תמלוגים ותחרות בשוק הגז המקומי ממשיכות ללוות את הנושא, ולהפוך אותו לאחד המרתקים בכלכלה הישראלית.
חברת החשמל הפרטית מבקשת מבית הדין הבינלאומי לבוררות לקבוע שהודעת הביטול של שותפות לוויתן חסרת תוקף ושההסכם נכנס לתוקף. על הפרק: אספקת גז לשתי תחנות כוח חדשות בהשקעה של כ-10 מיליארד שקל
חברת שברון וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז)חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן)
בפרויקט ניצנה; במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"זעל חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב ונתג"זתניח צינור הולכה של גז טבעי
באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים
שותפות חברות האנרגיה במאגר לוויתן חתמו עם קבוצת חיפה על הסכם להספקת גז טבעי למשך 7 שנים. תמורת ההסכם נאמדת בכ–150 מיליון דולר. ההסכם יכנס לתוקף ב–2025. זהו ההסכם השני, כשהראשון היה לתקופה של 5 שנים.
שותפות הנפט והגז דיווחה על הכנסות נטו של 479 מיליון דולר לעומת 454 מיליון דולר ברבעון המקביל; ההפקה ממאגר לוויתן הסתכמה ב-2.8 BCM לעומת 2.5 BCM ברבעון המקביל
השותפות בלוויתן צפויות להחליט על השקעה בסך של בין 400-500 מיליון דולר לתכנון הנדסי מפורט של פרויקט ההרחבה, אחרי שקיבלו אור ירוק להגדלת הייצוא מ-12 BCM בשנה