מצרים, המדינה המאוכלסת ביותר בעולם הערבי, היא שחקנית כלכלית וגאופוליטית מרכזית באזור. לצד אתגרים כלכליים מבניים - ובהם חוב חיצוני גבוה, אינפלציה ולחצים על מטבעה - היא מהווה שוק ענק ונקודת מפתח בסחר האזורי.
לישראל קשרי אנרגיה משמעותיים עם מצרים,
בין היתר סביב ייצוא גז טבעי ממאגרים ישראליים והנזלתו במתקנים מצריים לצורך יצוא נוסף. ההתפתחויות בתחום זה נוגעות במישרין לחברות נפט וגז הפועלות בים התיכון ולכדאיות הפרויקטים שלהן.
מיקומה
של מצרים, ובראשו השליטה בתעלת סואץ, מקנה לה חשיבות עצומה בסחר העולמי ובתעבורת הסחורות בין אסיה לאירופה. שיבושים בנתיב זה מהדהדים בשרשראות אספקה גלובליות ומשפיעים על שוק ההון.
יציבותה הכלכלית
והפוליטית של מצרים נחשבת לגורם משמעותי ליציבות האזורית כולה. עמוד התגית מרכז את הידיעות הנוגעות לכלכלת מצרים ולקשריה עם ישראל.
עבור משקיעים ישראלים, מצרים מייצגת הן הזדמנות אזורית והן מקור לסיכון גאופוליטי שיש לשקללו. מצבה הכלכלי, יחסיה עם קרן
המטבע הבינלאומית והיציבות של מטבעה משפיעים על סחר החוץ ועל פרויקטים משותפים, ולכן הם נמצאים במעקב של גורמים כלכליים רבים משני צדי הגבול.
ניו-מד, שמחזיקה ב-30% ממאגר הגז הקפריסאי בהיקף של כ-100 BCM, מדווחת על התקדמות נוספת בדרך לפיתוחו; ההסכמות עם מצרים כוללות פטורים ממסים, הקלות בהעברת כספים והגנות מפני שינויי חקיקה. אלא שההסכם עדיין דורש אישורים והחלטת ההשקעה עוד רחוקה
הסכם ההגנה שעליו חתמו טורקיה, סעודיה ופקיסטן מעניק לארדואן כוח וחיבור ביטחוני עם מדינות חזקות באזור; האפשרות שמצרים תצטרף, מבחינת ישראל נוצר תרחיש מטריד של חיבור בין הצבא הטורקי, הכסף הסעודי, העוצמה המצרית והגרעין הפקיסטני
שריפה פרצה בשתי אוניות גז בנמל המצרי, ובהן מתקן אחסון וגיזוז צף החיוני לאספקת החשמל במדינה. לא היו נפגעים והאירוע הוכל, אך התקיפה מסמנת עליית מדרגה: גם נתיבי האנרגיה החלופיים שנועדו לעקוף את מצר הורמוז והים האדום הופכים כעת למטרות אפשריות
קהיר יוצאת לסקר אווירי ראשון מאז 1984 בשיתוף אקסקליבר וחברות מקומיות, בניסיון לחשוף מאגרי זהב, מתכות נדירות ומינרלים אסטרטגיים; במצרים מבקשים להפוך
את הכרייה למנוע צמיחה מרכזי בכלכלה תוך ניסיון למשוך משקיעים בינלאומיים
מזכר ההבנות למכירת הגז הטבעי מהמאגר נחתם בין כל השותפות באפרודיטה, CHC ו-EGAS, לקראת אישורים פנימיים של מצרים וקפריסין. במקביל, השותפות סיכמו עם ממשלת מצרים את הסכם האירוח, שבמסגרתו יקימו צנרת תת ימית שתחבר את מאגר אפרודיטה למערכת ההולכה המצרית
הפיחות היומי החד ביותר מאז 2022 הוריד את הלירה לכ־52.2 לדולר; לפי סיטיבנק כ־3.8 מיליארד דולר יצאו ממצרים בשלושה שבועות, בזמן שהממשלה מזהירה מצעדים חריגים אם הלחימה באזור תימשך
למרות ממדי ההרס העצומים ואובדן מקורות פרנסה של הרוב המכריע של תושבי הרצועה, הכלכלה המקומית אינה משותקת והיא מתאוששת בחודשים האחרונים. נתונים גבוהים מהמציאות על מספר התושבים מחד וסיוע רחב מאוד שנכנס מאידך, לצד לא מעט מדינות שממשיכות לממן את הרצועה, ימשיכו
להביא לכך שהעזתים כנראה לא יהיו רעבים בעתיד הנראה לעין אך ייוותרו ללא תקווה אמיתית לשינוי
מה היקף ההשקעה הנדרש לשיקום הרצועה, כמה זמן זה צפוי לקחת, אילו מדינות הצטרפו ליוזמה המתגבשת, מי עדיין בחוץ, ולמה למרבה הצער הסיכויים לכישלון זהים לסיכויי ההצלחה,
או אפילו גבוהים יותר
הברית שמתחילה להדאיג את ישראל: טורקיה מתחברת לסעודיה ורוצה גם את מצרים
המלחמה מתרחבת למצרים: רחפן פגע במתקן גז אסטרטגי בנמל דמיאט
42 שנה אחרי: מצרים ממפה מחדש את אוצרות המדבר – ומכוונת למיליארדי דולרים בהשקעות כרייה
ניומד חתמה על מזכר למכירת כל הגז מאפרודיטה למצרים
מי אמר שכלכלת עזה בקריסה?
טראמפ הקים את מועצת השלום לעזה. האם יישאר עד שתשיג את מטרותיה?
היום לפני... תולעת המחשב הזדונית תוקפת לראשונה ומה קרה היום לפני 43 שנה