משרד האוצר
משרד האוצר הוא אחד הגופים המשפיעים ביותר על הכלכלה הישראלית. הוא אחראי על הכנת תקציב המדינה וניהולו, על מדיניות המסים, על ניהול החוב הציבורי ועל השכר במגזר הציבורי. אגפי המשרד, ובראשם אגף התקציבים, החשב הכללי ורשות המסים, מתווים חלק גדול מהמדיניות הפיסקלית שמעצבת את סדר היום הכלכלי.
החלטות המשרד בנוגע לגובה ההוצאה הממשלתית, לגירעון וליעדי המס משפיעות על היקף הגיוסים בשוק האג"ח, על ריבית המשק ועל דירוג האשראי של ישראל. משום כך עוקבים גורמים בשוק ההון אחר הכרזות המשרד, אחר תחזיות ההכנסות שלו ואחר ההתפתחויות בהליך אישור התקציב בכנסת.
שר האוצר והצוות המקצועי במשרד מובילים גם רפורמות מבניות בענפים מרכזיים, בהם דיור, אנרגיה ותחרות. צעדים אלו נועדו להשפיע על יוקר המחיה ועל צמיחת המשק, והם ניצבים לא אחת במוקד הדיון הכלכלי הציבורי.
תופעה חדשה: "מצמצמי הדיור" - כאלה שעוברים לדירה זולה יותרהירידה נמשכת: צניחה של 39% במספר עסקאות הנדל"ן בשנה האחרונה. הירידה התלולה נמשכת בשל העלאת הריבית. יחד עם זאת, בהשוואה לחודש הקודם נותר מספר העסקאות ללא שינוי משמעותי. בניכוי רכישות במסגרת מחיר למשתכן, עמד מספר העסקאות על כ-6,500 דירות - 35% פחות. גם המשקיעים ומשפרי הדיור רוכשים פחות- דוח התעסוקה: עליה במספר העובדים. בולטות: נשים חרדיות וערביותהנתונים השתפרו בהשוואה למצב לפני הקורונה: 78.6% עובדים בגילאי 25-64, לעומת 77.7% בשנת 2019. הצעירים עובדים פחות. האבטלה ירדה בעשירית האחוז. העליה הבולטת: נשים חרדיות מגדילות את כוחן בשוק. הנפגעים הגדולים: מפתחי התוכנה. וכמה עובדים מהבית?
- ממשיך להצטמצם: העודף התקציבי: 0.2% בפברואר - 3.4 מיליארד שקלזה היה צפוי: הכנסות המדינה ממסים המשיכו לרדת ב-4.2% בחודש פברואר. רק לפני חצי שנה היה עודף תקציבי של 30 מיליארד שקל. זה היה ברור שזה לא יימשך, אבל זוכרים שכל הפוליטיקאים (מימין ומשמאל) אמרו שיש המון עודפים ולכן אפשר להתחייב להוצאות גדולות. האם הם ילמדו את הלקח?
- רכישות הדירות צללו חזרה לממוצע של 20 שנה; נפילה של 48% ביוקרה24.1 אלף דירות נרכשו בשוק החופשי ברבעון השלישי של 2022, ירידה של 23% לעומת החודש המקביל אשתקד. בנטרול סגר הקורונה הראשון מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז 2018. מחיר הדירה הממוצע במרכז הארץ: 2.6 מיליון שקל. מחיר הדירה החציונית: 2.38 מיליון
- פרשנות ההסתדרות הפתיעה לטובה, גם האוצר יכול לחייך - ומה בכל זאת חסר בהסכם השכר?
היינו סקפטיים אבל ההסתדרות הפנימה את הביקורת הציבורית, גם כאן בביזפורטל, על כך שהם מתעדפים את בעלי השכר הגבוה. הפעם חלק מהתוספת היא שקלית - כלומר כזו שהיא באמת לטובת החלשים. באוצר מנגד יכולים לשמוח על הסכם שכר שהוא למעשה ל-10 שנים. אבל מה הקריבו באוצר בשביל ההסכם?
- הממשלה יכולה לנשום לרווחה? פיץ' לא שינתה את דירוג האשראי של ישראל - וגם התחזית יציבהבפיץ' לא מתעלמים מהרפורמה המשפטית ואומרים כי למרות "סיכונים ביטחוניים, סיכוי נמוך לשלם עם הפלסטינים ושבריריות המערכת הפוליטית" - זה מתקזז בגלל "התאמה חיובית בגין מאזן חיצוני חזק ביחס למדינות ייחוס", אך מזהירים: "הרפורמה המשפטית עלולה להחליש את פרופיל האשראי"
- "הסכם המורים - יתדלק האינפלציה". שביתת הרשויות: "פגיעה מיותרת בציבור"כך אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בעת הצגת תקציב המדינה. "השירות הגדול ביותר שאנחנו יכולים לעשות לאזרחים זה לשמור על הכסף - לעצור את האינפלציה". הוא הסביר כי הממשלה הקודמת לא רצתה 'לריב' עם המורים בזמן בחירות וזה הגיוני, אבל זו עלות שנתית של 4.5 מיליארד שקל והוסיף "זו הירושה ואנחנו צריכים להתמודד עם זה". בקשר ליבואנים הוא הבטיח מאבק "בכל הכח", ומה הוא הוסיף בתחום הדיור? על יאיר לפיד: "תוקע הכי הרבה את ההידברות על הרפורמה המשפטית"
- הנגיד: "חלק מההצעות בחוק ההסדרים - עלולות להשיג את המטרה ההפוכה"כך אומר היום לממשלה פרופ' אמיר ירון בדיון על תקציב המדינה. עם זאת, הוא מעריך שההצעה "סבירה" ועשויה לשמור על גירעון של 1%. מהם הנושאים שמעוררים אי נחת בבנק ישראל? הנה כמה מהם. ירון הוסיף "ההתפתחויות בבריטניה בשנה האחרונה הזכירו לנו את ההשלכות של תכניות פיסקליות שנתפסות כלא אחראיות ואת העלות של תיקון הנזק כאשר נפגע אמון השווקים"
- פרשנות נתניהו מעריך "גירעון של רק 1%" - אבל יהיה קשה להגיע לשםזו אמירה חשובה של ראש הממשלה אבל הוא גם הבטיח שוב לקדם את חינוך חינם מגיל אפס עד 3 ולחבר את הפריפריה למרכז ברכבות מהירות מאוד. אבל גם בלי ההבטחות הגדולות הללו זה יהיה קשה - האוצר צופה ירידה של 3.5% בהכנסות ממסים (המשך לירידה במחצית השנייה של 2022), ובנוסף - קרנות פנסיה אמריקאיות לא צריכות להשקיע בישראל כי הן מקבלות 5% תשואה בארה"ב
- חוק ההסדרים למה האוצר רוצה להיאבק בהון השחור? כי זה סיפור של 200 מיליארד שקל לפחותב-OECD מעריכים את היקף הכלכלה השחורה בישראל ב-20% מהתוצר (במקרה כזה מדובר על 300 מיליארד שקל). הנה הפעולות שהאוצר מקווה להעביר במסגרת חוק ההסדרים הקרוב