משרד האוצר
משרד האוצר הוא אחד הגופים המשפיעים ביותר על הכלכלה הישראלית. הוא אחראי על הכנת תקציב המדינה וניהולו, על מדיניות המסים, על ניהול החוב הציבורי ועל השכר במגזר הציבורי. אגפי המשרד, ובראשם אגף התקציבים, החשב הכללי ורשות המסים, מתווים חלק גדול מהמדיניות הפיסקלית שמעצבת את סדר היום הכלכלי.
החלטות המשרד בנוגע לגובה ההוצאה הממשלתית, לגירעון וליעדי המס משפיעות על היקף הגיוסים בשוק האג"ח, על ריבית המשק ועל דירוג האשראי של ישראל. משום כך עוקבים גורמים בשוק ההון אחר הכרזות המשרד, אחר תחזיות ההכנסות שלו ואחר ההתפתחויות בהליך אישור התקציב בכנסת.
שר האוצר והצוות המקצועי במשרד מובילים גם רפורמות מבניות בענפים מרכזיים, בהם דיור, אנרגיה ותחרות. צעדים אלו נועדו להשפיע על יוקר המחיה ועל צמיחת המשק, והם ניצבים לא אחת במוקד הדיון הכלכלי הציבורי.
לפעמים החגיגה נגמרת: דירת מעטפת תחויב במס רכישה כמו דירת מגוריםנציגי האוצר הסבירו כי דירות מעטפת ברובן המכריע הינן דירות יוקרה, הנמכרות כך על מנת לחסוך מיסוי בגובה של מיליוני שקלים. העלאת המס תביא להכנסה של 40 מיליון שקל בשנה לקופת המדינה
- הקלה לעסקים קטנים: "עוסקים זעירים" יוכלו לנכות הוצאות בגובה של 30% בלי להגיש דו"ח שנתיבמסגרת הרפורמה תגדל תקרת ההכנסה המאפשרת לעצמאים להירשם כ"עוסקים פטורים" לצורך מע"מ, מכ-108 אלף שקל בשנה לכ-120 אלף שקל בשנה, כך שעוסקים רבים יוכלו להיחשב כ"עוסקים פטורים" לצורך מע"מ וכ"עוסקים זעירים" לצורך מס הכנסה
- האם מיליארד שקל שיכולים לחזור לציבור יישארו בידי חברות הביטוח?למרות מספר דיונים שנערכו כבר בוועדת הבריאות ברפורמה לצמצום הכפל בביטוחי הבריאות טרם הושגה הסכמה בנושא, כאשר נותר רק שבוע לאישורה. באיגוד חברות הביטוח טוענים: "הולכים לרידוד קומוניסטי של מערכת הבריאות בישראל". במשרד האוצר משיבים: "פוליסות הניתוחים הם ביצת הזהב של חברות הביטוח"
- סמוטריץ' תוקף: "מספיק עם התבהלה אנחנו עדיין בעודף של 3 מיליארד"את הדברים אומר שר האוצר בתגובה לירידה החדה בהכנסות המדינה ממסים. סמוטריץ' אכן צודק שהירידה החלה כבר לפני שנה, בזמן ממשלת בנט-לפיד, בגלל ההאטה בהייטק ובמשק, עוד הרבה לפני הניסיון לשינוי במערכת המשפט. אבל זה לא משנה: יש ירידה והממשלה החדשה תצטרך להתמודד איתה
- הגירעון חוזר: 0.3% באפריל, למרות עודף של 3.3 מיליארד ש'. זו הסיבהבחודש אפריל נרשם אמנם עודף אבל גירעון זה חישוב של 12 החודשים האחרונים - יוצאים חודשים עם 'עודפים חריגים' ונכנסים חודשים עם פחות הכנסות. הבעיה היא שזה כנראה יימשך
- דעה האם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מעכב בכוונה את מינויי בכירי האוצר?מינויי בכירי האוצר עדיין מתעכבים. דיוני התקציב הם התירוץ המושלם, אך האם הסיבה האמיתית לעיכוב היא משום הרצון להחליש את הפקידים? וגם: התגובה המוזרה של משרד האוצר
- עזיבה נוספת באוצר: סגן החשב הכללי פורש מתפקידושר האוצר נמצא בעוצר מינויים של בכירים בהם מנהל רשות המיסים, כלכלן ראשי, ממונה שוק ההון, יו"ר רשות ניירות ערך והמפקח על הבנקים - מתי הוא ימנה?
- סמוטריץ' החליט למנות את אפי מלכין לממונה על השכר במשרד האוצרמלכין שימש בשלושת החודשים האחרונים ממלא מקום הממונה על השכר וקודם לכן שימש המשנה לממונה על השכר. מתוקף תפקידו היה אחראי על החברות הממשלתיות ועל מערכת הבריאות.
- ניתוח בממשלה מקווים שהגירעון יהיה השנה רק 1%. סביר להניח שהוא יהיה 2.5% - וזה משמעותיכשיש 'עודף תקציבי' זה לא אומר שצריך לבזבז אותו. צריך לשמור אותו להמשך. אבל משרדי הממשלה מבזבזים והפוליטיקאים רוצים להביא הישגים לבוחרים. זה נקרא חוסר אחריות כלכלית. הבעיה היא שהחשבון יוגש לאזרחי ישראל בדמות החזרי חובות של מיליארדי שקלים בשנה
- חזרה לגירעון בחודש מרץ: 2.7 מיליארד שקל, גבוה מהתחזית, קרוב ל-1%ההכנסות ממסים ירדו במרץ ב-10%, האוצר דחה את הפרסום לעכשיו אולי כדי למתן את ההשפעה של הנתונים על הבורסה (אבל זו עדות שמרץ היה רע לחברות ולעסקים המקומיים)