משרד האוצר

משרד האוצר הוא אחד הגופים המשפיעים ביותר על הכלכלה הישראלית. הוא אחראי על הכנת תקציב המדינה וניהולו, על מדיניות המסים, על ניהול החוב הציבורי ועל השכר במגזר הציבורי. אגפי המשרד, ובראשם אגף התקציבים, החשב הכללי ורשות המסים, מתווים חלק גדול מהמדיניות הפיסקלית שמעצבת את סדר היום הכלכלי.
החלטות המשרד בנוגע לגובה ההוצאה הממשלתית, לגירעון וליעדי המס משפיעות על היקף הגיוסים בשוק האג"ח, על ריבית המשק ועל דירוג האשראי של ישראל. משום כך עוקבים גורמים בשוק ההון אחר הכרזות המשרד, אחר תחזיות ההכנסות שלו ואחר ההתפתחויות בהליך אישור התקציב בכנסת.
שר האוצר והצוות המקצועי במשרד מובילים גם רפורמות מבניות בענפים מרכזיים, בהם דיור, אנרגיה ותחרות. צעדים אלו נועדו להשפיע על יוקר המחיה ועל צמיחת המשק, והם ניצבים לא אחת במוקד הדיון הכלכלי הציבורי.
- הממשלה אישרה תקציב של מיליארדי שקלים לירושלים. לאן ילך הכסף? הנה הפרטיםמי אמר שממשלת הימין לא מתקצבת פלסטינים? תוכנית החומש של עיריית ירושלים למזרח העיר אושרה היום בישיבת הממשלה. במסגרת התוכנית ייבנו בתי ספר חדשים במזרח ירושלים וכן יתוקצבו מיזמי תיירות בעיר העתיקה. לגבי תקציב המדינה אמר ראש הממשלה: "העברתי כמעט 20 תקציבי מדינה, ותמיד מתעוררים ויכוחים ברגע האחרון. אני מאמין שנתגבר עליהם ונעביר את התקציב"
- שר האוצר מקים עוד ועדה. לדבריו כך יילחם במונופוליםהממשלה אישרה הקמת וועדה ציבורית במטרה לפרק את הריכוזיות ולהגדיל את התחרות. הבעיה היחידה היא שהייתה כבר הצעה כזו - טובה יותר - אך סמוטריץ' הוציא אותה מחוק ההסדרים. להקים ועדה זה קל יותר וזול יותר, אבל זה לא עושה את העבודה. מנגד, בהתאחדות התעשיינים מברכים. בנוסף שר הכלכלה ניר ברקת שלח מכתב ל-15 חברות בשוק המזון בדרישה לפרסם את דוחותיהם הכספיים
ראיוןTV
ראש עיריית ירושלים תומך בקרן הארנונה: "הבעיה היא בהסברה"56 שנים לאיחודה של ירושלים אומר ראש העיר משה ליאון כי הוא עוסק בהכפלת כמות המשרדים בעיר ובהגדלת הבנייה לתושבים ומבטיח: "תהיה הגירה חיובית מאוד גדולה לירושלים". ליאון טוען כי מבחינת היקף אישורי התוכניות ירושלים במקום הראשון בארץ. "אין לי מה לעשות נגד אלפי דירות הרפאים בעיר - הדירות שאנחנו בונים לא יהיו דירות רפאים"- 41 מיליארד שקל בשנה לקצבאות זקנה - אבל איפה האחריות האישית?לאחר ההודאה מהבוקר של משרד האוצר כי תחזית הגירעון צפויה לעלות, וימים לפני הבאת תקציב המדינה לאישור מליאת הכנסת, בביטוח הלאומי מזכירים למקבלי ההחלטות: בישראל יש יותר ממיליון אזרחים ותיקים שמקבלים קצבת זקנה. 200 אלף מהם מקבלים גם השלמת הכנסה
- בוועדת הכספים מתעלמים מהמציאות: אישרו את התקציב למרות שחסר כסףרק היום הכלכלנית הראשית באוצר נאלצה לחתוך את תחזית ההכנסות. יש בור של 16 מיליארד שקל, מאיפה יגיע הכסף? התקציב הדו שנתי בגובה 484 מיליארד שקל לשנת 2023, ו-514 מיליארד שקל לשנת 2024 יעבור לאישור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת
- באוצר נאלצים להודות: בור תקציבי של 16 מיליארד שקל בשנתיים הקרובותבהמשך לביקורת בביזפורטל, באוצר כבר לא יכולים להגיד שאין ירידה במסים ומורידים את התחזיות. זו בעיה כי על סמך זה בנו את תקציב המדינה ובמילים אחרות: הגירעון יהיה מעל 1%; הבור בשנה הקרובה 5.3 מיליארד שקל; גם תחזית הצמיחה עודכנה כלפי מטה ל-2.7% ומנגד - תחזית האינפלציה עודכנה כלפי מעלה ל-3.2%
- תופעת מצמצמי הדיור מתרחבת, המשקיעים בורחים: 47% פחות עסקאות מאשתקד6,785 דירות בלבד נרכשו במרץ - ירידה של 46% בהשוואה למרץ אשתקד. מכירות הקבלנים ירדו ב-41% ותופעת מצמצמי הדיור, אלה שרוכשים דירה קטנה יותר, מתרחבת במספר אחוזים
- האוצר תומך באפשרות שבנק דיסקונט ימכור את כאל לחברת ביטוחאחרי שמקס כבר נרכשה ע"י חברת הביטוח כלל וחברת ישראכרט צפויה להירכש על ידי הראל, הצוות לבחינת החזקת גופים מוסדיים קבע: אין מניעה לאפשר לגוף מוסדי לרכוש חברת כרטיסי אשראי. ועל כך נאמר: תודה שנזכרתם
- קרן המטבע העולמית מורידה את תחזית הצמיחה של ישראל ל-2.5%זאת לעומת 2.9% בתחזית הקודמת. "הסיכונים לצמיחה נוטים כלפי מטה והסיכונים לאינפלציה כלפי מעלה". בין הסיבות: האינפלציה, עליה במתיחות הגיאופוליטית וגם: "חוסר הוודאות המתמשך סביב הרפורמה המשפטית, מהווה סיכון שלילי בולט עבור הצמיחה". בצד החיובי: הקרן מציינת לחיוב את ה"ניהול הפיסקאלי הנבון" של הממשלות