משרד האוצר

לפי התחזית המאקרו-כלכלית של משרד האוצר, הצמיחה לשנה הבאה תרד ל-3.1%; בשוק העבודה, רוב המומחים צופים המשך עלייה בשיעור ההשתתפות ועם זאת, גם צופים עלייה בשיעור האבטלה

לדבריו, כדי למנוע קריסה של ישראל חייבים להשקיע בתשתיות ב-20 השנים הקרובות כפי שהמדינה השקיעה ב-75 השנים מאז הקמתה

הנתונים האחרונים אולי נותנים לכם תחושה שמחירי הדירות ירדו, אבל תנסו להתעלם מנתוני הרעש - אין קשר בין כמות ומחיר בשוק הדירות; ירידה בכמות לא גוררת בהכרח ירידה במחיר

אנחנו בתקופת בחירות וכל הפוליטיקאים מנפנפים ב'עודף תקציבי' כמקור אינסופי לכל התחייבות כספית שהם רוצים לתת. אבל זה שיש כסף לא אומר שצריך לבזבז אותו - מותר גם לחסוך. יוצא הדופן זה שיש עודף תקציבי. בדרך כלל - משרדי הממשלה מבזבזים, ובעיקר בחודש דצמבר

כך מעריכים בבית ההשקעות מיטב. "מדובר על גידול של 16% בהוצאות המדינה על שכר המורים". הסיכון הוא ל"ספירלת אינפלציה' - בעקבות עוד ועוד דרישות שכר במגזר הציבורי. מאיפה יגיע הכסף? 

מחר לא תהיה שביתה במערכת החינוך: הסתדרות המורים השיגה עליית שכר לכולם, אין העלאה גבוהה יותר לצעירים, אין גמול מצוינות ואין התאמת ימי החופשה למשק

חוסר תיאום חסר תקדים בין משרדי הממשלה, כשליברמן פונה לבקשה ללא תיאום והסכמה מראש הממשלה וממשרד החינוך; הנושאים שבמחלוקת: תגמול לפי וותק רק או לפי מצוינות, וכן התאמת ימי החופשה של התלמידים לימי החופשה של ההורים

שרת החינוך פועלת נגד התלמידים שעל החינוך שלהם היא מופקדת, נגד המורים הצעירים, נגד כל שיפור במערכת החינוך - אבל היא יודעת שכדי להיבחר היא צריכה להיות פופוליסטית, וזה מה שהיא עושה

שר האוצר מבקש מהציבור להסתכל על התמונה הרחבה: "המדינה חשופה לתביעות שכר בהיקף של 40 מיליארד שקל. זה לא ייגמר רק אצל המורים" עם זאת, ליברמן מוכן לשפר את ההצעה להסתדרות המורים. יש לכך עלות תקציבית של 4 מיליארד שקל והשאלה היא מאיפה כמובן יגיע הכסף - מהכיס של כל אזרחי ישראל כמובן. אחר כך אל תתפלאו כשהמדינה תעלה מסים

מהומה על לא מאומה - מספרים לכם על התקררות בשוק הדירות. זה קשקוש והבנה שגויה של הנתונים הכלכליים כשבינתיים גם עלות המשכנתא מייקרת בעקיפין את הדירה בכמה אחוזים טובים