הזוג אמנם גר בשווייץ אך מרבה לשהות בישראל, כשליש שנה בממוצע. ברשות המסים סירבו להעניק להם את הפטור, אך השופטת קבעה כי ייתכנו מקרים שבהם בני זוג גרים בשני בתים בשתי מדינות, ואין בכך כדי לשלול את מתן הפטור ממס רכישה

?האב דובר עברית רהוטה ועובד בחברת השקעות ברמת גן, והאם בוגרת תיכון ישראלי. הם הגישו בקשה ראשונה בנושא ב-2021, אך מאז סורבו כמה פעמים, עד שהמחוזי בירושלים קיבל את עתירתם: השופטת קבעה כי מאז ומתמיד הם חיים בישראל, וכי הם עומדים ביתר דרישות נוהל ההתאזרחות

?לטענת הכולל האיש, שהוא בנו של הדייר המוגן המקורי, איבד את זכויותיו בנכס אחרי 54 שנה בגלל הפעילות הלא חוקית שהוא מנהל במקום. הכולל אף דרש ממנו לשלם דמי שכירות של 420 אלף שקל עבור כל התקופה. השופטת דחתה את הטענות

בית הדין הארצי לעבודה פסק בערעור שהוגש אליו כי מלבד ההפרדה בתלוש, יש לבחון אם הסדר תשלום השעות הנוספות שגובש עם העובד הוא אמיתי ומקובל עליו, שכן אז הוא יבוא על חשבון התגמול שלו לשעות הנוספות

במסגרת הסכם הגירושים שנחתם עם אשתו לשעבר, הוא התחייב להשיג אישור למשכתנה מהבנק בתוך 30 יום, אך איחר בהצגת האישור. לדברי השופטת, יש לקיים את הסכם הגירושים שאושר בבית המשפט ככתבו וכלשונו

הבעל הותיר שתי צוואות, שבית המשפט לענייני משפחה בחר לראות בהן כנפרדות, ולכן השנייה ביטלה את הראשונה. אחרי שהגישה ערעור, קיבל בית המשפט המחוזי את טענת האשה, וקבע כי הצוואות הן משלימות - ובכך פתר את הבעיה של האשה

?האשה קיבלה מזונות זמניים של 30 אלף שקל בחודש, והשופט שדן בתיק קבע כי היא עיכבה במתכוון את קבלת הכסף שאמור להגיע אליה ממכירת הבית - רק כדי להמשיך לקבל את המזונות הגבוהים

השתיים ניהלו זוגיות של עשר שנים, שבמהלכה הביאה אחת מהן לעולם שלוש ילדות באמצעות תרומת זרע. השתיים גם שינו את שם משפחתן לשם משותף שהוענק גם לבנות. בנוסף, הן פנו לעורכת דין כדי להסדיר את ההורות של התובעת

האיש, שהוא גם בעלים של חברת בנייה, טען שהנתבעים הסכימו לבנייה וכי הם נהנים מהשקעתו, שכן בזכותה ערך נכסיהם – והשכירות שהם מקבלים עבורם – עלו באופן משמעותי. השופטת דחתה את הדרישה והטילה הוצאות כבדות