חוצה ישראל הוא הכינוי לכביש 6, ציר האורך המהיר של ישראל, המשתרע מהצפון ועד הדרום וחוצה את הארץ ממזרח לשכבת הערים המרכזית. הכביש הוקם ומופעל במודל זיכיון של הפעלה פרטית, והנסיעה בו כרוכה בתשלום אגרה הנגבית באמצעות זיהוי אוטומטי של לוחית הרישוי, בלי מחסומים.
תעריפי האגרה, אופן החיוב וגובה קנסות הפיגור היו נושא לביקורת ציבורית ולהתדיינות משפטית. הכביש קיצר משמעותית זמני נסיעה בין הצפון לדרום, השפיע על נגישות יישובים בפריפריה ותרם לעליית ערך הנדל"ן באזורים
סמוכים למחלפים. הרחבתו והארכתו לקטעים נוספים מתבצעות בשלבים בידי נתיבי ישראל ובמימון ממשלתי. מודל הזיכיון שלפיו הוא מופעל נבחן שוב ושוב בהקשר של תום תקופת ההפעלה הפרטית ושל מעבר אפשרי לניהול ממשלתי
מלא.
דחה את עתירת שפיר הנדסה נגד הצעתן של מנרב, מילגם ו-Egis Project במכרז להארכת הכביש בצפון הארץ ב-3 מיליארד שקל. קובע: ועדת המכרזים הייתה רשאית לתקן טעות בערבות הבנקאית של הזוכים
