מערכת החינוך בישראל כוללת מסגרות לימוד ציבוריות ופרטיות, מגיל הגן ועד סיום התיכון, ומנוהלת בעיקרה על ידי משרד החינוך בשיתוף רשויות מקומיות. המערכת מורכבת מזרמי חינוך שונים, ובהם חינוך ממלכתי, ממלכתי-דתי, וחינוך עצמאי וחרדי.
תקציב מערכת החינוך
מהווה חלק משמעותי מתקציב המדינה, והוא כולל מימון שכר עובדי הוראה, תשתיות בתי ספר, תוכניות לימודים ופעילויות העשרה. סוגיות מרכזיות המלוות את המערכת כוללות פערים חברתיים-כלכליים בין אזורים שונים, גודל כיתות, ושכר המורים.
בשנים האחרונות עולים דיונים
ציבוריים
סביב רפורמות במערכת החינוך, ובהם שילוב טכנולוגיה בהוראה, שינויים בתוכניות הלימודים, והתמודדות עם מחסור בכוח אדם הוראתי בתחומים מסוימים. מערכת החינוך נחשבת לגורם מרכזי המשפיע על התפתחות ההון האנושי במשק לטווח הארוך.
תקציב החינוך הוא מהגדולים
בתקציב המדינה, והוא משפיע על שכר המורים, על מספר התלמידים בכיתה ועל היכולת של הורים להשתלב בשוק התעסוקה במשרה מלאה ועל הוצאות משקי הבית.
משרד החינוך פרסם את נתוני השקיפות התקציבית של שנת הלימודים הקודמת: תלמיד תיכון ממלכתי-דתי מתוקצב בכרבע יותר מעמיתו בחינוך הממלכתי, בית ספר יסודי עם שבעה תלמידים בכיתה מוביל את הטבלה, ובתחתית נמצאים תלמודי תורה. מה מסביר את הפערים
המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תקנות גם עבור מבני ציבור ובהם מבני דת, מתנ"סים, מרפאות, מבני תחנות משטרה ומגן דוד, משרדי רשויות מקומיות. המשמעות: כל אלה לא יצטרכו בקרוב היתר עבור מיגון
ישראל מוציאה על חינוך 6.2% מהתוצר לעומת 4.5% במדינות ה-OECD, אבל למרות זאת ישראל מתחת לממוצע ה-OECD בציונים במבחני ההשוואה הבינלאומיים (מתמטיקה, הבנת הנקרא ומדעים); בישראל יש הרבה יותר אנשים עם תואר אוניברסיטאי לעומת העולם (51% לעומת 40%), השאלה היא האם זה גם עוזר לשכר של הישראלים
מנתוני הלמ"ס עולה כי המגזר הממשלתי מימן 83% מכלל ההוצאה, והמגזר הפרטי מימן כ-17% מסך כל ההוצאה הלאומית, כש-18% הגיע מתרומות ומענקים. הממשלה מימנה גם 88% מההוצאות של האוניברסיטאות. ב-2021 - 2.3% הגיע לישיבות ובתי ספר תורניים
החינוך החרדי יהיה 32% ממדינת ישראל: ישראל לא תוכל להמשיך לממן את צורת החיים החרדית בלי לימודי ליבה ועלייה בתעסוקה החרדית - היא פשוט לא תשרוד כלכלית; מספר התלמידים בישראל יעמוד על 5.2 מיליון תלמידים, לעומת 2.5 מיליון כיום. החינוך החרדי יכלול 1.34 מיליון תלמידים, זינוק של כמעט מיליון תלמידים. החינוך הכללי צפוי לרדת ל-54%, והחינוך הערבי ירד ל-14%. המערכת תצטרך להכפיל את עצמה ולגייס 234 אלף מורים נוספים. לבנות עוד 89 אלף כיתות, ולגייס עוד 17 אלף גננות
כך מעריכים בבית ההשקעות מיטב. "מדובר על גידול של 16% בהוצאות המדינה על שכר המורים". הסיכון הוא ל"ספירלת אינפלציה' - בעקבות עוד ועוד דרישות שכר במגזר הציבורי. מאיפה יגיע הכסף?
שרת החינוך פועלת נגד התלמידים שעל החינוך שלהם היא מופקדת, נגד המורים הצעירים, נגד כל שיפור במערכת החינוך - אבל היא יודעת שכדי להיבחר היא צריכה להיות פופוליסטית, וזה מה שהיא עושה
האשמה על חוסר הפיתרון עבור המורים נח על כתפם של הסתדרות המורים וההסתדרות הכללית, שממשיכה לעשות לא מעט רעש, אבל בפועל תקדם רק את שיפור השכר באחוזים - כלומר, מורים מתחילים יסתפקו בפירורים.
בין עיצומים ליום שביתה, קורא פרופ' יזהר אולפטקה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת ת"א, להתחיל לחשוב מחוץ לקופסה: "כל עוד ארגוני המורים לא יתעשתו ויתחילו להסתכל בצורה דיפרנציאלית, נהיה בעוד משבר". צפו בראיוןTV
עלות שביתה של שבוע במערכת החינוך - 2.6 מיליארד שקל. המשמעות: הסתדרות המורים יודעת שהיא יכולה לייצר נזק רב ולכן פועלת בבריונות; בבנק גם ממליצים לבטל את הלימודים ביום שישי ולהוסיף ימי לימוד במהלך השנה, על חשבון ימי החופשה הרבים של הילדים
