יוקר המחיה
יוקר המחיה נוגע לכיס של כל משק בית: מחירי המזון, הדיור, התחבורה והשירותים קובעים כמה נשאר בסוף החודש. בישראל הנושא עומד שנים בלב השיח הציבורי, על רקע תחושת פער בין ההכנסות לעלויות.
מרכיב מרכזי ביוקר המחיה הוא הדיור. מחירי הדירות ודמי השכירות תופסים נתח גדול מהתקציב המשפחתי, ולכן שינויים בהם מורגשים היטב. גם ריכוזיות בענפים מסוימים ומכסים על יבוא נחשבים לגורמים שמשפיעים על רמת המחירים.
מבחינה מאקרו-כלכלית, יוקר המחיה קשור הדוקות לאינפלציה ולמדיניות הממשלה והבנק המרכזי. מהלכים כמו הפחתת מכסים, הגברת תחרות ביבוא או סבסוד עשויים למתן לחצי מחירים. הבנת הכוחות שמעצבים את יוקר המחיה חשובה להערכת מצב כלכלת ישראל ולתכנון פיננסי אישי.
פטיש, מסמר, ניקח מהר: כמה עולה לבנות סוכה ב-2026?שלד ובד לסוכה בסיסית בגודל 3X3 אפשר למצוא בפחות מ-500 שקל, אבל הסכך, המוטות, המשלוח והאביזרים יכולים להקפיץ את החשבון. סוכה משפחתית מלאה כבר יכולה להגיע לכ-2,000 שקל, ובמידות גדולות גם ליותר מ-3,000 שקל. בדקנו אילו סוגי סוכות נמכרים היום, כמה עולים החלקים, מתי חבילת קומפלט באמת משתלמת ואיפה מסתתרות ההוצאות הנוספות
נמאס לכם לשלם כל כך הרבה מס? מה דעתכם על 5 שנים בדובאיבאיחוד האמירויות לא משלמים מס הכנסה אישי על משכורת, וזה הופך רילוקיישן של כמה שנים לאפשרות מעניינת עבור ישראלים שמרוויחים היטב. אבל לפני שאורזים צריך לחשב את שכר הדירה, החינוך, הביטוח והטיסות, ובעיקר להבין מה נדרש כדי לנתק תושבות מישראל. בדקנו כמה באמת אפשר לחסוך ב-5 שנים - ומה נשאר מהיתרון כשחוזרים הביתה
3.4% מול 3.1%: למה המחירים בארה"ב עולים מהר יותר מהשכרמדד המחירים בארצות הברית עלה 3.4% באוגוסט והשכר השעתי הממוצע עלה 3.1%, כך שהשכר הריאלי ירד; המגמה התהפכה באפריל בגלל האנרגיה, הצרכנים כבר עוברים לרשתות הזולות לאורך כמעט כל סולם ההכנסות, ובישראל דווקא השכר הריאלי ממשיך לעלות
3% מהעובדים, 12% מהמיסים: הסף שנשחק ולא עודכןהשכבה העליונה בבריטניה משלמת היום 100 מיליארד ליש"ט בשנה יותר מאשר בתקופה שאחרי המשבר הפיננסי, ומספר המשלמים בה שולש ל-1.3 מיליון; הסיבה אינה העלאת שיעורי מס אלא סף שנקבע ב-2010 ומעולם לא עודכן לאינפלציה, וזה בדיוק המנגנון שפועל גם בישראל, שבה העשירון העליון משלם כ-63% מהמיסים הישירים
פוליאסטר בשיא של ארבע שנים וכותנה בשיא דו שנתי: המלחמה מייקרת את הבגדים שתקנו באביבשני הסיבים המרכזיים של תעשיית ההלבשה התייקרו בו זמנית, וזה מצב שמבטל למותגים את האפשרות לעבור מאחד לשני. חומרי הגלם הם כ-60% מעלות חולצה בסיסית ושולי המפעלים 2% עד 3%, ולכן ההתייקרות מתגלגלת קדימה. בקטגוריות הבסיסיות היא עשויה להצטבר ל-10% עד 20%, ולהגיע למדפים באביב ובקיץ הבאים
המספר הקטן על התווית: איך משווים מחירים באמתהחוק מחייב להציג מחיר לקילוגרם או ל-100 גרם לצד המחיר הכולל, המחיר שהוצג על המוצר הוא המחיר המחייב גם כשהקופה מראה יותר, ומועדון לקוחות בדמי חבר של 100 שקל מחזיר את עצמו רק מעל אלף שקל קניות בשנה
כמעט אחד מכל 10 ישראלים מוותר על ארוחות - 28 בכירים דורשים מראשי המפלגות לפעול27.1% מהישראלים חיים בחוסר ביטחון תזונתי ו-9.9% בחוסר ביטחון תזונתי חמור; פחות מחודשיים לפני הבחירות דורשים בכירי אקדמיה ומנכ"לי ארגונים מראשי המפלגות להתחייב ליישום התוכנית הלאומית שנשארה במגירה - מתקציב של לפחות 300 מיליון שקל ועד הוזלת מזון והרחבת מפעל ההזנה
מע"מ: 170 מיליארד שקל ועוד 22 שמסתתרים בשורה אחרתבספר התקציב לשנת 2026 יושבים 170.42 מיליארד שקל תחת הכותרת מע"מ, ועוד 22.47 מיליארד תחת שורה ששמה מסתיר את תוכנה. מי משלם, מי פטור, ומדוע התחזית מפספסת כמעט מדי שנה
בית הספר שוב מבקש כסף: על מה חייבים לשלם, כמה מותר לגבות - ואיך בכלל אומרים לא?אחרי הקייטנות והחופש הגדול, ולפני שהוצאות החגים מתחילות, ההורים מקבלים עוד ועוד בקשות תשלום מבתי הספר; רק ביטוח התאונות האישיות מוגדר כתשלום חובה, אבל החשבון לא מסתיים ב-69 שקל - טיולים, סל תרבות, ספרי לימוד, תל"ן, מחשב או טאבלט, לוקר וגם ועד הכיתה יכולים להוסיף מאות שקלים; כמה מותר לגבות, על מה אפשר לסרב - ומה קורה כשלא משלמים?
הכוח של ענקיות המזוןהסופר מלא במותגים, אבל מאחורי חלק גדול מהם עומדות כמה קבוצות ענק. 20 הספקים הגדולים מחזיקים ביותר מ-60% מהשוק, ובקטגוריות מסוימות חברה אחת מגיעה ל-80% עד 90% מהמכירות. רשות התחרות בוחנת עכשיו את אפקט הסל: איך כוח במוצר שהרשת חייבת להחזיק עוזר לספק להתחזק גם במוצרים אחרים