מכון התקנים הישראלי הוא הגוף הלאומי האחראי על גיבוש תקנים ועל בדיקת מוצרים ושירותים בהתאם להם, והוא פועל כתאגיד סטטוטורי. תו התקן שהוא מעניק מהווה תנאי לשיווק של מוצרים רבים בישראל, ובהם מוצרי חשמל, חומרי בנייה, מזון ומוצרי בטיחות. מעמדו נמצא במוקד
דיון ציבורי בשל השפעתו על עלויות היבוא ועל קצב כניסת מוצרים לשוק, ורשויות התחרות והאוצר קידמו רפורמות שנועדו לקצר הליכים ולהכיר בתקינה זרה. הפרות של הוראות התקינה חשופות לקנסות מנהליים בסכומים גבוהים. המכון הוא צומת מרכזי בשרשרת היבוא,
ופעילותו משפיעה ישירות על מחירי המוצרים במדף ועל רמת היוקר המחיה.
שנים לאחר החשד שהוצבו מצלמות מהירות שהתגלו כלא תקינות, ובצל מחלוקות חריפות על עדויות מומחים מהולנד ועל התנהלות המשטרה, דחה המחוזי את ערעור המדינה וקבע כי לא ניתן להשאיר על כנו את כתב האישום בגין עדות שקר נגד ממלא מקום מנכ"ל מכון התקנים לשעבר. בית המשפט
התריע מפני תחושת אי־נוחות קשה שנוצרת מהתנהלות התביעה ושאל מדוע דווקא הוא הועמד לדין
