הגנת הפרטיות היא תחום משפטי ורגולטורי מתפתח העוסק בשמירה על זכותם של אנשים לפרטיותם ולמידע האישי הנוגע להם ולפעילותם. בישראל מוסדר הנושא בעיקר באמצעות חוק הגנת הפרטיות, הקובע כללים לאיסוף, שמירה ושימוש במידע אישי, ומגדיר חובות על מנהלי מאגרי מידע. החוק
חל הן על גופים ציבוריים והן על חברות פרטיות המנהלות מאגרי מידע הכוללים פרטים אישיים על אזרחים ולקוחות.
עם התפתחות הכלכלה הדיגיטלית והיקף איסוף המידע על ידי חברות טכנולוגיה, רשתות חברתיות וגופים מסחריים, גבר הצורך ברגולציה
מעודכנת בתחום. הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים אחראית על אכיפת החוק בישראל, לצד רגולציות בינלאומיות משפיעות כגון תקנת ה-GDPR האירופית.
אירועי דלף מידע וזליגת מאגרים רגישים, לרבות מקרים בולטים בישראל בשנים האחרונות, הגבירו
את המודעות הציבורית לנושא, והובילו לדיונים בכנסת בנוגע להחמרת הענישה על הפרות פרטיות ולהרחבת סמכויות האכיפה של הרשות המפקחת בתחום. חברות רבות נדרשות כיום למנות ממונה הגנת פרטיות פנימי מוסמך, ולעדכן באופן שוטף את מדיניות הפרטיות שלהן
בהתאם לדרישות הרגולציה המתעדכנת.
הפרת מאגרי מידע חושפת חברות לקנסות מנהליים ולתביעות, ולכן ההשקעה בתחומי סייברואבטחת
מידע הפכה לסעיף קבוע בתקציבי ארגונים. הדרישות הרגולטוריות בישראל הותאמו בחלקן לסטנדרטים האירופיים.
שופט השלום שמאי בקר קובע, כי המשטרה מורידה סרטונים ללא צו משפטי ושולחת שוטרים לצפות בצורה אקראית במצלמות העירייה - למרות שבית המשפט המחוזי כבר קבע שהדבר אסור
הקופה למדה בנובמבר שעבר על פרצה המאפשרת לצפות בנתונים רגישים של בני משפחה, אך דיווחה לרשות להגנת הפרטיות רק בינואר השנה. המאוחדת: החלטה תמוהה, שוקלים לערער
הרשות להגנת הפרטיות מציבה שורה ארוכה של דרישות סף לתפקיד הממונה על הגנת הפרטיות בארגונים. מחייבת את הארגונים להתייחס בכובד ראש לחוות דעתו ולהעניק לו מידע נרחב
אנחנו רגילים לדעת בדיוק מתי הבוס קרא את ההודעה בוואטסאפ ומתי הדייט סינן אותנו באינסטגרם, אבל כשזה מגיע למייל, אנחנו עדיין מגששים באפלה. בעידן שבו גוגל ואפל נלחמות על הפרטיות שלנו, לעקוב אחרי "אישור קריאה" הפך למשימה בלשית. כך תעשו
זאת נכון ב-2026.
תיקון 13 הוא הוא פצצה מתקתקת לארגונים; בעולם שבו כל לקוח הוא תובע ייצוגי פוטנציאלי 2026 הולכת להיות השנה שבה ארגונים ישראלים ישלמו ביוקר על הזנחת הדאטה - הנה מה שאתם יכולים לעשות
חוק פרטיות מקיף אושר בכנסת לפני כמה חודשים לאחר דיונים ממושכים. החוק מכריז למעשה על חובת מינוי ממונה הגנת פרטיות ועל הטלת סנקציות כבדות על מפרי החוק. מעתה כל ארגון או עסק שמחזיק במידע אישי חייב ליישם שורה של דרישות, או להסתכן בקנסות ועיצומים שיכולים
להגיע לאחוזים ניכרים מהמחזור של העסקים והארגונים
בית משפט השלום באשדוד קבע כי תושב העיר שצילם גבר עירום בחוף ציבורי והעלה את הסרטון לעמוד הפייסבוק שלו, והתיעוד אף שותף באתר חדשות מקומי, פגע בפרטיותו ופרסם עליו לשון הרע. אף שהתובע חשף את עצמו ברבים, השופטת רוני סלע הדגישה כי אין בכך משום הסכמה כלשהי
לפרסום של זה ברשת. הנתבע חויב לשלם פיצוי בסכום כולל של 10,000 שקל והוצאות משפט
אשה שהגישה בקשה לתביעה ייצוגית נגד ענקית הטכנולוגיה הצליחה לשכנע את בית המשפט שיש לנהל את התביעה בישראל, ולא להעביר אותה לקליפורניה. האשה טענה כי סנאפצ'ט אוספת נתונים ביומטריים ממשתמשים - בייחוד קטינים - ללא כל הסכמה מודעת, ובוודאי לא כזו שמתחשבת בדרישות
החוק הישראלי. לדברי השופטת, "לא ניתן לנתק את פעילותן של הנתבעות מהשוק הישראלי"