שכר הבכירים

שכר הבכירים בחברות הציבוריות הוא נושא הנמצא בליבו של דיון מתמשך על ממשל תאגידי והוגנות. חבילות התגמול של המנהלים הבכירים מורכבות לרוב ממשכורת, מענקים המבוססים על ביצועים ומרכיבים הוניים כמו אופציות ומניות.

הרעיון שמאחורי מרכיבי התגמול המשתנים הוא ליצור זהות אינטרסים בין ההנהלה לבין בעלי המניות, כך שהמנהלים יתוגמלו בהתאם להצלחת החברה. עם זאת, לא אחת עולות טענות על פערים בין השכר לבין הביצועים בפועל.

בישראל קיימת חובה על חברות ציבוריות לפרסם את שכר הבכירים במסגרת הדוחות כספיים ולאשר מדיניות תגמול. משקיעים בשוק ההון בוחנים את סבירות התגמול ואת הצמדתו לתוצאות, כחלק מהערכת איכות הניהול ומידת ההגנה על זכויות בעלי המניות בחברה.

לצד הדיון הציבורי מתפתחת מגמה של הגברת השקיפות והדיווח בנוגע לתגמול, המאפשרת לבעלי המניות ולציבור לבחון את הקשר בין השכר לביצועים. הגופים המוסדיים, המנהלים את כספי החוסכים, ממלאים תפקיד גובר בפיקוח על סבירות התגמול, ולעיתים מובילים התנגדות למדיניות שכר הנתפסת כמנותקת מתוצאות.