הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
מאחורי כמעט כל כותרת כלכלית בישראל עומדים נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הגוף הרשמי שאוסף, מעבד ומפרסם את המידע הסטטיסטי על המשק והחברה. מדד המחירים לצרכן, נתוני האבטלה, הצמיחה, הסחר החוץ והדמוגרפיה: כולם יוצאים משעריה.
לפרסומי הלשכה השפעה
ישירה על שוק ההון. מדד המחירים לצרכן, המתפרסם מדי חודש, הוא נתון קריטי לתמחור האג"ח הצמודות ולתחזיות הריבית של בנק ישראל, ולכן משקיעים בשוק ההון ממתינים לו בדריכות. גם נתוני התוצר והתעסוקה
מזיזים
ציפיות
לגבי כיוון המדיניות המוניטרית.
תחום נוסף שבו הנתונים מרכזיים הוא הדיור: הלשכה מפרסמת את מדד מחירי הדירות, הנחשב לאמת המידה הרשמית למגמות בשוק הנדל"ן למגורים. משום
שהמספרים הללו
מעצבים כותרות
ומדיניות כאחד, אמינותם ועיתוי פרסומם נמצאים תחת תשומת לב ציבורית מתמדת.
הירידה בביקוש לדירות נמשכת - צניחה של 11.3% בהשוואה לחודש הקודםבחודש יוני נרשמה ירידה של בביקוש לדירות חדשות של כ-17.6% בהשוואה לחודש יוני 2021; כמו כן נרשמה ירידה של כ-10.2% בביקוש לדירות חדשות ברבעון השני של השנה ביחס לרבעון הראשון- עלייה של 18% בכמות הדירות שנמכרו בחודש מאי - אבל המגמה היא ירידה
מדובר בירידה של 19% לעומת חודש מאי 2021, וירידה חודשית של 3.3% מאז אוגוסט; מנגד, נתוני המשכנתאות - למרות שתי העלאות הריבית של בנק ישראל - הביקוש למשכנתאות עדיין גבוה מאוד, אתמול נתוני בנק ישראל הראו שבחודש יוני נטל הציבור משכנתאות חדשות בהיקף של 11.9 מיליארד שקל
- בלימת השכר בהייטק? ירידה של 10% בממוצע
השכר הממוצע במשק עולה אך ממשיך להישחק בעקבות האינפלציה; בחודש אפריל נרשמה עלייה של 3.8% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (אבל ירידה של 0.2% בשקלול האינפלציה), כך גם מספר המשרות במשק שעלו ב-9.4%; ענפי ההייטק וכריית המחצבים נמצאים כרגיל בראש טבלת השכר לשכירים
- פרשנות המשכירים צודקים - שכר הדירה צריך לעלות; איפה הטעות של המדינה?
העובדות - מחירי הנדל"ן בישראל טסו לשמיים אבל העלייה במחירי השכירות היתה נמוכה: הקמפיין נגד העלאת שכר הדירה וצעקת השוכרים הם קשקוש; יש עלייה בשכר דירה, אבל בשוליים, זה יתרחב - המשכירים רואים עליית ריבית, התייקרות במשכנתא, הם רוצים תשואה - ובצדק
- התחלות בנייה בשנת 2021: מחוז תל אביב בראש ירושלים בתחתיתעל פי הלמ"ס, בשנת 2021 החלה בנייתן של כ-63,300 דירות חדשות, כשליש מתוכן במחוז תל אביב לעומת פחות מעשירית במחוז ירושלים; במהלך השנה הסתיימה בנייתן של כ-46,780 דירות חדשות, בהובלת מחוז תל אביב (23%); למרות השיא המחירים ממשיכים לעלות
- 5,163 דירות חדשות נמכרו בינואר - 20% יותר מלפני שנהלעומת דצמבר מדובר בגידול של 1.3%. בשלוש החודשים שנגמרו בסוף ינואר הובילה תל אביב את מכירת הדירות החדשות, עם 1,226 עסקאות, גידול של 45% מהתקופה הקודמת, בעוד אשקלון במקום השני ירדה ב-22%. קצב מכירת מלאי הדירות הקיים עמד על 8.8 חודשים
- התוצר ברבעון 4 עלה 16.6% בחישוב שנתי; הגירעון אשתקד: 4%בחישוב רבעוני עלה ב-3.9% על פני הרבעון השלישי. ב-2021 כולה התוצר לנפש צמח ב-6.3%, מעל תחזית ה-OECD היא לממוצע של 5% במדינות הארגון. הצריכה הפרטית ברבעון עלתה ב-19.2%. היצוא התעשייתי אשתקד (להוציא יהלומים) עלה 7.2%. תחזית הגירעון של האוצר ל-2022 היא 3.9%
- 56 א' דירות חדשות נמכרו אשתקד; שיא של 20 שנה ועלייה של 39% בשנהמספר הדירות החדשות שנמכרו בדצמבר ירד בכ-13% על פני נובמבר, שבסופו הועלה המס על רכישת דירה שניה. דירות חדשות של קבוצות רכישה, להשכרה ולבניה עצמית היוו חמישית מהביקושים בדצמבר - המספר ללא שינוי מב-2020. לפי קצב המכירות, המלאי הקיים יגמר תוך 8.6 חודשים
- 2.8 מ' דירות בישראל בסוף יולי; 63 א' נוספו בשנה - עלייה של 2.3%מתוך כלל הדירות, 2.56 מ' היו בעיריות ובמועצות המקומיות, בעוד ש-242.8 א' היו במועצות האזוריות. בעשור האחרון נוספו 411.1 א' דירות חדשות, גידול של 19.2%
- מחירי הדירות לאן הביקוש לדירות חדשות נותר יציב - 16,500 בשלושת החודשים האחרוניםעל סמך הסקר החודשי של הלמ"ס, בחודשים יולי-ספטמבר 2021 מסתמנת יציבות בביקוש לדירות; 24% מסך הכמות המבוקשת של דירות חדשות היו במחוז המרכז, וכ-22% במחוז תל אביב