בנק מרכזי

סטגפלציה (מצב של עליית מחירים שמלווה במיתון) היא "הרע שבכל העולמות" ומשאירה את הבנקים המרכזיים כמעט חסרי אונים; האם אנו מתקרבים למצב כזה והאם ידע העולם להילחץ ממנו הפעם? 

עד כה עמדה הריבית על כ-9.5%. הצעד הוכרז לאחר שערכו של הרובל צנח קרוב ל-30%, ונסחר תמורת 118 דולר למטבע. לאחר הכרזת הצעד נבלם מעט הפיחות בערכו של הרובל, וזה נסחר כעת תמורת 90 דולר למטבע

הודו צפויה להשיק מטבע דיגיטלי לאומי על ידי הבנק המרכזי באפריל השנה, ובכך היא מצטרפת לסין שמנסה להטמיע את הטכנולוגיה מזה מספר שנים, יחד עם זאת המדינה עדיין מנסה להטיל רגולציה על פעילות בשאר המטבעות הדיגיטליים

בשורות רעות גם לשוק הדיור בארה"ב: המחירים עולים ב-20% בשנה האחרונה - וייתכן כי ההתייקרות תימשך בעתיד הנראה לעין

בנקים מרכזיים מספרים לציבור מה המדיניות ומה התחזית שלהם; המטרה - ליצור מצב של "הערכה שמגשימה את עצמה" דרך פעולות השחקנים בשווקים; בפועל זה לא תמיד עובד

אריק רוזנגרן, נשיא הפד של בוסטון, ורוברט קפלן, נשיא הפד של דאלאס פורשים בגלל לחץ ציבורי על התנהלות לא אתית

הבנק המרכזי העלה את הריבית מ-0% לכ-0.25% וצופה עוד 4 פעימות של העלאה עד לריבית של 1.25% בסוף שנת 2022; בקרב הכלכלנים יש מחלוקת על האם האינפלציה שישנה כיום היא זמנית או לאו ומשכך גם הדעות חלוקת לגבי העלאת הריבית - איך זה משפיע על הבורסה?

מה יקרה לאינפלציה, האם תהיה העלאת ריבית ומתי, ומתי באמת יחל הצמצום ברכישות האג"ח - ניתוח של הודעת הפד

הפד מקדים את העלאת הריבית וייתכן שבהמשך יקדים עוד יותר. רכישות האג"ח יופחתו כבר השנה - המסרים של הפד היו צפויים, אך השאלה אם בהמשך הם לא יתחילו להשפיע לרעה על שוקי המניות?

מספרים לנו שהזינוק במחירי הדיור נגרם בגלל הממשלה, הקבלנים, ראשי הערים, והמחסור בקרקעות - אבל אם כך, אז למה בכל העולם המערבי מחירי הדיור עולים ביותר מ-10% (כשפתאום 6% אצלנו כבר לא נשמע הרבה). אז מי כן אשם בהשתוללות המחירים? זו התשובה