משה קציר
- ככלל, יש להתייחס לתכניות מתאר שונות הבאות זו אחר זו כתכניות נפרדות לעניין תביעת הפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: החוק). עם זאת, קיומו של קשר הדוק ענייני ומשמעותי בין התכניות (התכנית המקפיאה והתכנית המשחררת) ו/או התכחשותה של הרשות למצג שהציגה בדבר תקופת ההתיישנות, יש בהם לגרום לכך ששתי התכניות תוכרנה כתכנית אחת נמשכת לעניין מירוץ ההתיישנות
- בית המשפט קובע, כי חוזר מנכ"ל משרד החינוך לפיו נקבע תיקצוב נפרד לבתי הספר ברשת החינוך העצמאי ומעין החינוך התורני תואמת את כוונת המחוקק להחריג רשתות חינוך אלו. נקבע, כי על מנת לפתור את בעיית האפליה לטובה של מוסדות אלו, יש לקרוא למחוקק שילך בדרך שהותוותה לגביהם גם לגבי שאר מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים
- ביהמ"ש בוחן את השאלה, האם רצף תוכניות מהוות פרויקט תכנוני אחד, הגם שמדובר בתוכניות נפרדות זו מזו במועדי פרסומן. כמו כן נבחנה השאלה, האם קיומן של תוכניות שונות ונפרדות מהווה "תכנון זוחל", אשר פוגע בזכותו של המערער לתבוע פיצוי בגין פגיעה במקרקעין? ולפיכך, האם יוכל המערער לתבוע פיצוי בגין פגיעה על סמך כל התכניות כאשר מניין תקופת ההתיישנות יחל עם אישור התכנית המאוחרת
- ככלל, על המפקד הצבאי להימנע מלסגור שטחים באופן שישלול מהתושבים הפלסטינים את האפשרות להגיע לאדמותיהם החקלאיות לשם התכלית של הגנה עליהם עצמם, שכן שימוש באמצעי זה בנסיבות אלה אינו מידתי. יחד עם זאת, נקבע כי השימוש באמצעי של סגירת שטחים, תוך צמצום למינימום ההכרחי, עשוי להיות מידתי, רק כאשר הוא נעשה לשם הגנה על התושבים הישראלים @ בנוגע לאכיפת החוק באיזור יהודה ושומרון נקבע כי לא נעשה די על מנת להגן על זכויותיהם של הפלשתינים. בית המשפט קובע את העקרונות שראוי כי ינחו את המפקד הצבאי ומפקד המחוז בשמירה על ביטחונם וקניינם של העותרים
