עוזי גרסטמן

חנות ברחוב החלוץ בהדר הכרמל, שנשכרה עוד ב-1989 במסגרת דיירות מוגנת, החליפה ידיים, והבעלים החדשים ביקשו ליישר קו עם המציאות הכלכלית. השוכרים טענו שההסכם קבע במפורש ששכר הדירה לא ישתנה לצמיתות, ושבמשך עשרות שנים כולם חיו עם זה בשלום. השופטת סיגלית מצא קבעה: חלפו 36 שנה, הנתונים השתנו, ויש הצדקה לעדכן את דמי השכירות, אך בתוך מגבלת התקרה שבחוק

בעל עסק קטן, קבלן באתר בנייה או חקלאי בשטח פתוח כבר יודעים לזהות את זה בשנייה: לא תמיד מגיע איום מפורש, לא נאמרת המלה חסות, אבל המסר עובר. תשלם כדי שיישאר שקט. אל תשלם, ותתחיל לספור נזקים. המדינה ניסתה להגיב בחוק חדש שמחמיר ענישה ומקל על ההוכחה, אבל הנתונים והמציאות בשטח מראים שזה רק חלק מהתמונה

קרן פיצוי של 4 מיליארד שקל לבעלי מוניות, אבל ביטוח ופקקים עדיין בגדר סימני שאלה

שבע שנים אחרי שסיים לבנות תוספת קומה בבית דו-משפחתי בטל מנשה, קבלן ניסה לסגור את הסיפור בטענה מוכרת: עבר הזמן, אין אחריות, וגם יש התיישנות. אלא שבבית המשפט ברחובות הסיפור קיבל תפנית אחרת. השופט ישראל פת דחה את טענות הסף, אימץ את חוות הדעת של המומחה שמונה על ידי בית המשפט, וקבע כי הקבלן יפצה את בעל הבית בכ-120 אלף שקל - על תיקונים, עוגמת נפש והוצאות

תחקיר סודי שנמשך שנה חושף שפה סודית, תמיכה פוליטית ומשאבים ציבוריים שמאפשרים לקבוצות רדיקליות בצרפת לפעול בחופשיות

פסיקה תקדימית שמחזקת את כוחם של צרכנים ישראלים מול פלטפורמות גלובליות מקוונות ממשיכה להדהד: נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה את בקשת אתר התיירות Agoda לדיון נוסף, לאחר שנקבע כי תביעות צרכניות נגד אתרים בינלאומיים שפונים לישראלים יידונו בישראל ועל פי הדין הישראלי - גם אם תנאי השימוש מנסים להפנות את הצרכן לבית משפט זר ולדין זר

מה שהתחיל כמיזם משותף לביטוחי בריאות נהפך לסכסוך משפטי ממושך, שבמרכזו שאלה אחת פשוטה: האם עובד שפוטר זכאי להמשיך ליהנות מהכנסות שיצר בתקופת עבודתו? בית הדין לעבודה בתל אביב קבע שכן, ובמקרה הזה מדובר גם בסכום כולל שמוערך בכ-730 אלף שקל, וגם בזכות לקבל נתח מהרווחים ומהתשואה העתידית של המיזם

במחלוקת שנוצרה מאחורי הקלעים של ליגת העל בכדורסל, מועדון בני הרצליה מצא את עצמו בלב שאלה שמעסיקה קבוצות רבות בישראל: האם שחקן זר שמרוויח פחות מ-400 דולר ליום פטור ממס בישראל? בפסק דין מקיף קבע בית המשפט המחוזי כי התשובה לכך שלילית, ודחה את הערעור. בנוסף נקבע כי גם תשלומי אש"ל והסכומים שסווגו כפיצויי פרישה, חייבים במס, וכי אין בסיס לטענות ההסתמכות והאכיפה הסלקטיבית

עסקת נדל"ן שנראתה על הנייר כמו עוד רכישה סטנדרטית של זכויות לבניית דירות מגורים, נהפכה לסוגיה עקרונית במיסוי מקרקעין. ועדת ערר נדרשה להכריע האם רוכשים שקנו זכויות במקרקעין מבעלים שהתקשר מראש עם קבלן לבניית דירות, בעסקה שבה קיימת אפשרות לבחור בין קומבינציה לבין הזמנת שירותי בנייה, רכשו למעשה דירת מגורים או רק קרקע. ההכרעה השפיעה ישירות על שווי המכירה ועל שיעור מס הרכישה

חמש שנים אחרי שהאב התחייב להעביר לבתו 500 אלף שקל במסגרת הסכם הגירושים שקיבל תוקף של פסק דין, הכסף לא עבר - והבת פנתה להוצאה לפועל. האב טען שהיא בכלל לא צד להסכם ולכן לא יכולה לגבות ממנו, וגם ניסה להציג הסכמות חדשות עם גרושתו. רשם ההוצאה לפועל איל רוזין דחה את הבקשה לסגירת התיק, וקבע שהבת זכאית לאכוף את ההתחייבות