עוזי גרסטמן

תיק הוצאה לפועל שנפתח עוד ב-1997 נגד חייב בן 77, המוכר כנכה ומרותק למיטתו, המשיך להתנפח במשך שנים ארוכות למרות תשלומים שבוצעו לאורך הדרך. כשיתרת החוב כבר הגיעה ליותר מ-16 אלף שקל, והריביות ודמי הפיגורים נהפכו לחלק העיקרי של הסכום, קיבלה רשמת ההוצאה לפועל את הבקשה והורתה על הפחתה מלאה של דמי הפיגורים, מיום פתיחת התיק ועד היום

אחרי משמרת ארוכה בחברת מזון למטוסים, תושב לוד עלה במדרגות הבניין שבו הוא גר ומעד, החליק ושבר את הקרסול. הביטוח הלאומי טען שהנפילה היתה בתוך הבית, ולכן אין כאן תאונת עבודה. אבל בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בחן את העדויות, את המסמכים ואת הפערים, והכריע: מדובר בפגיעה שאירעה בדרך מהעבודה לביתו הפרטי - ולכן התביעה התקבלה

במשך עשרות שנים חי ג’ורג’ שטרן בדירת עמידר ברחוב קהילת לבוב בתל אביב, שילם חשבונות, טיפל בנכס והתנהל כאילו הוא בעל הבית, אבל ברישומים הרשמיים שמו לא הופיע. רק בגיל 91, כשהחליט סופסוף להסדיר את הזכויות, מצא את עצמו מול יורשי המוכר שטענו לזיוף. השופטת עינת רביד דחתה את הטענות וקבעה: מדובר בהאשמות ספקולטיביות, והקשיש זכאי להירשם כבעל הדירה

עובדים לשעבר ובהווה טענו כי במשך שנים קיבלו תשלום חסר עבור ימי חופשה, משום שהשכר הקובע לא כלל רכיבים שהיו חלק קבוע מההכנסה. כעת, לאחר הליך משפטי ממושך בבית הדין לעבודה בתל אביב, הגיעו הצדדים להסכם פשרה בתביעה ייצוגית. הזכאים לפיצוי יהיו עובדי אלבר בשבע השנים האחרונות, שבגין ימי החופשה שלהם לא נלקחו בחשבון עמלות אישיות ותוספות עבור משמרות לילה

כשהכספים של ישיבת כוכב השחר זרמו בשקט החוצה, איש כמעט לא שם לב,עד שהמספרים החלו לצעוק. בפסק דין חריף, חויב המנכ"ל לשעבר להשיב לישיבה מאות אלפי שקלים, לאחר שבמשך שנים ביצע העברות בנקאיות, משך כספים והשתמש במשאבי העמותה - בלי הסכם מסודר ובלי אישור ברור. השופט קבע כי מדובר בהתנהלות חמורה של מי שהיה אמון על הקופה הציבורית, והדגיש: "מנהל… עשה בעמותה כבתוך שלו והעביר כספים בהיקף נרחב לחשבונותיו"

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד החברה מקבוצת אשטרום, לאחר שנקבע כי בחוזי המכר שלה הופעל מנגנון הצמדה בעייתי. התשלומים הוצמדו למדד תשומות הבנייה שפורסם אחרי מועד התשלום בפועל, כלומר למדד לא ידוע בזמן אמת. במסגרת ההסדר, החברה תשיב לרוכשים 51% מהגבייה העודפת ותתחייב להצמיד מעתה תשלומים רק למדד ידוע, בהתאם לחוק המכר

יועץ המס מנחם קירשבלום זיהה תופעה חריגה במערכת הממוחשבת של רשות המסים: חיובי יתר שנוצרים מבלי שהנישומים מבינים בכלל שנגרם להם נזק. בעקבות התביעה הייצוגית שהגיש, הרשות הודתה בתקלה, הודיעה על חדילה ותיקנה את המערכת. המחוזי אישר את החדילה ופסק גמול ושכר טרחה, אבל בעליון נקבע שגם אם ההליך לא הסתיים בהשבה לציבור, התועלת הציבורית מצדיקה תגמול גבוה יותר

מה שנראה כמו דמי תיווך שנבלעו בדרך, נהפך להכרעה משפטית חדה וברורה: עורך דין העוסק במקרקעין וחברת תיווך טענו שהובטחה להם עמלה של 3 מיליון שקל על סיוע בהוצאת פרויקט בנייה גדול לפועל בבית"ר עילית, אך בפועל קיבלו רק חלק קטן ממנה. חברת הבנייה טענה שלא הרוויחה מהפרויקט ולכן היא לא חייבת לשלם. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע אחרת - ואכף את ההסכם

אחרי דיונים בוועדת העבודה והרווחה, הצעת החוק לעדכון זכויות משפחות שכולות נמצאת בדרך להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. בין השינויים שעל הפרק: הרחבת ההכרה ביתומים עד גיל 30, ומתן תגמול לאלמנות על פגיעה בהשתכרות, כולל החלה רטרואקטיבית. בארגון אלמנות ויתומי צה"ל אומרים שמדובר בבשורה חשובה, אבל מבהירים: חלק מהיתומים הבוגרים עדיין נשארים ללא מענה

בשבועות האחרונים הצפון נכנס לעוד סבב מסוכן של אלימות, ירי והפחדות - לא רק בין עבריינים, אלא מול בעלי עסקים ואזרחים רגילים. התופעה שמכונה פרוטקשן, או גביית דמי חסות, כבר מזמן לא מסתכמת בכסף. היא משנה את אורח החיים ומשתקת יישובים שלמים. כשחלונות ראווה מרוססים בירי באמצע הלילה, וכשבעלי עסקים מבינים שמי שלא משלם כסף עלול לשלם בדרך אחרת, קשה לדבר על ביטחון אישי או על כלכלה מקומית בריאה