עוזי גרסטמן

נהגת שנפגעה מרכב אחר, שברח מזירת התאונה, רצתה לקבל במהירות את הסרטון ממצלמות עיריית כפר סבא.העירייה דרשה ממנה לפעול בהתאם לחוק, ולהגיש בקשה מסודרת לפי הנהלים. האשה החליטה לפנות לבית המשפט, שסבר כי, "לא ניתן לעקוף את הוראות התקנות ולהגיש תביעה עצמאית". לפי השופט, היא עקפה את המנגנון המוגדר בחוק, ופעלה באופן בלתי תקין

בני זוג לשעבר, שנישאו ב-2016 והתגרשו ב-2023, ניהלו עד לאחרונה מאבק סביב הבית שבו חיו וגידלו את בנם המשותף הקטן. מכירת בית הוריה, הניבה לאשה ירושה של 1.55 מיליון שקל. על רקע המצב הרעוע של הזוגיות, היא ביקשה לרכוש לה ולבנה דירה שתהיה שלה בלבד, כאמצעי להבטחת עתידה הכלכלי. האיש ביקש להצטרף לעסקה, והיא ניאותה, בכפוף לכך שייחתם הסכם ממון ברור שיבטיח שהדירה לא תהפוך לנכס משותף

בני הזוג חיו ועבדו שמונה שנים בארה"ב, ולאחר מכן יצאו למסע שייט של שלוש שנים ברחבי העולם, ולאחר מכן ביקשו לחזור לישראל ולקבל זכויות כתושבי קבע. הם טענו כי שהותם מחוץ לישראל היתה זמנית, בתחילה לצורכי עבודה ובהמשך בשל נסיבות שלא היו בשליטתם, כמו מגפת הקורונה. לטענתם, חזרתם לישראל מוכיחה את כוונתם האמיתית לאורך השנים

אחרי עשור של סכסוכים, קיבלה ס.ב. ניהול מקרקעין את פסק הדין האחרון בדרכה המשפטית הסבוכה מול חברת מגדל השעון ביפו. התובעת, שהחזיקה ב-20% ממניות הנתבעת - חברה יזמית שנועדה להקים בניין מגורים בתל אביב - העמידה עם שותפותיה הלוואות ראשונות לחברה, לצורך רכישת הקרקע. אלא שהשותפות הידרדרה למאבק משפטי מורכב, שעבר גם בבית המשפט העליון - והסתיים כעת

פוסט בפייסבוק עורר סערה אדירה באופקים. הכותב, ששימש מנהל חדר הכושר במתנ"ס המקומי, כלל בו האשמות חמורות שכללו ניצול מיני של עובדות, מינויים מפוקפקים, בזבוז כספי ציבור, ואפילו טענות לזיופים פליליים. בית הדין לעבודה בבאר שבע נדרש להכריע בשאלה האם מדובר בפוסט שבא לחשוף שחיתויות, או באמצעי לחץ שנועד להוציא מהנהלת המתנ"ס תוספת שכר

מה שנראה כהשקעה לגיטימית התגלה במהרה כתרמית מתוכננת היטב, מאורגנת וממושכת באופציות בינאריות - כך על פי פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב. השופטת קבעה בהכרעת הדין שלה כי, "עצם העובדה שאדם בוגר ידע שקיימים סיכונים - אין בה כדי לרפא את העובדה כי המצגים שנמסרו לו היו שקריים"

התובעת והנתבע ניהלו משק בית משותף במשך עשר שנים. לדבריה, היא העבירה אליו סכום של 100 אלף שקל ב-2013 לטובת רכישת מחצית הדירה, ועוד 70 אלף שקל כעבור כמה שנים - לטענתה, כהשקעה נוספת, בדירה או ברכב שנרכש במסגרת הזוגיות. הנתבע טען שמעולם לא היה מדובר ביחסים מחייבים, ושהכספים ניתנו כהלוואה, והושבו במלואם. בנוסף, האשה נרשמה ב-2017 להגרלת דירה במסגרת תוכנית מחיר למשתכן - תוכנית שנועדה לאנשים חסרי דירה

ילדה בת תשע שרצתה לטעום מסופגניה בסניף של רשת השיווק, סיימה את הטעימה הזו בבית חולים לאחר שהתברר שלמרות המיתוג שלה כפרווה היא הכילה חלב - והובילה לתגובה אלרגית קשה. השפעות המקרה ניכרו לא רק בגופה, אלא גם בנפשה של הילדה, שכיום היא צעירה בת 20. לאורך שנים היא סבלה מהתפרצות של תסמינים פוסט טראומטיים. שופרסל והיצרנית טענו כי יש לייחס את הפחדים למצבה הבריאותי הבסיסי

התובע, אב לשני ילדים מגרושתו, טען שחלו שינויים קיצוניים במצבו הכלכלי: פיטורים, ירידה בהכנסה והולדת ילד נוסף מבת הזוג החדשה שלו. מנגד, לטענתו, מצבה של אם שני ילדיו הגדולים השתפר: היא סיימה לימודי משפטים וצפויה להתחיל התמחות, שלדבריו המשמעות שלה היא "עלייה ברורה ברמת ההכנסה". במהלך הדיונים התגלה שהתובע הסתיק מידע חשוב כמו העובדה שהוא גר עם זוגתו ולא אצל אמו, ושהוא מנהל עסק של קייטרינג

לכתה מן העולם של האם בגיל 96, הגיש אחד האחים בקשה לצו ירושה, קיבל אותו, ואז גילה שאחיו הצעיר מחזיק בצוואה סותרת. האח המבוגר יותר טען כי אחיו הצעיר היה אלים, השתמש בסמים וכפה את רצונו על האם. ואולם השופטת הבהירה כי ״עיקרון העל בדיני הצוואות הוא כיבוד רצון המת… יש להעדיף קיום צוואה על ביטולה ובלבד שהיא משקפת את רצונו החופשי של המצווה״