ענת גלעד
איתן ששינסקי - מס על גז, נפט ורווח ממשאב טבע ביםמעין חרוד ב-1937: פרופסור המימון הציבורי שהפך ועדה לחוק, והשאיר לקופה חלק גדול יותר מהמאגר
בן ברננקי - חקר את השפל הגדול כל חייו, ואז נחת עליו משבר משלוהפרופסור מפרינסטון שהקדיש את הקריירה לשאלה למה השפל של שנות השלושים היה כל כך עמוק, מונה ב-2006 ליושב ראש הפד, ושנתיים אחר כך קרסה מולו המערכת הפיננסית. הוא עשה את ההפך ממה שעשה הפד אז: ריבית אפס, חלונות חירום לבנקים ורכישת אג"ח בטריליונים. ב-2022 קיבל על זה פרס נובל
ג'ון נאש - האיש שהסביר למה כולנו תקועים באותו פקקכל נהג בוחר את הדרך המהירה ביותר מבחינתו, וכולם נתקעים יחד. אף אחד לא מרוויח אם הוא היחיד שיעקוף. המתמטיקאי שנתן למצב הזה שם והוכיח שהוא תמיד קיים שינה את הדרך שבה מתמחרים מוצרים, מנהלים מכרזים ומתמקחים על שכר, וקיבל על זה פרס נובל 44 שנה אחרי שכתב את הדוקטורט
אמיר ירון - הפרופסור מוורטון שהוריד את הריבית לאפס בקורונה, העלה אותה ל-4.75 אחוז וניהל את הבנק במלחחוקר תמחור נכסים שחזר מארצות הברית אחרי עשרים שנה, נכנס לבנק ישראל בסוף 2018 ועבר שלושה משברים ברצף: סגרי הקורונה, האינפלציה העולמית של 2022 ומלחמת חרבות ברזל
קרנית פלוג - הנגידה הראשונה, שהורידה את הריבית ל-0.1 אחוז ורבה עם כחלון על הגירעוןכלכלנית שעלתה בתוך בנק ישראל מחוקרת במחלקת המחקר עד ראשות הבנק, קיבלה את התפקיד אחרי שמינויים אחרים נפלו, וניהלה חמש שנים של ריבית אפסית, שקל חזק ומחירי דירות עולים
יעקב פרנקל - הנגיד שהוריד את האינפלציה לרמה חד-ספרתית ופתח את השקל לעולםהפרופסור משיקגו שהגיע מקרן המטבע, ניהל את בנק ישראל תשע שנים, קבע יעדי אינפלציה, ביטל את הפיקוח על מטבע חוץ, והתעמת עם שרי אוצר על גובה הריבית
מיכאל ברונו - אדריכל תכנית הייצוב של 1985, והנגיד שהגן עליה חמש שניםהכלכלן שלמד אצל קנת ארו, תכנן את התכנית שעצרה את האינפלציה של 400 אחוז, ניהל את בנק ישראל בשנים שאחריה, וסיים ככלכלן הראשי של הבנק העולמי
סטנלי פישר - חוזה שכר דביק ובנק מרכזי בזמן משברמזמביה ב-1943 עד בנק ישראל והפד: המאקרו שחיבר ספר לימוד, משבר אסיה וריבית ב-2008
אריאל רובינשטיין - מיקוח לסירוגין וזמן ששווה כסףמירושלים ב-1951: המודל שבו מי שממהר מקבל פחות, ומי שיכול לחכות יוצא עם נתח גדול יותר
אלחנן הלפמן - סחר עם תשואה עולה וצמיחה מתוך רעיוןמג'לאל-אבאד ב-1946 עד הרווארד: המודלים שהסבירו למה שתי מדינות עשירות מחליפות מכוניות דומות