המועצה הארצית לתכנון ובנייה היא הגוף התכנוני העליון בישראל, הפועל מכוח חוק התכנון והבנייה ואחראי על גיבוש מדיניות התכנון הארצית ואישור תוכניות מתאר בעלות השפעה כלל-ארצית משמעותית על פני המדינה. המועצה מתכנסת לדיונים תקופתיים ומורכבת מנציגי משרדי ממשלה,
רשויות מקומיות וגורמי מקצוע נוספים. נציגי ציבור וגורמי מקצוע רשאים להגיש התנגדויות לתוכניות הנדונות במועצה.
בין סמכויות המועצה נמנים אישור תוכניות תשתית לאומיות, קביעת מדיניות לשימור קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, ואישור שינויים משמעותיים בתוכניות מתאר
מחוזיות המשפיעות על היקפי הבנייה למגורים ולתעסוקה במשק כולו. החלטותיה כפופות לעיתים לביקורת ציבורית ומשפטית, ובכלל זה עתירות לבית המשפט העליון. שינויים בהרכב המועצה נדונים מעת לעת בכנסת ובממשלה.
החלטות המועצה משפיעות במישרין על היצע הקרקע לבנייה ועל
מחירי הדירות, ולכן הן נמצאות במעקב מתמיד של גורמים בענף הנדל"ן ושל קובעי מדיניות כלכלית וחברתית ברמה הארצית. תהליכי האישור במועצה נמשכים לעיתים
שנים ארוכות בשל מורכבות התוכניות הנדונות. החלטות המועצה משפיעות גם על תכנון תשתיות תחבורה ארציות.
העתירה נגד תת"ל 65 להרחבת מסילת החוף פתחה מחדש שאלה שמטרידה בעלי קרקעות לאורך קווי רכבת וכבישים: האם מותר להשתמש בכלי התכנוני של איחוד וחלוקה גם כשמדובר בתשתית לאומית? הרכב בראשות הנשיא יצחק עמית קבע שאין לשלול זאת באופן גורף, והורה למועצה הארצית לבחון
את האפשרות, מבלי לקבוע הגדרות, אבל גם מבלי להתחמק מהדיון
המועצה הארצית לתכנון ולבניה אישרה את הרפורמה תוכנית לרישוי מהיר שתשחרר את "הפקק" בהיתרי הבנייה ותקצר בין 1-4 שנים בתהליך; לראשונה אישור התוכנית יהווה גם את היתר הבנייה
כתוצאה מהגדלת הצפיפות אנשים יוותרו על השימוש ברכב, יהיה קל יותר להתנייד, יקטן זיהום האוויר, ואיכות החיים תשתפר. נשמע הפוך מההיגיון? זה מה שהחליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה. אבל השאלה הגדולה היא איך בכלל אפשר להכפיל את אוכלוסיית המרכז כשאין תחבורה ותשתיות?