במהלך 2016 חולקו דיבידנדים בהיקף של 17.5 מיליארד שקל בת"א - מי בראש טבלת המחלקות?

מי הכניסה יד עמוק לכיס? באיזה ענף תשואת הדיבידינד היא הגבוהה ביותר? ומי הן המאכזבות הגדולות של 2016? כל הפרטים מהמחקר שערכה הבורסה בת"א
נדב לוי | (7)

סך הדיבידנדים שחולקו בשנת 2016 ע"י 181 החברות שמחלקות ושמניותיהן נסחרות בבורסה בת"א הסתכם בכ-17.5 מיליארד שקל. בסה"כ היוו החברות המחלקות למעלה מ-40% ממספר החברות הבורסאיות, בדומה לשנה הקודמת. חלק ניכר מבין 181 חברות אלה מחלקות דיבידנד באופן קבוע – כשני שליש מהן (120 חברות) חילקו דיבידנד בכל אחת משלוש השנים האחרונות, וכמחציתן (86) חילקו דיבידנד בכל אחת מחמש השנים האחרונות, כך ע"פ נתוני המחקר שפרסמה היום הבורסה לניירות ערך בת"א.

האמנם, תשואת הדיבידנד הממוצעת המשיכה במגמת ירידה גם בשנה האחרונה כאשר זו ירדה בהדרגה מ-3.6% בשנת 2010 ועד 2% בלבד בשנה החולפת. הקיטון בתשואה השנה נובע מהקיטון (10.5%) בסכומי הדיבידנד שחילקו החברות הבורסאיות, בעוד שווי השוק הממוצע ירד בכ-5% בלבד.

חלוקת דיבידנדים - לפי מדדי מניות עיקריים

20 חברות ממדד ת"א-25 (טרם רפורמת המדדים) חילקו בשנת 2016 דיבידנדים בסך של כ-11.4 מיליארד שקל (כ-65% מסך כל הדיבידנדים), לעומת 22 מבין חברות המדד אשתקד אשר חילקו 13.1 מיליארד שקל (כ-67% מסך כל הדיבידנדים). עם זאת, חלה עליה קלה בתשואת הדיבידנד של מניות מדד ת"א-25, מתשואה של כ-1.9% בשנה שעברה לתשואה של כ-2.1% השנה. בזק (6.7%) וקבוצת דלק (5.0%) הן החברות הבולטות בתשואת הדיבידנד מבין חברות המדד.

חמש חברות מדד ת"א-25 לא חילקו דיבידנד בשנת 2016: מיילן ואופקו שאינן נוהגות לחלק דיבידנדים; הבנקים לאומי ודיסקונט שלא שילמו דיבידנד לבעלי המניות בשנים האחרונות; והחברה לישראל.

מחלקות הדיבידנד הגדולות

טבע ניצבת זו שנה רביעית ברציפות בראש צמרת מחלקות הדיבידנדים, בזכות חלוקת דיבידנדים מדי רבעון לבעלי המניות הרגילות בסך כולל של כ-5.1 מיליארד שקל, ובנוסף דיבידנד בסך של כ-253 מיליון שקל לבעלי מניות הבכורה. זאת בהשוואה לכ-4.5 מיליארד שקל בשנת 2015 וכ-4.1 מיליארד שקל בשנת 2014. בעקבות צניחת המניה בכ-44% בשנה האחרונה בעוד התשלום הרבעוני למניה נותר ללא שינוי, עלתה תשואת הדיבידנד של טבע מ-2.2% בשנת 2015 ל-2.8% בשנת 2016.טבע, אשר בשנים הקודמות השתמשה במזומנים שלה לרכישה עצמית של מניות במקביל לחלוקת דיבידנדים, חדלה מרכישת מניות של עצמה מאז תחילת 2015 בה רכשה מניות בסך של כ-1.7 מיליארד שקל.

בזק שמרה על המקום השני עם דיבידנדים בסך של כ-1.4 מיליארד שקל בשנת 2016 – זאת לעומת כ-1.8, כ-2.1 וכ-2.8 מיליארד שקל בשנים 2015, 2014 ו-2013, בהתאמה. הקיטון בסכומי הדיבידנד נובע מהירידה ברווחיות בזק, אשר בהתאם למדיניותה מחלקת מדי חצי שנה דיבידנד בשיעור של 100% מהרווח הנקי החצי שנתי.תשואת הדיבידנד של בזק נותרה הגבוהה ביותר מבין מניות מדד ת"א-25 בשנת 2016. למרות שתשואת בהדיבידנד שלה ירדה  ל- 6.7% ב- 2016 לעומת כ-12% בשנת 2014 וכ-8.8% בשנת 2015. חברת האם של בזק, בי קומיוניקיישנס, חילקה דיבידנד בסך של 355 מיליון שקל, ורשמה את תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר מבין חברות מדד ת"א-100 (12.1%). 

בנק הפועלים המשיך לחלק דיבידנד מדי רבעון אשר הסתכם בשנת 2016 בכ-685 מיליון שקל, לעומת 569 מיליון שקל אשתקד. לאור השיפור המתמשך בהלימות ההון של הבנק, ניתנו לבנק אישורים מהמפקחת על הבנקים להגדלת שיעור חלוקת הדיבידנד בהדרגה מ-15% מהרווח הנקי ב-2014 ועד 40% מהרווח הנקי באפריל 2017. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כימיקלים לישראל, אשר סיימה את שנת 2016 בהפסד, צמצמה את סכומי הדיבידנדים וחילקה בשנת 2016 דיבידנדים בסך של 620 מיליון שקל – לעומת כ-1.4 מיליארד שקל בשנת 2015 וכ-3 מיליארד שקל בשנת 2014. נוכח מאמצי החברה לחיזוק מצבה הפיננסי ולאור התנודתיות המתמשכת וחוסר הוודאות בשוק הסחורות החקלאיות החליט דירקטוריון החברה לעדכן את מדיניות חלוקת הדיבידנד בשנים 2016-2017 כך ששיעור הדיבידנד יהווה עד 50% מהרווח השנתי הנקי המתואם, לעומת עד 70% מהרווח הנקי עד אז. 

קבוצת דלק חילקה בשנת 2016 דיבידנדים בסך של כ-460 מיליון שקל, לעומת כ-500 מיליון שקל וכ-530 מיליון שקל בשנים 2015 ו-2014, בהתאמה. לאור השינויים באופי פעילות החברה שחלו בעקבות ההחלטה להתמקד בתחום האנרגיה, ביטל הדירקטוריון במרץ 2015 את מדיניות הדיבידנד לחלוקת כ-50% מהרווח השנתי. המניה רשמה תשואת דיבידנד של 5.0%, השנייה בגובהה מבין מניות מדד ת"א-25. 

שותפות ישראמקו, אשר חילקה אשתקד לראשונה מאז 2008 רווחים למחזיקי יחידות ההשתתפות בסך של כ-518 מיליון שקל, שילמה בשנת 2016 כ-231 מיליון שקל ובתחילת 2017 כ-268 מיליון שקל נוספים. ביוני 2017 חילקה השותפות את מלוא רווחיה הראויים לחלוקה שנצברו עד סוף 2016 בסך של כ-1.8 מיליארד שקל אשר מומן ע"י גיוס חוב בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל בחודש מאי 2017.במאי 2017 הודיעה על אימוץ מדיניות חלוקת רווחים לשנים 2017-2019 לפיה תפעל לחלק את מלוא הרווחים הראויים לחלוקה שייצברו בכל אחת מהשנים האלו.

 

חלוקת דיבידנד – לפי ענפים

תשואת הדיבידנד הענפית הגבוהה ביותר שייכת גם השנה בדומה לאשתקד לענף השירותים הפיננסיים (6.1%), לאחר ש-10 מתוך 12 חברות הענף חילקו דיבידנד השנה. תשואת הדיבידנד הענפית השנייה בגובהה שייכת לענף המסחר והשירותים (5.2%), בעיקר בזכות הדיבידנדים הגבוהים שחילקה בזק ובעלת השליטה בה, בי קומיוניקיישנס, בסך של כ-1.8 מיליארד שקל.

בענף הנדל"ן חל השנה גידול במספר המחלקות וסך הדיבידנדים שחולקו גבוה בכ-12% בהשוואה לאשתקד. גם השנה תשואת הדיבידנד הענפית נשמרה על כ-3%.

תשואת הדיבידנד הענפית של מניות הבנקים הסתכמה בכ-1.5%. התשואה הנמוכה יחסית נובעת מהדרישות הרגולטוריות של יחס הלימות הון הנדרש מהם אשר מנעה מחלק מהבנקים לשלם דיבידנד גבוה יותר או בכלל. עם זאת, נראה כי חל שיפור בקרב הבנקים בעניין זה – בנק לאומי, אשר לא שילם דיבידנדים מאז שנת 2011, אימץ מדיניות חלוקת 20% מהרווח הנקי מדי רבעון; מזרחי טפחות אימץ מדיניות חלוקת דיבידנד בשיעור של 30% מהרווח הנקי החל משנת 2017, לעומת שיעור של כ-15% בשנתיים הקודמות; בנק דיסקונט, אשר לא חילק דיבידנדים מאז שנת 2008, הודיע על כוונתו לבחון במהלך שנת 2017 אימוץ מדיניות חלוקת דיבידנד וכי הפיקוח על הבנקים נתן אישור עקרוני למתווה החלוקה שהוצג בפניו; ובנק הפועלים כאמור לעיל הגדיל בשנת 2017 את שיעור הרווח לחלוקה ל-40%. נכון ליוני 2017 חילקו 7 מתוך 9 הבנקים דיבידנד, למעט דיסקונט המוזכר לעיל ואגוד שאינו מחלק דיבידנדים מזה שנים בשל מגבלות החלות עליו.

שתי חברות ביטוח בלבד חילקו דיבידנד בשנת 2016 – הראל השקעות ואיי.די.איי. ביטוח. תשואת הדיבידנד של ענף הביטוח הסתכמה ב-1.6%, הנמוכה ביותר מאז שנת 2009.בסוף 2014 הציגה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון מתווה ליישום דרישות ההון החדשות מכוח התקינה החדשה "סולבנסי 2", בה יצטרכו לעמוד חברות הביטוח החל מהדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2016. באוגוסט 2016 פרסמה הממונה מכתב בדבר חלוקת דיבידנד לפיו חברת ביטוח לא רשאית לחלק דיבידנד אלא אם לאחר ביצוע החלוקה יש לחברה יחס כושר פרעון בשיעור של 115% לפחות עד וכולל הדוחות הכספיים לדצמבר 2017. דרישות אלו ממשיכות לאלץ את חברות הביטוח להיערך בהתאם ולבצע פעולות לטובת חיזוק עתודות ההון ולהפחית או להימנע מתשלומי דיבידנד.

תשואת הדיבידנד הענפית הנמוכה ביותר שייכת לענף האנרגיה וחיפושי נפט וגז (1.3%) לאחר ששש חברות ושותפויות חילקו דיבידנדים בסך של כ-690 מיליון שקל. יש לציין כי בשנת 2017 הכריזו כבר מספר חברות ושותפויות על חלוקת רווחיהן, ביניהן: ישראמקו אשר כפי שצוין לעיל חילקה את רווחיה הראויים לחלוקה בסך של כ-1.8 מיליארד שקל; דלק אנרגיה שחילקה לראשונה בתולדותיה דיבידנד בסך 400 מיליון שקל; דלק קידוחים שהכריזה על חלוקת רווחים בסך של כ-650 מיליון שקל לאחר השלמת המיזוג עם שותפות אבנר; ובתי זיקוק שלא חילקה דיבידנד מאז שנת 2010, הכריזה על חלוקת דיבידנד בסך של כ-325 מיליון שקל.

טבלה המסכמת את הדיבידנדים ששילמו חברות מדד ת"א-25 במהלך 2016:

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    דעה 26/06/2017 17:57
    הגב לתגובה זו
    הציגו כמה חולק אבל אם תבדקו כמה זה באחוזים תגלו פערים מוזרים, תבדקו כמה כסף % חולק ואז תבינו אם הנייר זול או מנופח.
  • 6.
    לא ציינתם כמה % דיבדנד ישראמקו מחלקת... (ל"ת)
    רק דלק... 26/06/2017 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דב 26/06/2017 14:23
    הגב לתגובה זו
    למרות ההפסדים טבע ידעה לשלם שאפו
  • 4.
    שר המשקים 26/06/2017 14:16
    הגב לתגובה זו
    כמו בחלום של פרעה,הפרות נעשו שדופות מראה ודקות בשר, וכן הדיבידנדים..
  • 3.
    לא צריכה לחלק דיבידנדים עדיף רכישה עצמית (ל"ת)
    כיל 26/06/2017 14:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דיבידנד עדיף שהמניה תעלה . (ל"ת)
    מי צריך 26/06/2017 14:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צריך להשקיע רק במניות שמחלקות דיבידנד (ל"ת)
    משקיע חכם 26/06/2017 11:28
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה בבורסה

ירידות בוול סטריט הכבידו גם על הסנטימנט בתל אביב והובילו את המדדים לסגור בטריטוריה שלילית: ת״א 35 איבד 1.9% ואילו ת״א 90 1.8%; דוחות מאכזבים לאורבניקה שמציגים שחיקה תפעולית הפילו את חברת האופנה וחברת האם; עונת הדוחות המשיכה היום עם דוחות לאומי, מזרחי טפחות, דלתא מותגים, הייפר גלובל ועוד
מערכת ביזפורטל |

הסיפור של היום הוא הנפילה של נייס. ירידה של 18%. היא היתה אמורה לרדת על פי הארביטראז' ב-11% ומוסיפה לרדת עוד 5% - זה די נדיר שישראל מכתיבה לוול סטריט, אבל האמת שזה לא מדויק - יש כבר מסחר מוקדם בוול סטריט ונייס סופגת שם ירידות, עם פתיחת המסחר נייס נעה סביב 9% למטה. הכל התחיל בשבוע שעבר עם פרסום דוחות ותחזית חלשה לשנה כולה. נייס היתה צריכה להודיע אז מה קורה ב-2026 ומשום מה החליטה לחכות כמה ימים. זה יצר לא רק אכזבה מהדוחות, אלא משבר אמון - המשקיעים אומרים - "דיברנו לפני כמה ימים ולא אמרתם כלום וידעתם שמשהו רע עומד לקרות" .


אורבניקה אורבניקה -1.05%   צנחה 12% ומשכה איתה גם את קסטרו קסטרו -1.04%   שירדה ב-10.5%, אחרי פרסום תוצאות הרבעון השלישי שמציגות אומנם עלייה בהכנסות, אבל שחיקה ברווחיות כמעט בכל שכבה. חברת האופנה רושמת גידול של כ-11.5% בהכנסות לרמה של כ-242.5 מיליון שקל כשמספר הסניפים גדל ב-5 והסתכם ב-107 חנויות כמו גם גידול של 4% במכירות בחנויות זהות. אבל מתחת לפני השטח יש לחצים תפעוליים: הרווח התפעולי של אורבניקה נחתך בכ-35% לכ-18.7 מיליון שקל לעומת כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל, בעקבות ירידה בשיעור הרווחיות הגולמית, עלייה בהוצאות האחסון, עלויות המעבר למרכז הלוגיסטי החדש ועלייה בהוצאות שכר העובדים. השחיקה הזאת הגיעה גם לרווח הנקי שהסתכם ב-8.6 מיליון שקל בלבד, כמעט חצי מהשנה שעברה.


במקביל לירידות הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.26. הסיבה היא בעיקר הירידות מעבר לים שמשפיעות על החזקות המוסדיים והצורך שלהם בגידור. על רקע התנודתיות בשווקים, חוזר הדולר להתחזק; האם המגמה הנוכחית תהפוך לגורם מרכזי בשיקולי הריבית? שער הדולר עולה 0.6% על רקע הירידות בוול סטריט

הירידות התרחבו בשעות האחרונות גם לבורסות באירופה, כשהלחץ על מניות הטכנולוגיה ממשיך לחלחל מהשוק האמריקאי. מדד Stoxx600 יורד בכ-1.2%, הדאקס מאבד כ-1.1%, הפוטסי יורד כ-1.1% וה-CAC הצרפתי יורד ביותר מ-1.1%.

במקביל, החוזים העתידיים מספרים לנו על פתיחה שלילית בוול סטריט. אחרי ירידות חזקות יותר בשעות הפרה-מסחר הראשונות החוזים על ה-S&P יורדים כ-0.2%, החוזים על הדאו יורדים בכ-0.4%, והחוזים על הנאסד״ק נחלשים בכ-0.2%. המגמה הזאת מגיעה על רקע חששות מהביצועים של מגזר ה-AI ובייחוד דריכות לקראת תוצאות ענקית השבבים אנבידיה.


אורן עזר אלקטריאון
צילום: ניר סלקמן

היצירתיות של אלקטריאון: רוכשת חברה עם מוצר כמעט זהה כדי לגייס הון

תרכוש את InductEV האמריקאית, ותקצה לבעלי מניותיה 4.1% ממניות אלקטריאון, בתמורה ל-6 מיליון דולר בלבד כלומר המוכרים מקבלים דיסקאונט של 50% על אלקטיראון; השאלות כאן רבות: האם טכנולוגיית הטעינה כבר קיימת אצל אלקטריאון? האם כל זה הוא תירוץ לגייס עוד 60 מיליון שקל ולדלל? והאם כל זה ביחד הוא בכלל "רמז עבה" לתוצאות חלקות לרבעון השלישי?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אלקטריאון

אלקטריאון אלקטריאון 4%   הודיעה על חתימת מזכר הבנות לרכישת InductEV, חברה אמריקאית פרטית שפיתחה טכנולוגיית טעינה אלחוטית סטטית לרכב חשמלי. העסקה, לפי ההודעה לבורסה, צפויה לחזק את היצע המוצרים ולהרחיב את הנוכחות בצפון אמריקה. בפועל, זה מהלך שמעורר הרבה סימני שאלה, הן בנוגע להיגיון האסטרטגי שלו והן מבחינת ההשפעה שלו על בעלי המניות שראו את השווי של המניות שלהן נחתך בכמעט 70% מתחילת השנה.

העסקה תעבוד ככה: אלקטריאון תיצור חברה ייעודית חדשה שתקבל לידיה 100% מהנכסים של InductEV וזאת לאחר שזו תעבור הליך ABC (מעין פירוק מסודר תחת פיקוח משפטי). בתמורה, תקצה אלקטריאון למוכרים מניות בשיעור של כ-4.1% מההון שלה, כשהם מצידם יזרימו 6 מיליון דולר לאלקטריאון שיוחזקו בנאמנות עד להשלמת ההליך. במקביל, אלקטריאון הודיעה כי תקדם הקצאת הון פרטית בהיקף של עד 60 מיליון שקל. 

ננסה לפשט מה קורה בעסקה הסיבובית הזאת. כבר בהתחלה אנחנו יכולים ללמוד לא מעט על מצבה של החברה הנרכשת, עוד לפני שנכנסים לעומק הטכנולוגיה שלה (ועל כך בהמשך). אלקטריאון "משלמת" למוכרים כ-4.8 מיליון דולר תמורת מלוא הבעלות בחברה, וזאת דרך הקצאת 4.1% מההון שאם נחשב לפי שווי שוק של כ-850 מיליון שקל, זה הקצאה של כ-10.8 מיליון דולר. שזה אומר שהמוכרים מקבלים את המניות בדיסקאונט של יותר מ-50% מהשווי הנוכחי, בתקופה שבה מניית אלקטריאון ממילא איבדה מעל 60% מערכה.

מי שמסכים להפוך לבעל מניות בתנאים כאלו ועוד עם תקופת נעילה של כ-120 יום שחושפת אותו לירידת ערך נוספת) זה מסמן גם על המצב העסקי של InductEV, הם לא היו אמורים להתלהב להיפטר מהקניינים הרוחניים והפעילות העסקית אם זו הייתה אכן "פורחת". מה גם שהעסקה הזאת נחתמת בלי שום פירוט כספי על תוצאות החברה הנרכשת, כמקובל ברכישות בהן ההנהלה מעדכנת על הפרמטרים של הישות הנרכשת. ההנהלה של אלקטריאון, שהובילה בשנה האחרונה להתרסקות הערך של החברה ולשורת גיוסים שכבר דיללו אותכם מבקשת שתאמינו לשיקול דעתה גם במקרה הזה.

שכפול או סינרגיה?

אבל בואו נדבר גם על המוצר של החברה הנרכשת כי גם פה יש סימני שאלה. InductEV מתוארת בהודעה כחברה שפיתחה פתרון לטעינה אלחוטית סטטית מהירה לציי רכב, והדגש הוא על "אולטרה-מהירה", כאילו מדובר בטכנולוגיה פורצת דרך. אלא שלפי הדיווחים של אלקטריאון עצמה לרבות בתיאור עסקי התאגיד כבר קיימת לה טכנולוגיית טעינה סטטית, לצד טעינה דינמית וסמי-דינמית. כלומר, לא מדובר בהשלמה טכנולוגית למה שאין לחברה, אלא לכל היותר בשכפול של פתרון שאמור כבר להתקיים בפיתוח הפנימי. אם זה באמת המצב, השאלה המתבקשת היא מדוע נדרש לרכוש טכנולוגיה מקבילה במקום להאיץ את המסחור של מה שכבר קיים. זה נכון גם עסקית וגם תקציבית, במיוחד עבור חברה שצמצמה פעילות והצהירה לאחרונה על מיקוד במשאבים קיימים.