במהלך 2016 חולקו דיבידנדים בהיקף של 17.5 מיליארד שקל בת"א - מי בראש טבלת המחלקות?

מי הכניסה יד עמוק לכיס? באיזה ענף תשואת הדיבידינד היא הגבוהה ביותר? ומי הן המאכזבות הגדולות של 2016? כל הפרטים מהמחקר שערכה הבורסה בת"א
נדב לוי | (7)

סך הדיבידנדים שחולקו בשנת 2016 ע"י 181 החברות שמחלקות ושמניותיהן נסחרות בבורסה בת"א הסתכם בכ-17.5 מיליארד שקל. בסה"כ היוו החברות המחלקות למעלה מ-40% ממספר החברות הבורסאיות, בדומה לשנה הקודמת. חלק ניכר מבין 181 חברות אלה מחלקות דיבידנד באופן קבוע – כשני שליש מהן (120 חברות) חילקו דיבידנד בכל אחת משלוש השנים האחרונות, וכמחציתן (86) חילקו דיבידנד בכל אחת מחמש השנים האחרונות, כך ע"פ נתוני המחקר שפרסמה היום הבורסה לניירות ערך בת"א.

האמנם, תשואת הדיבידנד הממוצעת המשיכה במגמת ירידה גם בשנה האחרונה כאשר זו ירדה בהדרגה מ-3.6% בשנת 2010 ועד 2% בלבד בשנה החולפת. הקיטון בתשואה השנה נובע מהקיטון (10.5%) בסכומי הדיבידנד שחילקו החברות הבורסאיות, בעוד שווי השוק הממוצע ירד בכ-5% בלבד.

חלוקת דיבידנדים - לפי מדדי מניות עיקריים

20 חברות ממדד ת"א-25 (טרם רפורמת המדדים) חילקו בשנת 2016 דיבידנדים בסך של כ-11.4 מיליארד שקל (כ-65% מסך כל הדיבידנדים), לעומת 22 מבין חברות המדד אשתקד אשר חילקו 13.1 מיליארד שקל (כ-67% מסך כל הדיבידנדים). עם זאת, חלה עליה קלה בתשואת הדיבידנד של מניות מדד ת"א-25, מתשואה של כ-1.9% בשנה שעברה לתשואה של כ-2.1% השנה. בזק (6.7%) וקבוצת דלק (5.0%) הן החברות הבולטות בתשואת הדיבידנד מבין חברות המדד.

חמש חברות מדד ת"א-25 לא חילקו דיבידנד בשנת 2016: מיילן ואופקו שאינן נוהגות לחלק דיבידנדים; הבנקים לאומי ודיסקונט שלא שילמו דיבידנד לבעלי המניות בשנים האחרונות; והחברה לישראל.

מחלקות הדיבידנד הגדולות

טבע ניצבת זו שנה רביעית ברציפות בראש צמרת מחלקות הדיבידנדים, בזכות חלוקת דיבידנדים מדי רבעון לבעלי המניות הרגילות בסך כולל של כ-5.1 מיליארד שקל, ובנוסף דיבידנד בסך של כ-253 מיליון שקל לבעלי מניות הבכורה. זאת בהשוואה לכ-4.5 מיליארד שקל בשנת 2015 וכ-4.1 מיליארד שקל בשנת 2014. בעקבות צניחת המניה בכ-44% בשנה האחרונה בעוד התשלום הרבעוני למניה נותר ללא שינוי, עלתה תשואת הדיבידנד של טבע מ-2.2% בשנת 2015 ל-2.8% בשנת 2016.טבע, אשר בשנים הקודמות השתמשה במזומנים שלה לרכישה עצמית של מניות במקביל לחלוקת דיבידנדים, חדלה מרכישת מניות של עצמה מאז תחילת 2015 בה רכשה מניות בסך של כ-1.7 מיליארד שקל.

בזק שמרה על המקום השני עם דיבידנדים בסך של כ-1.4 מיליארד שקל בשנת 2016 – זאת לעומת כ-1.8, כ-2.1 וכ-2.8 מיליארד שקל בשנים 2015, 2014 ו-2013, בהתאמה. הקיטון בסכומי הדיבידנד נובע מהירידה ברווחיות בזק, אשר בהתאם למדיניותה מחלקת מדי חצי שנה דיבידנד בשיעור של 100% מהרווח הנקי החצי שנתי.תשואת הדיבידנד של בזק נותרה הגבוהה ביותר מבין מניות מדד ת"א-25 בשנת 2016. למרות שתשואת בהדיבידנד שלה ירדה  ל- 6.7% ב- 2016 לעומת כ-12% בשנת 2014 וכ-8.8% בשנת 2015. חברת האם של בזק, בי קומיוניקיישנס, חילקה דיבידנד בסך של 355 מיליון שקל, ורשמה את תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר מבין חברות מדד ת"א-100 (12.1%). 

בנק הפועלים המשיך לחלק דיבידנד מדי רבעון אשר הסתכם בשנת 2016 בכ-685 מיליון שקל, לעומת 569 מיליון שקל אשתקד. לאור השיפור המתמשך בהלימות ההון של הבנק, ניתנו לבנק אישורים מהמפקחת על הבנקים להגדלת שיעור חלוקת הדיבידנד בהדרגה מ-15% מהרווח הנקי ב-2014 ועד 40% מהרווח הנקי באפריל 2017. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כימיקלים לישראל, אשר סיימה את שנת 2016 בהפסד, צמצמה את סכומי הדיבידנדים וחילקה בשנת 2016 דיבידנדים בסך של 620 מיליון שקל – לעומת כ-1.4 מיליארד שקל בשנת 2015 וכ-3 מיליארד שקל בשנת 2014. נוכח מאמצי החברה לחיזוק מצבה הפיננסי ולאור התנודתיות המתמשכת וחוסר הוודאות בשוק הסחורות החקלאיות החליט דירקטוריון החברה לעדכן את מדיניות חלוקת הדיבידנד בשנים 2016-2017 כך ששיעור הדיבידנד יהווה עד 50% מהרווח השנתי הנקי המתואם, לעומת עד 70% מהרווח הנקי עד אז. 

קבוצת דלק חילקה בשנת 2016 דיבידנדים בסך של כ-460 מיליון שקל, לעומת כ-500 מיליון שקל וכ-530 מיליון שקל בשנים 2015 ו-2014, בהתאמה. לאור השינויים באופי פעילות החברה שחלו בעקבות ההחלטה להתמקד בתחום האנרגיה, ביטל הדירקטוריון במרץ 2015 את מדיניות הדיבידנד לחלוקת כ-50% מהרווח השנתי. המניה רשמה תשואת דיבידנד של 5.0%, השנייה בגובהה מבין מניות מדד ת"א-25. 

שותפות ישראמקו, אשר חילקה אשתקד לראשונה מאז 2008 רווחים למחזיקי יחידות ההשתתפות בסך של כ-518 מיליון שקל, שילמה בשנת 2016 כ-231 מיליון שקל ובתחילת 2017 כ-268 מיליון שקל נוספים. ביוני 2017 חילקה השותפות את מלוא רווחיה הראויים לחלוקה שנצברו עד סוף 2016 בסך של כ-1.8 מיליארד שקל אשר מומן ע"י גיוס חוב בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל בחודש מאי 2017.במאי 2017 הודיעה על אימוץ מדיניות חלוקת רווחים לשנים 2017-2019 לפיה תפעל לחלק את מלוא הרווחים הראויים לחלוקה שייצברו בכל אחת מהשנים האלו.

 

חלוקת דיבידנד – לפי ענפים

תשואת הדיבידנד הענפית הגבוהה ביותר שייכת גם השנה בדומה לאשתקד לענף השירותים הפיננסיים (6.1%), לאחר ש-10 מתוך 12 חברות הענף חילקו דיבידנד השנה. תשואת הדיבידנד הענפית השנייה בגובהה שייכת לענף המסחר והשירותים (5.2%), בעיקר בזכות הדיבידנדים הגבוהים שחילקה בזק ובעלת השליטה בה, בי קומיוניקיישנס, בסך של כ-1.8 מיליארד שקל.

בענף הנדל"ן חל השנה גידול במספר המחלקות וסך הדיבידנדים שחולקו גבוה בכ-12% בהשוואה לאשתקד. גם השנה תשואת הדיבידנד הענפית נשמרה על כ-3%.

תשואת הדיבידנד הענפית של מניות הבנקים הסתכמה בכ-1.5%. התשואה הנמוכה יחסית נובעת מהדרישות הרגולטוריות של יחס הלימות הון הנדרש מהם אשר מנעה מחלק מהבנקים לשלם דיבידנד גבוה יותר או בכלל. עם זאת, נראה כי חל שיפור בקרב הבנקים בעניין זה – בנק לאומי, אשר לא שילם דיבידנדים מאז שנת 2011, אימץ מדיניות חלוקת 20% מהרווח הנקי מדי רבעון; מזרחי טפחות אימץ מדיניות חלוקת דיבידנד בשיעור של 30% מהרווח הנקי החל משנת 2017, לעומת שיעור של כ-15% בשנתיים הקודמות; בנק דיסקונט, אשר לא חילק דיבידנדים מאז שנת 2008, הודיע על כוונתו לבחון במהלך שנת 2017 אימוץ מדיניות חלוקת דיבידנד וכי הפיקוח על הבנקים נתן אישור עקרוני למתווה החלוקה שהוצג בפניו; ובנק הפועלים כאמור לעיל הגדיל בשנת 2017 את שיעור הרווח לחלוקה ל-40%. נכון ליוני 2017 חילקו 7 מתוך 9 הבנקים דיבידנד, למעט דיסקונט המוזכר לעיל ואגוד שאינו מחלק דיבידנדים מזה שנים בשל מגבלות החלות עליו.

שתי חברות ביטוח בלבד חילקו דיבידנד בשנת 2016 – הראל השקעות ואיי.די.איי. ביטוח. תשואת הדיבידנד של ענף הביטוח הסתכמה ב-1.6%, הנמוכה ביותר מאז שנת 2009.בסוף 2014 הציגה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון מתווה ליישום דרישות ההון החדשות מכוח התקינה החדשה "סולבנסי 2", בה יצטרכו לעמוד חברות הביטוח החל מהדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2016. באוגוסט 2016 פרסמה הממונה מכתב בדבר חלוקת דיבידנד לפיו חברת ביטוח לא רשאית לחלק דיבידנד אלא אם לאחר ביצוע החלוקה יש לחברה יחס כושר פרעון בשיעור של 115% לפחות עד וכולל הדוחות הכספיים לדצמבר 2017. דרישות אלו ממשיכות לאלץ את חברות הביטוח להיערך בהתאם ולבצע פעולות לטובת חיזוק עתודות ההון ולהפחית או להימנע מתשלומי דיבידנד.

תשואת הדיבידנד הענפית הנמוכה ביותר שייכת לענף האנרגיה וחיפושי נפט וגז (1.3%) לאחר ששש חברות ושותפויות חילקו דיבידנדים בסך של כ-690 מיליון שקל. יש לציין כי בשנת 2017 הכריזו כבר מספר חברות ושותפויות על חלוקת רווחיהן, ביניהן: ישראמקו אשר כפי שצוין לעיל חילקה את רווחיה הראויים לחלוקה בסך של כ-1.8 מיליארד שקל; דלק אנרגיה שחילקה לראשונה בתולדותיה דיבידנד בסך 400 מיליון שקל; דלק קידוחים שהכריזה על חלוקת רווחים בסך של כ-650 מיליון שקל לאחר השלמת המיזוג עם שותפות אבנר; ובתי זיקוק שלא חילקה דיבידנד מאז שנת 2010, הכריזה על חלוקת דיבידנד בסך של כ-325 מיליון שקל.

טבלה המסכמת את הדיבידנדים ששילמו חברות מדד ת"א-25 במהלך 2016:

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    דעה 26/06/2017 17:57
    הגב לתגובה זו
    הציגו כמה חולק אבל אם תבדקו כמה זה באחוזים תגלו פערים מוזרים, תבדקו כמה כסף % חולק ואז תבינו אם הנייר זול או מנופח.
  • 6.
    לא ציינתם כמה % דיבדנד ישראמקו מחלקת... (ל"ת)
    רק דלק... 26/06/2017 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דב 26/06/2017 14:23
    הגב לתגובה זו
    למרות ההפסדים טבע ידעה לשלם שאפו
  • 4.
    שר המשקים 26/06/2017 14:16
    הגב לתגובה זו
    כמו בחלום של פרעה,הפרות נעשו שדופות מראה ודקות בשר, וכן הדיבידנדים..
  • 3.
    לא צריכה לחלק דיבידנדים עדיף רכישה עצמית (ל"ת)
    כיל 26/06/2017 14:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דיבידנד עדיף שהמניה תעלה . (ל"ת)
    מי צריך 26/06/2017 14:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צריך להשקיע רק במניות שמחלקות דיבידנד (ל"ת)
    משקיע חכם 26/06/2017 11:28
    הגב לתגובה זו
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."