במהלך 2016 חולקו דיבידנדים בהיקף של 17.5 מיליארד שקל בת"א - מי בראש טבלת המחלקות?

מי הכניסה יד עמוק לכיס? באיזה ענף תשואת הדיבידינד היא הגבוהה ביותר? ומי הן המאכזבות הגדולות של 2016? כל הפרטים מהמחקר שערכה הבורסה בת"א
נדב לוי | (7)

סך הדיבידנדים שחולקו בשנת 2016 ע"י 181 החברות שמחלקות ושמניותיהן נסחרות בבורסה בת"א הסתכם בכ-17.5 מיליארד שקל. בסה"כ היוו החברות המחלקות למעלה מ-40% ממספר החברות הבורסאיות, בדומה לשנה הקודמת. חלק ניכר מבין 181 חברות אלה מחלקות דיבידנד באופן קבוע – כשני שליש מהן (120 חברות) חילקו דיבידנד בכל אחת משלוש השנים האחרונות, וכמחציתן (86) חילקו דיבידנד בכל אחת מחמש השנים האחרונות, כך ע"פ נתוני המחקר שפרסמה היום הבורסה לניירות ערך בת"א.

האמנם, תשואת הדיבידנד הממוצעת המשיכה במגמת ירידה גם בשנה האחרונה כאשר זו ירדה בהדרגה מ-3.6% בשנת 2010 ועד 2% בלבד בשנה החולפת. הקיטון בתשואה השנה נובע מהקיטון (10.5%) בסכומי הדיבידנד שחילקו החברות הבורסאיות, בעוד שווי השוק הממוצע ירד בכ-5% בלבד.

חלוקת דיבידנדים - לפי מדדי מניות עיקריים

20 חברות ממדד ת"א-25 (טרם רפורמת המדדים) חילקו בשנת 2016 דיבידנדים בסך של כ-11.4 מיליארד שקל (כ-65% מסך כל הדיבידנדים), לעומת 22 מבין חברות המדד אשתקד אשר חילקו 13.1 מיליארד שקל (כ-67% מסך כל הדיבידנדים). עם זאת, חלה עליה קלה בתשואת הדיבידנד של מניות מדד ת"א-25, מתשואה של כ-1.9% בשנה שעברה לתשואה של כ-2.1% השנה. בזק (6.7%) וקבוצת דלק (5.0%) הן החברות הבולטות בתשואת הדיבידנד מבין חברות המדד.

חמש חברות מדד ת"א-25 לא חילקו דיבידנד בשנת 2016: מיילן ואופקו שאינן נוהגות לחלק דיבידנדים; הבנקים לאומי ודיסקונט שלא שילמו דיבידנד לבעלי המניות בשנים האחרונות; והחברה לישראל.

מחלקות הדיבידנד הגדולות

טבע ניצבת זו שנה רביעית ברציפות בראש צמרת מחלקות הדיבידנדים, בזכות חלוקת דיבידנדים מדי רבעון לבעלי המניות הרגילות בסך כולל של כ-5.1 מיליארד שקל, ובנוסף דיבידנד בסך של כ-253 מיליון שקל לבעלי מניות הבכורה. זאת בהשוואה לכ-4.5 מיליארד שקל בשנת 2015 וכ-4.1 מיליארד שקל בשנת 2014. בעקבות צניחת המניה בכ-44% בשנה האחרונה בעוד התשלום הרבעוני למניה נותר ללא שינוי, עלתה תשואת הדיבידנד של טבע מ-2.2% בשנת 2015 ל-2.8% בשנת 2016.טבע, אשר בשנים הקודמות השתמשה במזומנים שלה לרכישה עצמית של מניות במקביל לחלוקת דיבידנדים, חדלה מרכישת מניות של עצמה מאז תחילת 2015 בה רכשה מניות בסך של כ-1.7 מיליארד שקל.

בזק שמרה על המקום השני עם דיבידנדים בסך של כ-1.4 מיליארד שקל בשנת 2016 – זאת לעומת כ-1.8, כ-2.1 וכ-2.8 מיליארד שקל בשנים 2015, 2014 ו-2013, בהתאמה. הקיטון בסכומי הדיבידנד נובע מהירידה ברווחיות בזק, אשר בהתאם למדיניותה מחלקת מדי חצי שנה דיבידנד בשיעור של 100% מהרווח הנקי החצי שנתי.תשואת הדיבידנד של בזק נותרה הגבוהה ביותר מבין מניות מדד ת"א-25 בשנת 2016. למרות שתשואת בהדיבידנד שלה ירדה  ל- 6.7% ב- 2016 לעומת כ-12% בשנת 2014 וכ-8.8% בשנת 2015. חברת האם של בזק, בי קומיוניקיישנס, חילקה דיבידנד בסך של 355 מיליון שקל, ורשמה את תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר מבין חברות מדד ת"א-100 (12.1%). 

בנק הפועלים המשיך לחלק דיבידנד מדי רבעון אשר הסתכם בשנת 2016 בכ-685 מיליון שקל, לעומת 569 מיליון שקל אשתקד. לאור השיפור המתמשך בהלימות ההון של הבנק, ניתנו לבנק אישורים מהמפקחת על הבנקים להגדלת שיעור חלוקת הדיבידנד בהדרגה מ-15% מהרווח הנקי ב-2014 ועד 40% מהרווח הנקי באפריל 2017. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כימיקלים לישראל, אשר סיימה את שנת 2016 בהפסד, צמצמה את סכומי הדיבידנדים וחילקה בשנת 2016 דיבידנדים בסך של 620 מיליון שקל – לעומת כ-1.4 מיליארד שקל בשנת 2015 וכ-3 מיליארד שקל בשנת 2014. נוכח מאמצי החברה לחיזוק מצבה הפיננסי ולאור התנודתיות המתמשכת וחוסר הוודאות בשוק הסחורות החקלאיות החליט דירקטוריון החברה לעדכן את מדיניות חלוקת הדיבידנד בשנים 2016-2017 כך ששיעור הדיבידנד יהווה עד 50% מהרווח השנתי הנקי המתואם, לעומת עד 70% מהרווח הנקי עד אז. 

קבוצת דלק חילקה בשנת 2016 דיבידנדים בסך של כ-460 מיליון שקל, לעומת כ-500 מיליון שקל וכ-530 מיליון שקל בשנים 2015 ו-2014, בהתאמה. לאור השינויים באופי פעילות החברה שחלו בעקבות ההחלטה להתמקד בתחום האנרגיה, ביטל הדירקטוריון במרץ 2015 את מדיניות הדיבידנד לחלוקת כ-50% מהרווח השנתי. המניה רשמה תשואת דיבידנד של 5.0%, השנייה בגובהה מבין מניות מדד ת"א-25. 

שותפות ישראמקו, אשר חילקה אשתקד לראשונה מאז 2008 רווחים למחזיקי יחידות ההשתתפות בסך של כ-518 מיליון שקל, שילמה בשנת 2016 כ-231 מיליון שקל ובתחילת 2017 כ-268 מיליון שקל נוספים. ביוני 2017 חילקה השותפות את מלוא רווחיה הראויים לחלוקה שנצברו עד סוף 2016 בסך של כ-1.8 מיליארד שקל אשר מומן ע"י גיוס חוב בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל בחודש מאי 2017.במאי 2017 הודיעה על אימוץ מדיניות חלוקת רווחים לשנים 2017-2019 לפיה תפעל לחלק את מלוא הרווחים הראויים לחלוקה שייצברו בכל אחת מהשנים האלו.

 

חלוקת דיבידנד – לפי ענפים

תשואת הדיבידנד הענפית הגבוהה ביותר שייכת גם השנה בדומה לאשתקד לענף השירותים הפיננסיים (6.1%), לאחר ש-10 מתוך 12 חברות הענף חילקו דיבידנד השנה. תשואת הדיבידנד הענפית השנייה בגובהה שייכת לענף המסחר והשירותים (5.2%), בעיקר בזכות הדיבידנדים הגבוהים שחילקה בזק ובעלת השליטה בה, בי קומיוניקיישנס, בסך של כ-1.8 מיליארד שקל.

בענף הנדל"ן חל השנה גידול במספר המחלקות וסך הדיבידנדים שחולקו גבוה בכ-12% בהשוואה לאשתקד. גם השנה תשואת הדיבידנד הענפית נשמרה על כ-3%.

תשואת הדיבידנד הענפית של מניות הבנקים הסתכמה בכ-1.5%. התשואה הנמוכה יחסית נובעת מהדרישות הרגולטוריות של יחס הלימות הון הנדרש מהם אשר מנעה מחלק מהבנקים לשלם דיבידנד גבוה יותר או בכלל. עם זאת, נראה כי חל שיפור בקרב הבנקים בעניין זה – בנק לאומי, אשר לא שילם דיבידנדים מאז שנת 2011, אימץ מדיניות חלוקת 20% מהרווח הנקי מדי רבעון; מזרחי טפחות אימץ מדיניות חלוקת דיבידנד בשיעור של 30% מהרווח הנקי החל משנת 2017, לעומת שיעור של כ-15% בשנתיים הקודמות; בנק דיסקונט, אשר לא חילק דיבידנדים מאז שנת 2008, הודיע על כוונתו לבחון במהלך שנת 2017 אימוץ מדיניות חלוקת דיבידנד וכי הפיקוח על הבנקים נתן אישור עקרוני למתווה החלוקה שהוצג בפניו; ובנק הפועלים כאמור לעיל הגדיל בשנת 2017 את שיעור הרווח לחלוקה ל-40%. נכון ליוני 2017 חילקו 7 מתוך 9 הבנקים דיבידנד, למעט דיסקונט המוזכר לעיל ואגוד שאינו מחלק דיבידנדים מזה שנים בשל מגבלות החלות עליו.

שתי חברות ביטוח בלבד חילקו דיבידנד בשנת 2016 – הראל השקעות ואיי.די.איי. ביטוח. תשואת הדיבידנד של ענף הביטוח הסתכמה ב-1.6%, הנמוכה ביותר מאז שנת 2009.בסוף 2014 הציגה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון מתווה ליישום דרישות ההון החדשות מכוח התקינה החדשה "סולבנסי 2", בה יצטרכו לעמוד חברות הביטוח החל מהדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2016. באוגוסט 2016 פרסמה הממונה מכתב בדבר חלוקת דיבידנד לפיו חברת ביטוח לא רשאית לחלק דיבידנד אלא אם לאחר ביצוע החלוקה יש לחברה יחס כושר פרעון בשיעור של 115% לפחות עד וכולל הדוחות הכספיים לדצמבר 2017. דרישות אלו ממשיכות לאלץ את חברות הביטוח להיערך בהתאם ולבצע פעולות לטובת חיזוק עתודות ההון ולהפחית או להימנע מתשלומי דיבידנד.

תשואת הדיבידנד הענפית הנמוכה ביותר שייכת לענף האנרגיה וחיפושי נפט וגז (1.3%) לאחר ששש חברות ושותפויות חילקו דיבידנדים בסך של כ-690 מיליון שקל. יש לציין כי בשנת 2017 הכריזו כבר מספר חברות ושותפויות על חלוקת רווחיהן, ביניהן: ישראמקו אשר כפי שצוין לעיל חילקה את רווחיה הראויים לחלוקה בסך של כ-1.8 מיליארד שקל; דלק אנרגיה שחילקה לראשונה בתולדותיה דיבידנד בסך 400 מיליון שקל; דלק קידוחים שהכריזה על חלוקת רווחים בסך של כ-650 מיליון שקל לאחר השלמת המיזוג עם שותפות אבנר; ובתי זיקוק שלא חילקה דיבידנד מאז שנת 2010, הכריזה על חלוקת דיבידנד בסך של כ-325 מיליון שקל.

טבלה המסכמת את הדיבידנדים ששילמו חברות מדד ת"א-25 במהלך 2016:

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    דעה 26/06/2017 17:57
    הגב לתגובה זו
    הציגו כמה חולק אבל אם תבדקו כמה זה באחוזים תגלו פערים מוזרים, תבדקו כמה כסף % חולק ואז תבינו אם הנייר זול או מנופח.
  • 6.
    לא ציינתם כמה % דיבדנד ישראמקו מחלקת... (ל"ת)
    רק דלק... 26/06/2017 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דב 26/06/2017 14:23
    הגב לתגובה זו
    למרות ההפסדים טבע ידעה לשלם שאפו
  • 4.
    שר המשקים 26/06/2017 14:16
    הגב לתגובה זו
    כמו בחלום של פרעה,הפרות נעשו שדופות מראה ודקות בשר, וכן הדיבידנדים..
  • 3.
    לא צריכה לחלק דיבידנדים עדיף רכישה עצמית (ל"ת)
    כיל 26/06/2017 14:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דיבידנד עדיף שהמניה תעלה . (ל"ת)
    מי צריך 26/06/2017 14:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צריך להשקיע רק במניות שמחלקות דיבידנד (ל"ת)
    משקיע חכם 26/06/2017 11:28
    הגב לתגובה זו
חן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסףחן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסף
ראיון

יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"

"אין הבעת אמון גדולה יותר מלקבל הזמנה כזאת; הלקוח אומר, אני סומך עליכם שתדעו לספק בהיקפים כאלה". יו"ר נקסט ויז'ן חן גולן מתייחס לעסקת הענק: "היתרון של נקסט ויז'ן הוא לא רק טכנולוגי, אלא גם ביכולת לדלבר מהר ובכמויות". האם המגמה תמשיך? "אנחנו רואים את 'אפקט פוטין' שהראה שגם כדי לתחזק שלום צריך צבאות חזקים"

נקסט ויז’ן נקסט ויז'ן 0%   דיווחה על הזמנה גדולה במיוחד, בהיקף של כ-76.8 מיליון דולר, מלקוח קיים, לרכישת מצלמות מתוצרתה, עם אספקה מדורגת עד סוף 2026. להזמנה צורף גם מנגנון שדרוג שעשוי להגדיל את היקפה בעוד עד כ-3 מיליון דולר. העסקה הזו מצטרפת להזמנה נוספת שעליה דיווחה החברה רק בשבוע שעבר, בהיקף של כ-9.6 מיליון דולר, כך שבתוך שבוע צבר ההזמנות החדש של נקסט ויז’ן מתרחב בעשרות מיליוני דולרים. 

עד כמה זה משמעותי? בין ינואר לספטמבר השנה רשמה נקסט ויז’ן הכנסות של כ-120 מיליון דולר, כך שההזמנות שעליהן דווח בימים האחרונים משקפות לבדן שוות לכ-86% מהשורה העליונה שנרשמה בתשעת החודשים הראשונים של השנה. מה שמיוחד בהזמנה הזאת הוא לא רק הגודל שלה אלא גם מועד האספקה, כל ההזמנה תסופק בתוך 2026, וזה לוח זמנים מאוד קצר. בתעשייה הזו, אחד היתרונות הכי משמעותיים הוא היכולת להבטיח אספקה מהירה. היכולת של נקסט ויז’ן לספק במועדים קצרים נותנת לה יתרון תחרותי מובהק מול מתחרות, והלקוחות סומכים עליה בעניין הזה. זה משהו שמחזק את הפעילות שלה גם לשנים הבאות. כדי להבין איך העסקה הזאת תשפיע על חברת המצלמות המיוצבות, שהמניה שלה כבר הספיקה כמעט לשלש את ערכה רק השנה, ולזנק יותר מ-1900% מ-3 שנים, דיברנו עם יו"ר נקסט ויז'ן חן גולן.


איך אתה מתאר את העסקה, ומה מייחד אותה ביחס לעסקאות קודמות?

"מה שמייחד את העסקה הזאת זה קודם כול הגודל שלה ולוחות הזמנים. מדובר בהזמנה של 76.8 מיליון דולר, לתקופה של כשנה, כשהאספקה כולה אמורה להתבצע בשנת 2026. יש גם אופציה לבצע שינויים שיכולים להגדיל את ההיקף. מעבר למספרים, זו עסקה עם לקוח שאומר בפועל: אני עובד עם נקסט ויז’ן, יש לה מוצרים טובים, ואני סומך עליה שתדע לספק בהיקפים כאלה ובזמנים קצרים. אין הבעת אמון גדולה מזו.

כמה זמן עסקה כזו "מתבשלת", זה משהו שהיה בפייפליין הרבה חודשים?

"הביצוע הטכני של עסקה כזאת הוא לא תהליך ארוך. מה שחשוב הוא הדרך שהובילה לשם. הקשר עם הלקוח נבנה לאורך שנים. כמעט כל לקוח מתחיל ברכישה של מצלמה אחת או שתיים, מבצע אינטגרציה, בדיקות והדגמות. אם הוא גדל, בונה מוצר תחרותי ומצליח לזכות במכרזים, ההזמנות שהוא מקבל מתגלגלות אלינו. אנחנו מספקים לו את פתרון הווידאו המיוצב, וכך נוצר המעגל".

כלומר, אין כאן מכרז מול ספקים אחרים ברגע קבלת ההזמנה?

"אנחנו לא עושים מכרזים. הלקוחות שלנו הם יצרני הכלים. הם מתמודדים על מכרזים מול הגורמים שמזמינים מהם את הכלים. אחרי שהם זוכים במכרז, הם משרשרים אלינו את ההזמנה, כי המוצר שלנו כבר עומד בדרישות. זה לקוח שעובד איתנו הרבה שנים, מכיר את המוצר, ובשלב הזה רק ביצעה את ההזמנה".

נקסט ויזן
צילום: יחצ

המניה של השנה כבר 4 שנים ברציפות - ומי הגופים שלא השקיעו בה?

הפניקס ומור השקעות נכנסו מאוד מוקדם להשקעה בנקסט ויז'ן; כלל ביטוח ומנורה נכנסו בהמשך אבל הן המחזיקות הגדולות; אנליסט, ילין לפידות ואלטשולר שחם - מתעלמות מהנייר; עוד הסבר לפערי התשואות השנה

ליאור דנקנר |

היא הנפיקה בשווי של 430 מיליון שקל. ניתחנו את ההנפקה ואמרנו - נראה זול. אם היא תגיע לתחזית שלה יש כאן הצפת ערך. זה היה לפני 4 שנים ואף אחד לא דמיין שהיא תעלה פי 40! :

נקסט ויז'ן היא מניית השנה כבר 3 שנים, חן גולן, היו"ר הוא מאנשי השנה של ביזפורטל 3 שנים ברציפות. אתמול החברה זכתה בהזמנת ענק של 77 מיליון דולר, המניה טסה ב-18% לשווי של 16.5 מיליארד שקל. הסיפור של נקסט ויז'ן הוא שילוב של תחום מנצח ולוהט - רחפנים וכטב"מים; יכולות ביצוע  טובות - וידאו יציב-עמיד וכנראה שהרבה מאוד חריצות ועבודה קשה. מאחורי המספרים המדהימים יש 130 עובדים חרוצים ויזמים שהצליחו טכנולוגית ומכנית להנדס מוצר פשוט טוב ואמין.


הפניקס ומור - השקיעו כבר בהתחלה

בשיחה אתמול עם גולן הוא דיבר על מוצר מוביל בעלות טובה וביכולת לדלוור. לדלוור-לדלוור-לדלוור, זה הסוד בגדילה של חברות. הלקוחות הגדולים שנמצאים כעת בגל של ביקושים לרחפנים וכטב"מים צריכים לדעת שהספק שלהם יודע לספק את הסחורה בכל מצב - גם עם משברים בשרשרת הייצור, גם עם עלייה במחירי המוצרים, גם עם בעיות במשלוחים. נקסט ויז'ן כבר חברה גדולה, עם כרית מזומנים גדולה, עם מלאי מספק, עם מספר ספקים לכל רכיב, עם פתרונות "לשעת חירום" והלקוחות בוטחים בה - לראיון המלא: יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק".    

מי שפחות מאמינים בה הם דווקא הגופים המוסדיים: אנליסט, ילין לפידות ואלטשולר שחם. אלו גופי אנליזה טובים, אבל הם לא היו במניה בתחילת הדרך וגם לא כעת. הם פספסו תשואה של אלפי אחוזים. מנגד, הפניקס ומור היו שם מההתחלה.

וצריך להבין - גוף מוסדי נבחן בהשקעות במניות ספציפיות. כל השאר לא באמת תלוי בניתוח שלו. ההבדלים בתשואות בין גופי ההשקעות נובעים מאלוקציה שונה במניות ואג"ח - אבל בסוף זה הימור כשמדובר על השקעות לטווח ארוך. אף אחד לא יודע באמת עם משקל של 62% במניות עדיף על 59%. אף אחד גם לא יודע אם תמהיל של 70% למניות בוול סטריט על פני 30% בת"א זה התמהיל הנכון. כלומר, האלוקצייה מלמעלה היא חשובה לתשואה, אבל זה עניין של גישה ואסטרטגיה שלא בשליטה. מה שכן בשליטה של הגוף המוסדי הוא המחקר ומציאת מניות כמו נקסט ויז'ן. כי אם הם משקיעים בה, זה מה שייתן להם את התשואה העודפת - את האלפא.