במהלך 2016 חולקו דיבידנדים בהיקף של 17.5 מיליארד שקל בת"א - מי בראש טבלת המחלקות?
סך הדיבידנדים שחולקו בשנת 2016 ע"י 181 החברות שמחלקות ושמניותיהן נסחרות בבורסה בת"א הסתכם בכ-17.5 מיליארד שקל. בסה"כ היוו החברות המחלקות למעלה מ-40% ממספר החברות הבורסאיות, בדומה לשנה הקודמת. חלק ניכר מבין 181 חברות אלה מחלקות דיבידנד באופן קבוע – כשני שליש מהן (120 חברות) חילקו דיבידנד בכל אחת משלוש השנים האחרונות, וכמחציתן (86) חילקו דיבידנד בכל אחת מחמש השנים האחרונות, כך ע"פ נתוני המחקר שפרסמה היום הבורסה לניירות ערך בת"א.
האמנם, תשואת הדיבידנד הממוצעת המשיכה במגמת ירידה גם בשנה האחרונה כאשר זו ירדה בהדרגה מ-3.6% בשנת 2010 ועד 2% בלבד בשנה החולפת. הקיטון בתשואה השנה נובע מהקיטון (10.5%) בסכומי הדיבידנד שחילקו החברות הבורסאיות, בעוד שווי השוק הממוצע ירד בכ-5% בלבד.
חלוקת דיבידנדים - לפי מדדי מניות עיקריים
20 חברות ממדד ת"א-25 (טרם רפורמת המדדים) חילקו בשנת 2016 דיבידנדים בסך של כ-11.4 מיליארד שקל (כ-65% מסך כל הדיבידנדים), לעומת 22 מבין חברות המדד אשתקד אשר חילקו 13.1 מיליארד שקל (כ-67% מסך כל הדיבידנדים). עם זאת, חלה עליה קלה בתשואת הדיבידנד של מניות מדד ת"א-25, מתשואה של כ-1.9% בשנה שעברה לתשואה של כ-2.1% השנה. בזק (6.7%) וקבוצת דלק (5.0%) הן החברות הבולטות בתשואת הדיבידנד מבין חברות המדד.
חמש חברות מדד ת"א-25 לא חילקו דיבידנד בשנת 2016: מיילן ואופקו שאינן נוהגות לחלק דיבידנדים; הבנקים לאומי ודיסקונט שלא שילמו דיבידנד לבעלי המניות בשנים האחרונות; והחברה לישראל.
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחלקות הדיבידנד הגדולות
טבע ניצבת זו שנה רביעית ברציפות בראש צמרת מחלקות הדיבידנדים, בזכות חלוקת דיבידנדים מדי רבעון לבעלי המניות הרגילות בסך כולל של כ-5.1 מיליארד שקל, ובנוסף דיבידנד בסך של כ-253 מיליון שקל לבעלי מניות הבכורה. זאת בהשוואה לכ-4.5 מיליארד שקל בשנת 2015 וכ-4.1 מיליארד שקל בשנת 2014. בעקבות צניחת המניה בכ-44% בשנה האחרונה בעוד התשלום הרבעוני למניה נותר ללא שינוי, עלתה תשואת הדיבידנד של טבע מ-2.2% בשנת 2015 ל-2.8% בשנת 2016.טבע, אשר בשנים הקודמות השתמשה במזומנים שלה לרכישה עצמית של מניות במקביל לחלוקת דיבידנדים, חדלה מרכישת מניות של עצמה מאז תחילת 2015 בה רכשה מניות בסך של כ-1.7 מיליארד שקל.
בזק שמרה על המקום השני עם דיבידנדים בסך של כ-1.4 מיליארד שקל בשנת 2016 – זאת לעומת כ-1.8, כ-2.1 וכ-2.8 מיליארד שקל בשנים 2015, 2014 ו-2013, בהתאמה. הקיטון בסכומי הדיבידנד נובע מהירידה ברווחיות בזק, אשר בהתאם למדיניותה מחלקת מדי חצי שנה דיבידנד בשיעור של 100% מהרווח הנקי החצי שנתי.תשואת הדיבידנד של בזק נותרה הגבוהה ביותר מבין מניות מדד ת"א-25 בשנת 2016. למרות שתשואת בהדיבידנד שלה ירדה ל- 6.7% ב- 2016 לעומת כ-12% בשנת 2014 וכ-8.8% בשנת 2015. חברת האם של בזק, בי קומיוניקיישנס, חילקה דיבידנד בסך של 355 מיליון שקל, ורשמה את תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר מבין חברות מדד ת"א-100 (12.1%).
בנק הפועלים המשיך לחלק דיבידנד מדי רבעון אשר הסתכם בשנת 2016 בכ-685 מיליון שקל, לעומת 569 מיליון שקל אשתקד. לאור השיפור המתמשך בהלימות ההון של הבנק, ניתנו לבנק אישורים מהמפקחת על הבנקים להגדלת שיעור חלוקת הדיבידנד בהדרגה מ-15% מהרווח הנקי ב-2014 ועד 40% מהרווח הנקי באפריל 2017.
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
כימיקלים לישראל, אשר סיימה את שנת 2016 בהפסד, צמצמה את סכומי הדיבידנדים וחילקה בשנת 2016 דיבידנדים בסך של 620 מיליון שקל – לעומת כ-1.4 מיליארד שקל בשנת 2015 וכ-3 מיליארד שקל בשנת 2014. נוכח מאמצי החברה לחיזוק מצבה הפיננסי ולאור התנודתיות המתמשכת וחוסר הוודאות בשוק הסחורות החקלאיות החליט דירקטוריון החברה לעדכן את מדיניות חלוקת הדיבידנד בשנים 2016-2017 כך ששיעור הדיבידנד יהווה עד 50% מהרווח השנתי הנקי המתואם, לעומת עד 70% מהרווח הנקי עד אז.
קבוצת דלק חילקה בשנת 2016 דיבידנדים בסך של כ-460 מיליון שקל, לעומת כ-500 מיליון שקל וכ-530 מיליון שקל בשנים 2015 ו-2014, בהתאמה. לאור השינויים באופי פעילות החברה שחלו בעקבות ההחלטה להתמקד בתחום האנרגיה, ביטל הדירקטוריון במרץ 2015 את מדיניות הדיבידנד לחלוקת כ-50% מהרווח השנתי. המניה רשמה תשואת דיבידנד של 5.0%, השנייה בגובהה מבין מניות מדד ת"א-25.
שותפות ישראמקו, אשר חילקה אשתקד לראשונה מאז 2008 רווחים למחזיקי יחידות ההשתתפות בסך של כ-518 מיליון שקל, שילמה בשנת 2016 כ-231 מיליון שקל ובתחילת 2017 כ-268 מיליון שקל נוספים. ביוני 2017 חילקה השותפות את מלוא רווחיה הראויים לחלוקה שנצברו עד סוף 2016 בסך של כ-1.8 מיליארד שקל אשר מומן ע"י גיוס חוב בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל בחודש מאי 2017.במאי 2017 הודיעה על אימוץ מדיניות חלוקת רווחים לשנים 2017-2019 לפיה תפעל לחלק את מלוא הרווחים הראויים לחלוקה שייצברו בכל אחת מהשנים האלו.
חלוקת דיבידנד – לפי ענפים
תשואת הדיבידנד הענפית הגבוהה ביותר שייכת גם השנה בדומה לאשתקד לענף השירותים הפיננסיים (6.1%), לאחר ש-10 מתוך 12 חברות הענף חילקו דיבידנד השנה. תשואת הדיבידנד הענפית השנייה בגובהה שייכת לענף המסחר והשירותים (5.2%), בעיקר בזכות הדיבידנדים הגבוהים שחילקה בזק ובעלת השליטה בה, בי קומיוניקיישנס, בסך של כ-1.8 מיליארד שקל.
בענף הנדל"ן חל השנה גידול במספר המחלקות וסך הדיבידנדים שחולקו גבוה בכ-12% בהשוואה לאשתקד. גם השנה תשואת הדיבידנד הענפית נשמרה על כ-3%.
תשואת הדיבידנד הענפית של מניות הבנקים הסתכמה בכ-1.5%. התשואה הנמוכה יחסית נובעת מהדרישות הרגולטוריות של יחס הלימות הון הנדרש מהם אשר מנעה מחלק מהבנקים לשלם דיבידנד גבוה יותר או בכלל. עם זאת, נראה כי חל שיפור בקרב הבנקים בעניין זה – בנק לאומי, אשר לא שילם דיבידנדים מאז שנת 2011, אימץ מדיניות חלוקת 20% מהרווח הנקי מדי רבעון; מזרחי טפחות אימץ מדיניות חלוקת דיבידנד בשיעור של 30% מהרווח הנקי החל משנת 2017, לעומת שיעור של כ-15% בשנתיים הקודמות; בנק דיסקונט, אשר לא חילק דיבידנדים מאז שנת 2008, הודיע על כוונתו לבחון במהלך שנת 2017 אימוץ מדיניות חלוקת דיבידנד וכי הפיקוח על הבנקים נתן אישור עקרוני למתווה החלוקה שהוצג בפניו; ובנק הפועלים כאמור לעיל הגדיל בשנת 2017 את שיעור הרווח לחלוקה ל-40%. נכון ליוני 2017 חילקו 7 מתוך 9 הבנקים דיבידנד, למעט דיסקונט המוזכר לעיל ואגוד שאינו מחלק דיבידנדים מזה שנים בשל מגבלות החלות עליו.
שתי חברות ביטוח בלבד חילקו דיבידנד בשנת 2016 – הראל השקעות ואיי.די.איי. ביטוח. תשואת הדיבידנד של ענף הביטוח הסתכמה ב-1.6%, הנמוכה ביותר מאז שנת 2009.בסוף 2014 הציגה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון מתווה ליישום דרישות ההון החדשות מכוח התקינה החדשה "סולבנסי 2", בה יצטרכו לעמוד חברות הביטוח החל מהדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2016. באוגוסט 2016 פרסמה הממונה מכתב בדבר חלוקת דיבידנד לפיו חברת ביטוח לא רשאית לחלק דיבידנד אלא אם לאחר ביצוע החלוקה יש לחברה יחס כושר פרעון בשיעור של 115% לפחות עד וכולל הדוחות הכספיים לדצמבר 2017. דרישות אלו ממשיכות לאלץ את חברות הביטוח להיערך בהתאם ולבצע פעולות לטובת חיזוק עתודות ההון ולהפחית או להימנע מתשלומי דיבידנד.
תשואת הדיבידנד הענפית הנמוכה ביותר שייכת לענף האנרגיה וחיפושי נפט וגז (1.3%) לאחר ששש חברות ושותפויות חילקו דיבידנדים בסך של כ-690 מיליון שקל. יש לציין כי בשנת 2017 הכריזו כבר מספר חברות ושותפויות על חלוקת רווחיהן, ביניהן: ישראמקו אשר כפי שצוין לעיל חילקה את רווחיה הראויים לחלוקה בסך של כ-1.8 מיליארד שקל; דלק אנרגיה שחילקה לראשונה בתולדותיה דיבידנד בסך 400 מיליון שקל; דלק קידוחים שהכריזה על חלוקת רווחים בסך של כ-650 מיליון שקל לאחר השלמת המיזוג עם שותפות אבנר; ובתי זיקוק שלא חילקה דיבידנד מאז שנת 2010, הכריזה על חלוקת דיבידנד בסך של כ-325 מיליון שקל.
טבלה המסכמת את הדיבידנדים ששילמו חברות מדד ת"א-25 במהלך 2016:
- 7.דעה 26/06/2017 17:57הגב לתגובה זוהציגו כמה חולק אבל אם תבדקו כמה זה באחוזים תגלו פערים מוזרים, תבדקו כמה כסף % חולק ואז תבינו אם הנייר זול או מנופח.
- 6.לא ציינתם כמה % דיבדנד ישראמקו מחלקת... (ל"ת)רק דלק... 26/06/2017 14:42הגב לתגובה זו
- 5.דב 26/06/2017 14:23הגב לתגובה זולמרות ההפסדים טבע ידעה לשלם שאפו
- 4.שר המשקים 26/06/2017 14:16הגב לתגובה זוכמו בחלום של פרעה,הפרות נעשו שדופות מראה ודקות בשר, וכן הדיבידנדים..
- 3.לא צריכה לחלק דיבידנדים עדיף רכישה עצמית (ל"ת)כיל 26/06/2017 14:06הגב לתגובה זו
- 2.דיבידנד עדיף שהמניה תעלה . (ל"ת)מי צריך 26/06/2017 14:06הגב לתגובה זו
- 1.צריך להשקיע רק במניות שמחלקות דיבידנד (ל"ת)משקיע חכם 26/06/2017 11:28הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
