במהלך 2016 חולקו דיבידנדים בהיקף של 17.5 מיליארד שקל בת"א - מי בראש טבלת המחלקות?

מי הכניסה יד עמוק לכיס? באיזה ענף תשואת הדיבידינד היא הגבוהה ביותר? ומי הן המאכזבות הגדולות של 2016? כל הפרטים מהמחקר שערכה הבורסה בת"א
נדב לוי | (7)

סך הדיבידנדים שחולקו בשנת 2016 ע"י 181 החברות שמחלקות ושמניותיהן נסחרות בבורסה בת"א הסתכם בכ-17.5 מיליארד שקל. בסה"כ היוו החברות המחלקות למעלה מ-40% ממספר החברות הבורסאיות, בדומה לשנה הקודמת. חלק ניכר מבין 181 חברות אלה מחלקות דיבידנד באופן קבוע – כשני שליש מהן (120 חברות) חילקו דיבידנד בכל אחת משלוש השנים האחרונות, וכמחציתן (86) חילקו דיבידנד בכל אחת מחמש השנים האחרונות, כך ע"פ נתוני המחקר שפרסמה היום הבורסה לניירות ערך בת"א.

האמנם, תשואת הדיבידנד הממוצעת המשיכה במגמת ירידה גם בשנה האחרונה כאשר זו ירדה בהדרגה מ-3.6% בשנת 2010 ועד 2% בלבד בשנה החולפת. הקיטון בתשואה השנה נובע מהקיטון (10.5%) בסכומי הדיבידנד שחילקו החברות הבורסאיות, בעוד שווי השוק הממוצע ירד בכ-5% בלבד.

חלוקת דיבידנדים - לפי מדדי מניות עיקריים

20 חברות ממדד ת"א-25 (טרם רפורמת המדדים) חילקו בשנת 2016 דיבידנדים בסך של כ-11.4 מיליארד שקל (כ-65% מסך כל הדיבידנדים), לעומת 22 מבין חברות המדד אשתקד אשר חילקו 13.1 מיליארד שקל (כ-67% מסך כל הדיבידנדים). עם זאת, חלה עליה קלה בתשואת הדיבידנד של מניות מדד ת"א-25, מתשואה של כ-1.9% בשנה שעברה לתשואה של כ-2.1% השנה. בזק (6.7%) וקבוצת דלק (5.0%) הן החברות הבולטות בתשואת הדיבידנד מבין חברות המדד.

חמש חברות מדד ת"א-25 לא חילקו דיבידנד בשנת 2016: מיילן ואופקו שאינן נוהגות לחלק דיבידנדים; הבנקים לאומי ודיסקונט שלא שילמו דיבידנד לבעלי המניות בשנים האחרונות; והחברה לישראל.

מחלקות הדיבידנד הגדולות

טבע ניצבת זו שנה רביעית ברציפות בראש צמרת מחלקות הדיבידנדים, בזכות חלוקת דיבידנדים מדי רבעון לבעלי המניות הרגילות בסך כולל של כ-5.1 מיליארד שקל, ובנוסף דיבידנד בסך של כ-253 מיליון שקל לבעלי מניות הבכורה. זאת בהשוואה לכ-4.5 מיליארד שקל בשנת 2015 וכ-4.1 מיליארד שקל בשנת 2014. בעקבות צניחת המניה בכ-44% בשנה האחרונה בעוד התשלום הרבעוני למניה נותר ללא שינוי, עלתה תשואת הדיבידנד של טבע מ-2.2% בשנת 2015 ל-2.8% בשנת 2016.טבע, אשר בשנים הקודמות השתמשה במזומנים שלה לרכישה עצמית של מניות במקביל לחלוקת דיבידנדים, חדלה מרכישת מניות של עצמה מאז תחילת 2015 בה רכשה מניות בסך של כ-1.7 מיליארד שקל.

בזק שמרה על המקום השני עם דיבידנדים בסך של כ-1.4 מיליארד שקל בשנת 2016 – זאת לעומת כ-1.8, כ-2.1 וכ-2.8 מיליארד שקל בשנים 2015, 2014 ו-2013, בהתאמה. הקיטון בסכומי הדיבידנד נובע מהירידה ברווחיות בזק, אשר בהתאם למדיניותה מחלקת מדי חצי שנה דיבידנד בשיעור של 100% מהרווח הנקי החצי שנתי.תשואת הדיבידנד של בזק נותרה הגבוהה ביותר מבין מניות מדד ת"א-25 בשנת 2016. למרות שתשואת בהדיבידנד שלה ירדה  ל- 6.7% ב- 2016 לעומת כ-12% בשנת 2014 וכ-8.8% בשנת 2015. חברת האם של בזק, בי קומיוניקיישנס, חילקה דיבידנד בסך של 355 מיליון שקל, ורשמה את תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר מבין חברות מדד ת"א-100 (12.1%). 

בנק הפועלים המשיך לחלק דיבידנד מדי רבעון אשר הסתכם בשנת 2016 בכ-685 מיליון שקל, לעומת 569 מיליון שקל אשתקד. לאור השיפור המתמשך בהלימות ההון של הבנק, ניתנו לבנק אישורים מהמפקחת על הבנקים להגדלת שיעור חלוקת הדיבידנד בהדרגה מ-15% מהרווח הנקי ב-2014 ועד 40% מהרווח הנקי באפריל 2017. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כימיקלים לישראל, אשר סיימה את שנת 2016 בהפסד, צמצמה את סכומי הדיבידנדים וחילקה בשנת 2016 דיבידנדים בסך של 620 מיליון שקל – לעומת כ-1.4 מיליארד שקל בשנת 2015 וכ-3 מיליארד שקל בשנת 2014. נוכח מאמצי החברה לחיזוק מצבה הפיננסי ולאור התנודתיות המתמשכת וחוסר הוודאות בשוק הסחורות החקלאיות החליט דירקטוריון החברה לעדכן את מדיניות חלוקת הדיבידנד בשנים 2016-2017 כך ששיעור הדיבידנד יהווה עד 50% מהרווח השנתי הנקי המתואם, לעומת עד 70% מהרווח הנקי עד אז. 

קבוצת דלק חילקה בשנת 2016 דיבידנדים בסך של כ-460 מיליון שקל, לעומת כ-500 מיליון שקל וכ-530 מיליון שקל בשנים 2015 ו-2014, בהתאמה. לאור השינויים באופי פעילות החברה שחלו בעקבות ההחלטה להתמקד בתחום האנרגיה, ביטל הדירקטוריון במרץ 2015 את מדיניות הדיבידנד לחלוקת כ-50% מהרווח השנתי. המניה רשמה תשואת דיבידנד של 5.0%, השנייה בגובהה מבין מניות מדד ת"א-25. 

שותפות ישראמקו, אשר חילקה אשתקד לראשונה מאז 2008 רווחים למחזיקי יחידות ההשתתפות בסך של כ-518 מיליון שקל, שילמה בשנת 2016 כ-231 מיליון שקל ובתחילת 2017 כ-268 מיליון שקל נוספים. ביוני 2017 חילקה השותפות את מלוא רווחיה הראויים לחלוקה שנצברו עד סוף 2016 בסך של כ-1.8 מיליארד שקל אשר מומן ע"י גיוס חוב בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל בחודש מאי 2017.במאי 2017 הודיעה על אימוץ מדיניות חלוקת רווחים לשנים 2017-2019 לפיה תפעל לחלק את מלוא הרווחים הראויים לחלוקה שייצברו בכל אחת מהשנים האלו.

 

חלוקת דיבידנד – לפי ענפים

תשואת הדיבידנד הענפית הגבוהה ביותר שייכת גם השנה בדומה לאשתקד לענף השירותים הפיננסיים (6.1%), לאחר ש-10 מתוך 12 חברות הענף חילקו דיבידנד השנה. תשואת הדיבידנד הענפית השנייה בגובהה שייכת לענף המסחר והשירותים (5.2%), בעיקר בזכות הדיבידנדים הגבוהים שחילקה בזק ובעלת השליטה בה, בי קומיוניקיישנס, בסך של כ-1.8 מיליארד שקל.

בענף הנדל"ן חל השנה גידול במספר המחלקות וסך הדיבידנדים שחולקו גבוה בכ-12% בהשוואה לאשתקד. גם השנה תשואת הדיבידנד הענפית נשמרה על כ-3%.

תשואת הדיבידנד הענפית של מניות הבנקים הסתכמה בכ-1.5%. התשואה הנמוכה יחסית נובעת מהדרישות הרגולטוריות של יחס הלימות הון הנדרש מהם אשר מנעה מחלק מהבנקים לשלם דיבידנד גבוה יותר או בכלל. עם זאת, נראה כי חל שיפור בקרב הבנקים בעניין זה – בנק לאומי, אשר לא שילם דיבידנדים מאז שנת 2011, אימץ מדיניות חלוקת 20% מהרווח הנקי מדי רבעון; מזרחי טפחות אימץ מדיניות חלוקת דיבידנד בשיעור של 30% מהרווח הנקי החל משנת 2017, לעומת שיעור של כ-15% בשנתיים הקודמות; בנק דיסקונט, אשר לא חילק דיבידנדים מאז שנת 2008, הודיע על כוונתו לבחון במהלך שנת 2017 אימוץ מדיניות חלוקת דיבידנד וכי הפיקוח על הבנקים נתן אישור עקרוני למתווה החלוקה שהוצג בפניו; ובנק הפועלים כאמור לעיל הגדיל בשנת 2017 את שיעור הרווח לחלוקה ל-40%. נכון ליוני 2017 חילקו 7 מתוך 9 הבנקים דיבידנד, למעט דיסקונט המוזכר לעיל ואגוד שאינו מחלק דיבידנדים מזה שנים בשל מגבלות החלות עליו.

שתי חברות ביטוח בלבד חילקו דיבידנד בשנת 2016 – הראל השקעות ואיי.די.איי. ביטוח. תשואת הדיבידנד של ענף הביטוח הסתכמה ב-1.6%, הנמוכה ביותר מאז שנת 2009.בסוף 2014 הציגה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון מתווה ליישום דרישות ההון החדשות מכוח התקינה החדשה "סולבנסי 2", בה יצטרכו לעמוד חברות הביטוח החל מהדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2016. באוגוסט 2016 פרסמה הממונה מכתב בדבר חלוקת דיבידנד לפיו חברת ביטוח לא רשאית לחלק דיבידנד אלא אם לאחר ביצוע החלוקה יש לחברה יחס כושר פרעון בשיעור של 115% לפחות עד וכולל הדוחות הכספיים לדצמבר 2017. דרישות אלו ממשיכות לאלץ את חברות הביטוח להיערך בהתאם ולבצע פעולות לטובת חיזוק עתודות ההון ולהפחית או להימנע מתשלומי דיבידנד.

תשואת הדיבידנד הענפית הנמוכה ביותר שייכת לענף האנרגיה וחיפושי נפט וגז (1.3%) לאחר ששש חברות ושותפויות חילקו דיבידנדים בסך של כ-690 מיליון שקל. יש לציין כי בשנת 2017 הכריזו כבר מספר חברות ושותפויות על חלוקת רווחיהן, ביניהן: ישראמקו אשר כפי שצוין לעיל חילקה את רווחיה הראויים לחלוקה בסך של כ-1.8 מיליארד שקל; דלק אנרגיה שחילקה לראשונה בתולדותיה דיבידנד בסך 400 מיליון שקל; דלק קידוחים שהכריזה על חלוקת רווחים בסך של כ-650 מיליון שקל לאחר השלמת המיזוג עם שותפות אבנר; ובתי זיקוק שלא חילקה דיבידנד מאז שנת 2010, הכריזה על חלוקת דיבידנד בסך של כ-325 מיליון שקל.

טבלה המסכמת את הדיבידנדים ששילמו חברות מדד ת"א-25 במהלך 2016:

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    דעה 26/06/2017 17:57
    הגב לתגובה זו
    הציגו כמה חולק אבל אם תבדקו כמה זה באחוזים תגלו פערים מוזרים, תבדקו כמה כסף % חולק ואז תבינו אם הנייר זול או מנופח.
  • 6.
    לא ציינתם כמה % דיבדנד ישראמקו מחלקת... (ל"ת)
    רק דלק... 26/06/2017 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דב 26/06/2017 14:23
    הגב לתגובה זו
    למרות ההפסדים טבע ידעה לשלם שאפו
  • 4.
    שר המשקים 26/06/2017 14:16
    הגב לתגובה זו
    כמו בחלום של פרעה,הפרות נעשו שדופות מראה ודקות בשר, וכן הדיבידנדים..
  • 3.
    לא צריכה לחלק דיבידנדים עדיף רכישה עצמית (ל"ת)
    כיל 26/06/2017 14:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דיבידנד עדיף שהמניה תעלה . (ל"ת)
    מי צריך 26/06/2017 14:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צריך להשקיע רק במניות שמחלקות דיבידנד (ל"ת)
    משקיע חכם 26/06/2017 11:28
    הגב לתגובה זו
דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אנלייט עולה 4.5%, אנרג׳יקס יורדת 6.5% - ת״א 90 מטפס 1%

ה״צמד-חמד״ נפרד - אנלייט עולה בעוד אנרג׳יקס יורדת; מניית הבורסה בתנופה חיובית אחרי תוצאות שיא; מטריקס מזנקת וסוחבת איתה את פורמולה, מג׳יק; השקל מתייצב מול הדולר ברמות שיא של השנים האחרונות, והמשקיעים בג'י סיטי נושמים לרווחה אחרי הודעת מדרוג שלא יזמה שינוי
מערכת ביזפורטל |

המסחר בבורסה מתנהל במגמה חיובית כשבמדדים נרשמות עליות - ת״א 35 עולה 0.5%, ת״א 90 מטפס 1%.

בסקטור הפיננסי התמונה חיובית עד יציבה - מדד הבנקים עולה 0.5%, ת״א ביטוח מזנק 1.1%.

בהסתכלות רחבה - מדד הביטחוניות ממשיך את המומנטום השלילי כשאתמול סגר בירידה של 0.8% וכעת יורד כ-0.6%, מדד הנדל״ן יציב על ה-0, מדד ת״א נפט וגז עולה 0.2%. 


במקביל השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נופל מתחת ל-3.2 שקל דולר שקל רציף -0.51%   אלו הרמות הנמוכות ביותר בשנים האחרונות. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה - ״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״


אנלייט אנלייט אנרגיה  ואנרג’יקס הן בחמישיה הפותחת של חברות האנרגיה בבורסה. לאורך החודשים האחרונים הן זזו די בהתאמה, אבל תוצאות הרבעון השלישי הפרידו ביניהן. 

אנרג’יקס, שממוקדת בעיקר באירופה כשפולין מהווה כמעט מחצית מהכנסותיה, דיווחה על ירידה של 8% בהכנסות ובמקביל עדכנה למטה את התחזיות שלה לחיבור פרויקטים, וצופה חיבור של כ-1.7 ג’יגה-וואט עד סוף 2025 וכ-2.3 ג’יגה-וואט עד סוף 2026, לעומת תחזיות גבוהות יותר ברבעון הקודם. העיכובים נובעים ממגבלות תשתית ברשתות החשמל באירופה. במקביל נרשמה ירידה בהכנסות וב-EBITDA, אבל הרווח הנקי עלה בעיקר בזכות הכנסות מס חד-פעמיות. 

לעומתה, אנלייט, שפועלת בעיקר בארה״ב, הציגה רבעון חזק: ההכנסות קפצו ב-46% ל-165 מיליון דולר, בהשפעת חיבור מתקנים חדשים והטבות מס פדרליות בהיקף של 27 מיליון דולר. ההכנסות מייצור החשמל הסתכמו ב-139 מיליון דולר, והרווח הנקי עלה ב-33% ל-32 מיליון דולר. בעקבות זה עדכנה החברה כלפי מעלה את תחזיותיה השנתיות - טווח ההכנסות הועלה ל-555–565 מיליון דולר (עלייה של כ-6% במרכז הטווח), והתחזית ל-Adjusted EBITDA לשנה עודכנה ל-405-415 מיליון דולר, עלייה של כ-4.5% לעומת התחזית הקודמת.