אקופיה
צילום: הבורסה

בוקר טוב לרשות ניירות ערך; מגלה אחרי 4 שנים שגל הנפקות פוגע בציבור - איפה היא היתה בזמן אמת?

גל הנפקות הזבל בשנים 2020-2022 יצר הפסדים של מעל 80% - מי אחראי לגל הזה? מה החלק של החתמים, המוסדיים וגם של רשות ניירות ערך עצמה?

חיים בן הקון | (5)

יש שאלה מאוד גדולה וחשובה בקשר לתפקידה של רשות ניירות ערך  בשוק ההנפקות - האם היא רק מגדירה את הכללים, את המבחנים לכניסה לבורסה או שהיא גם בודקת-מפקחת בזמן אמת ומאתרת כשלים. בגל ההנפקות הקודם, בזמן אמת  הבורסה הוצפה בחברות זבל, חברות כמו קוויק שמכרו סיפור ובדיוק עכשיו השלד שלהם נמחק בנזיד עדשים. זו היתה חברה עם בעלי שליטה מכובדים - ג'ורג' חורש ודודי ורטהיים, אבל כבר בעת הגיוס היה ברור שהמחיר הוא ניצול של הציבור, הרחבה- כתבות על הנפקת קוויק.

היו עשרות רבות של הנפקות של חברות שלא היו צריכות להגיע לבורסה בגלל שהן לא ראויות או בגלל שהשווי שלהם היה גבוה מדי והצבענו עליהן באופן שוטף. היו גם אלו שהגיעו בטעות - רשות ניירות ערך הכניסה את שותפויות המו"פ עם מנגנון תגמול לבעלים שהופך את ההנפקה למכשיר להזרמת כספים לבעלים. רשות ניירות ערך שינתה אחרי שנה את הכללים, אבל בינתיים הציבור הפסיד במינימום 50%. ובכלל,  ההנפקות האלו הסבו ברובם הפסדים של 80% ויותר וזה, לצד גלי הנפקות קודמים הביא אותנו לתובנה מאוד ברורה על הנפקות. הנפקה זה מצב שבו בעל השליטה שיש לו ידע ומידע רחבים על העסק מוכר אותו, או חלק ממנו. למה שהוא יעשה זאת? התשובה היא מחיר. הוא מקבל מחיר טוב.

אם הוא מקבל מחיר טוב, אתם - הרוכשים מקבלים מחיר לא טוב. זו על רגל אחת המסקנה מגלי הנפקות והגיון כלכלי פשוט - בגלי הנפקות יש ביקוש להנפקות, יש בעל בית שרוצה למכור, אבל לא בכל מחיר וכך נקבע מחיר שלרוב יהיה לטובתו. יש כמובן חריגים ויוצאים מהכלל. יש מקרים שבעל הבית רוצה שיהיה מטבע סחיר לחברה, תג מחיר שוטף, זה קורה גם כשחושבים על ירושות לילדים - עדיף שתהיה חברה נסחרת ושיהיה מדד-ערך כספי מאשר חברה פרטית. יש גם מקרים שבעלי הבית רוצים שהציבור גם ייהנה מהעלייה  ופחות חשוב להם הכסף בקופה, אלא הצינור לשוק ההון והקשר-אמון עם הגופים המוסדיים לאורך זמן. יש גם הנפקות טובת - נקסט ויז'ן יצאה מהגל העכור הזה. ועדיין הנפקות זו מכירה עם א-סימטריה במידע, גל הנפקות הוא גל שבסופו חלק גדול מאוד מנהנפקות מאבד את רוב ערכו.

 

ואז, 4 שנים אחרי מגיע ניתוח של רשות ניירות ערך. כן, רשות ניירות ערך מגדירה את תנאי הכניסה, אבל הרשות כגוף רגולטורי יכלה תוך כדי תנועה להחמיר את התנאים, לבקש מידע נוסף, לא לתת לכל חברה שמנפיקה לפי 1-2 מיליארד שקל עם אפס מכירות להיכנס לבורסה כי היא מפתחת משהו סקסי. אולי היא היתה צריכה לדרוש יותר מהגופים המוסדיים ולא להגיע למצב שהנפקת קוויק - זו רק דוגמה -  ניצלת בזכות קרן ההשתלמות של המורים והגננות. 4 שנים אחרי, רשות ניירות ערך עושה תחקיר. היא לא אשמה, זה בעיקר מידע ממרחק רב, כאילו אקדמי. אלא שאנשים הפסידו כסף, כסף גדול, זה לא תיאוריה, ברשות צריכים להתכונן לגל הבא. הם אחראים. הם הגוף שקובע מי ייכנס לבורסה, איך, כמה, למה. 


ונעבור לניתוח של רשות ניירות ערך על גל ההנפקות. בשנים 2020-2022, הבורסה בתל אביב חוותה גל הנפקות חסר תקדים. 129 חברות ושותפויות גייסו כ-16.5 מיליארד שקלים, רובם בשנת 2021. מה שהחל כחגיגת השקעות הפך במהרה לסיפור של הפסדים כבדים למשקיעים. מחקר חדש של רשות ניירות ערך, "לא על הגילוי לבדו", חושף את המספרים, הסיבות והלקחים מאחת התקופות הסוערות בשוק ההון הישראלי.


הבום שהתחיל בקורונה


הגל החל במחצית 2020, כשהעולם התאושש מגל הקורונה הראשון. בעוד שבשנים קודמות הממוצע עמד על כ-10 הנפקות ראשוניות בשנה, בין 2020 ל-2022 נרשמו 129 תאגידים חדשים. השיא היה ב-2021, עם 94 הנפקות שהיוו 73% מהגל וגייסו כ-10.5 מיליארד שקלים. ההנפקה הגדולה ביותר הייתה כמיליארד שקלים, והקטנה ביותר כ-17 מיליון שקלים, עם גיוס ממוצע של 100-200 מיליון שקלים להנפקה.

כשני שליש מההנפקות (80 תאגידים) היו מענפי הטכנולוגיה והביומד, שגייסו כ-7.7 מיליארד שקלים – כמחצית מסך הגיוסים. הגיוס הממוצע בטכנולוגיה וביומד עמד על כ-100 מיליון שקלים, נמוך מענפים אחרים כמו נדל"ן ותעשייה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

התלהבות קצרה, נפילה ארוכה

בחודשיים הראשונים למסחר, המניות זינקו. ביום הראשון נרשמה עלייה ממוצעת של 13%, ובתוך 40 ימי מסחר התשואה הממוצעת הגיעה ל-22%. אך משם החלה ירידה מתמשכת. עד סוף 2023, התשואה הממוצעת של החברות עמדה על מינוס 38%, והחציון על מינוס 60%. כ-82% מהחברות (107 מתוך 129) סבלו מתשואה שלילית, ו-18% איבדו מעל 90% משוויין.

הירידות היו חריפות במיוחד בטכנולוגיה (תשואה חציונית של מינוס 78%) ובביומד (מינוס 62%). לעומת זאת, ענפי הנדל"ן והתעשייה, עם מספר קטן של חברות, הציגו תשואות חיוביות.

כ-60% מהחברות היו מפסידות עוד לפני ההנפקה, ושיעור זה עלה ל-65% תוך שנתיים. ל-5% מהחברות הייתה הערת עסק חי (סיכון לקיום החברה) במועד ההנפקה, ושיעור זה גדל ל-11%. הפניות של רואי חשבון לקשיים פיננסיים הופיעו ב-7% מהדוחות לפני ההנפקה וזינקו ל-15% תוך שנתיים.

למרות ההפסדים, הכנסות החברות גדלו – מממוצע של 75 מיליון שקלים (חציון 17 מיליון) לפני ההנפקה ל-120 מיליון שקלים (חציון 35 מיליון) כעבור שנתיים, צמיחה של כ-60%. אך הצמיחה הזו לא הספיקה להפוך את רוב החברות לרווחיות.

המוסדיים: שחקנים מרכזיים

גופים מוסדיים – קרנות פנסיה, גמל, ביטוח ונאמנות – רכשו כ-68% ממניות ההנפקות, והחזיקו ב-113 מתוך 129 החברות. סך אחזקותיהם הגיע לכ-13 מיליארד שקלים, כ-25% משווי השוק של המניות. קרנות נאמנות החזיקו בכ-2.7 מיליארד שקלים, והשאר הוחזק על ידי גופי חיסכון ארוכי טווח.

המוסדיים שמרו על אחזקות יציבות – כ-16% מיד לאחר ההנפקה ו-18% כעבור שנתיים. השתתפותם הייתה גבוהה במיוחד בהנפקות בשיטת "הצעה לא אחידה" (53% לעומת 25% בשיטה האחידה).

מהפכת ההנפקות: הצעה לא אחידה

82% מההנפקות (116 מתוך 140) בוצעו בשיטת "הצעה לא אחידה", בה החתם מקצה מניות למשקיעים נבחרים. שיטה זו הובילה לגיוסים גדולים יותר (147 מיליון שקלים בממוצע לעומת 31 מיליון בשיטה האחידה) ולשווי חברות גבוה יותר (630 מיליון שקלים לעומת 95 מיליון).

אך הציבור הרחב הודר לעיתים קרובות. ב-80 מתוך 122 הנפקות לא אחידות, פחות מ-10% מהמניות הוקצו לציבור, ורק ב-42 מקרים התקיים מכרז ציבורי.

שותפויות מו"פ: ניסוי כושל

14 שותפויות מחקר ופיתוח (מו"פ) גייסו כ-600 מיליון שקלים. 5 הונפקו ב-2020 (231 מיליון שקלים) ו-9 ב-2021 (370 מיליון שקלים). אך 13 מהן הניבו תשואה שלילית של 70% בממוצע. המחקר מציין בעיות כמו חוסר שקיפות וקונפליקטים בין יזמים למשקיעים. ביוני 2021 הוחמרו דרישות הרישום, ומאז לא הונפקו שותפויות נוספות.

בניגוד לארה"ב, שם פרחו חברות SPAC (חברות "שיק פתוח" ללא פעילות עסקית), בישראל התופעה נבלמה. רשות ניירות ערך קבעה תנאים מחמירים ב-2021, כולל גיוס מינימלי של 400 מיליון שקלים והשתתפות מוסדיים של 70%. רק SPAC אחד ("איי ספאק") הונפק, גייס 400 מיליון שקלים ונמחק ב-2023 לאחר שלא השלים מיזוג.

החתמים, שאמורים להבטיח איכות הנפקות, לא עמדו בציפיות. המחקר לא מצא קשר בין מעורבות החתם לאיכות ההנפקה, וגילה שחברות ששילמו עמלות גבוהות יותר לחתמים הניבו תשואות נמוכות יותר. הדבר מעלה שאלות על תפקידם כשומרי סף ועל נגישות הציבור להנפקות לא אחידות.


גל ההנפקות לא היה ייחודי לישראל. בארה"ב חל גידול של 161% בהנפקות ב-2020-2021, ובבריטניה 360%. גם שם רוב החברות הניבו תשואות שליליות (89% בארה"ב, 87% בבריטניה), בדומה ל-80% בישראל.



תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רועי 27/04/2025 21:31
    הגב לתגובה זו
    חברה שהנפיקה לפי מיליארד שקל בנוכלות לא היה להם בכלל את המוצר שהם טענו.
  • 4.
    אטלי 27/04/2025 21:30
    הגב לתגובה זו
    תיראו מה קורה כרגע בחברת פלנטארק ואיך שודדים את בעלי המניות מהציבור בלי בושה תוך השתנה מהמקפצה של ויקטור תשובה ואלדד לוי הנוכלים. והרשות לניירות ערך לא מגינים על המשקיעים מהציבור. הם משתפים פעולה עם הנוכלות
  • 3.
    אנונימי 27/04/2025 18:42
    הגב לתגובה זו
    חבורה של עצלנים שלא מצליחים להבין את השוק ולעלות על כל הרמאים שנמצאים בשוק.
  • 2.
    יוצי 27/04/2025 13:02
    הגב לתגובה זו
    מאז ומתמיד בהשקעה בבורסה בישראל חוסר שקיפות עסקאות עם בעלי ענין חוסר שיניים של רשות ניע וענשים מגוחכים על הצווארון הלבן גרמו להפסדים למשקיעים.
  • 1.
    אנונימיARTICK19 27/04/2025 10:17
    הגב לתגובה זו
    בעוד הוא גורף מיליונים.ראו מילניום פוד טק.
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.