שעה של ציור בשבוע עם זר: מה קרה למוח כשבן 24 ובן 74 ציירו יחדחוקרים מ-ETH ציריך חיברו 61 זוגות של זרים לכובעי חיישנים ובדקו אותם שש פגישות ברציפות; הבדידות ירדה בכ-1% לפגישה והקרבה עלתה בכ-4%, בשתי הקבוצות, אבל הסנכרון בין המוחות נע לכיוונים הפוכים אצל הזוגות הצעירים ואצל הזוגות הבין-דוריים; הממצאים פורסמו בכתב העת PLOS Biology
אוזמפיק: מה שקובע הוא המינון, לא כמה שקלתם בהתחלהשלושה מחקרים תצפיתיים גדולים שפורסמו השנה בדקו את אותה תרופה בשלוש מערכות שונות בגוף, הלב, הכבד והנפש, והגיעו לאותה תוצאה: המינון שאליו הגיע המטופל חוזה את התועלת טוב יותר מכמות הקילוגרמים שירדו; החוקרים מדגישים שמדובר בקשר סטטיסטי ולא בסיבתיות, ושכל שינוי מינון הוא החלטה רפואית
83% מול 34%: מה גורם לאנשים לבחור במשימה הקשהשתי חוקרות מאוניברסיטת שיקגו ומאוניברסיטת טקסס בדקו כ-900 ילדים ומבוגרים בארבעה ניסויים, וגילו שדי בסימן הקטן ביותר לכך שמה שעשינו יישאר קיים כדי לשנות לגמרי את כמות המאמץ שאנשים מוכנים להשקיע; הממצאים פורסמו השבוע בכתב העת Psychological Science
12 אנשים, עשרה חודשים ומינוס 80 מעלות: הבעיה הייתה בדיוק ההפך מבדידותמחקר שפורסם בכתב העת PNAS עקב אחרי צוות חורף בתחנת קונקורדיה באנטארקטיקה, עם שאלונים בארבע נקודות זמן וחיישני קרבה שתיעדו אוטומטית מי היה ליד מי. ככל שהקרבה הפיזית גדלה, עלו הקונפליקטים וחוסר האמון וירדה תחושת הביצוע. במקביל הצוות התפצל בהדרגה לתת קבוצות לפי שפה ולאום
מרוק של לטאה לתרופה של מיליארדים: איך ארס הפך לעסקחמש תרופות מאושרות בארצות הברית הגיעו מארס של נחשים, לטאה וחילזון ימי, ואחת מהן פתחה את משפחת התרופות שמזיזה היום את שוק ההון; במקביל, הנסיוב שמציל חיים אחרי הכשה מיוצר בדיוק באותה שיטה שהומצאה ב-1894, ענקית תרופות נטשה את השוק האפריקאי ב-2014, ובישראל מייצרים את הנסיוב במתקן בבית קמה
ארבע פגישות ששינו זיכרון ילדות: הפחד מכישלון ירד, וההשפעה החזיקה חצי שנהניסוי מבוקר אקראי שפורסם בכתב העת Frontiers in Psychology בדק 180 צעירים בגילי 18 עד 35. הם התבקשו לחזור בדמיון לזיכרון של ביקורת מהילדות ולשנות את מה שקורה בו, בארבע פגישות במשך שבועיים. הפחד מכישלון ירד, וגם התגובות הפיזיולוגיות בזמן העלאת הזיכרון נחלשו. המדידה החוזרת נעשתה אחרי שלושה ושישה חודשים
מ-65 ל-24: כשתרופה אחת נרשמת בגלל תופעת לוואי של אחרתמחקר שפורסם בכתב העת BMJ מיפה לראשונה ברמת אוכלוסייה שלמה את תופעת מפל המרשמים. פאנל של 12 מומחים בין לאומיים, ובהם חוקרים מישראל, בנה 65 רצפים אפשריים, ומולם נבדקו נתוני המרשמים של כלל אוכלוסיית אונטריו. 24 עברו את שלושת המבחנים והוגדרו כשכיחים ובעלי פוטנציאל נזק למבוגרים
שמונה שנים, 260 ילדים: יותר מסך נקשר לעיבוד קוגניטיבי טוב יותרמחקר פיני שפורסם בכתב העת Pediatric Exercise Science מדד פעילות, ישיבה וקוגניציה מהילדות ועד גיל 15.8 בממוצע, בשילוב מכשיר מדידה ושאלון. הממצא הולך נגד הכיוון המקובל, והחוקרים מדגישים שהמפתח אינו מספר השעות אלא מה עושים בהן. במדידה המכשירית חלק מהקשרים נעלמו לגמרי
132 אלף מטופלי סוכרת: סטטינים בשנה הראשונה נקשרו ל-15% פחות דמנציהמרשמי המדינה בדנמרק אפשרו לעקוב אחרי 132,585 אנשים שאובחנו בסוכרת מסוג 2 ולא נטלו סטטינים קודם לכן. מי שהתחיל טיפול בתוך שנה מהאבחון הראה סיכון נמוך ב-15% לדמנציה בעשור שאחרי, ומי שהתחיל בין שנה לחמש הראה 10%. החוקרים מדגישים שמדובר במחקר תצפיתי שאינו מוכיח סיבתיות
שבוע עם חיישן אור על היד ו-MRI כעבור שלוש שנים: כך נראה הלב של מי שישן באורמחקר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדד חשיפה לאור לילי אצל 11,071 בני אדם, ובדק את לבם שלוש שנים מאוחר יותר. מי שנחשף ליותר משלוש לוקס, בערך שלושה נרות במרחק של כמטר, הגיע לבדיקה עם דופן מעובה בחדר השמאלי, חלל פנימי קטן יותר וגמישות מופחתת של שריר הלב. בישראל 61% מהאוכלוסייה חיים תחת שמיים בהירים במיוחד