• פרמיית סיכון (ג)
    למה הביטחון המופרז שרד: מדברים גדול ופועלים קטן

    ביטחון עצמי מופרז מפיל עסקים ועולה כסף, ובכל זאת הוא לא נעלם; מאמר חדש ב-Psychological Review מציע שהוא שרד בדיוק בגלל המחיר, כמו הזנב של הטווס, ושהוא מגיע בחבילה אחת עם שנאת ההפסד שמשמשת בלם יד נסתר; המסקנה סותרת ישירות את העצה של כהנמן להיפטר משתי ההטיות

    |13/09/2026
  • תרופות (גרוק)
    השימוש הממושך במלטונין נקשר לעלייה בסיכון לאי ספיקת לב

    ניתוח של רשומות רפואיות מ-130,828 מבוגרים עם נדודי שינה מצא שמי שהשתמש במלטונין שנה ומעלה פיתח אי ספיקת לב בשיעור של 4.6% לעומת 2.7% בקבוצת ההשוואה, עלייה של כ-90%; שיעורי האשפוז והתמותה היו גבוהים אף יותר, אבל הסייגים כאן הם מרכז הסיפור, ובישראל המצב הרגולטורי שונה מרוב העולם

    |13/09/2026
  • נשימות  (בעזרת AI)
    המחקר שמצא איך הנשיפה משנה את הנכונות לקחת סיכון

    חוקרים גרמנים סרקו את מוחם של 41 משתתפים בזמן שקיבלו החלטות שכרוכות בסיכון, פעם בנשימה רגילה ופעם בנשיפה מוארכת ביחס של שתיים לשמונה; הנשיפה הארוכה האטה את הדופק והובילה לבחירות מסוכנות יותר, והמנגנון מפתיע: לא פחות פחד מהפסד, אלא קשב מוגבר לפרס

    |13/09/2026
  • מדעי המוח (בעזרת AI)
    מה ששנים של דוחק כלכלי עושות למוח

    מחקר של יוניברסיטי קולג' לונדון עקב אחרי 2,759 בריטים ילידי 1946 ומדד את ההכנסה ואת הדוחק הכלכלי שלהם בגילים 26, 43 ו-53; מי שחווה קושי מתמשך הציג ביצועים קוגניטיביים נמוכים יותר בגיל 53, ובסריקות MRI בגילים 69 עד 71 נמצאו גם סימנים של התכווצות רקמת מוח; החוקרים מדגישים שההצטברות לאורך עשורים היא המשתנה, ולא אפיזודה בודדת

    |13/09/2026
  • אוטיזם (גרוק)
    235 נבדקים: על הרצף האוטיסטי קראו רגשות לא פחות טוב, ולפעמים יותר
    מחקר בהובלת האוניברסיטה העברית, בר-אילן וקיימברידג' בדק 235 משתתפים, 141 מהם על הרצף האוטיסטי, בשיטה שמודדת דיוק בקריאת רגשות במקום דיווח עצמי; לא נמצא פער כללי בין הקבוצות, ומשתתפים על הרצף היו מדויקים יותר דווקא מול מספרים אוטיסטיים; הממצאים פורסמו בכתב העת Molecular Autism
    |13/09/2026
  • מדעי המוח (גרוק)
    64 מוחות מבוגרים מול 483 צעירים: איזו רשת במוח נשארת, ואיזו נחלשת
    חוקרים מ-MIT ומאוניברסיטת בוסטון סרקו 64 מבוגרים בגילי 41 עד 80 והשוו אותם ל-483 צעירים, ומצאו שרשת השפה במוח נשארת זהה לחלוטין בארבעה מדדים שונים, בזמן שרשת התפקודים הניהוליים מצטמצמת ונחלשת; הממצאים פורסמו בכתב העת Nature Communications ומסבירים למה קושי באיתור מילה אינו בהכרח סימן לשחיקה של מערכת השפה
    |13/09/2026
  • שינה עמוקה  (X)
    יותר משליש הפסיקו סיוטים: ניסוי THC מול פוסט-טראומה
    ניסוי אקראי כפול סמיות שפורסם בכתב העת Nature Medicine בדק 171 מטופלים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית וסיוטים תכופים, ומצא שתרופה מבוססת THC הפחיתה את חומרת הסיוטים במידה מובהקת מול פלצבו; יותר משליש מהמטופלים דיווחו שבתום עשרה שבועות הסיוטים נעלמו לגמרי, אבל החומרה הכוללת של ההפרעה לא ירדה
    |13/09/2026
  • כלבים
    סרקו מוחות של כלבים ערים: הם מבדילים בין פחד, כעס ועצב
    חוקרים מאוניברסיטת וינה סרקו במכשיר MRI תפקודי מוחות של כלבים ערים שצפו בתמונות של פנים אנושיות, וגילו שהמוח הכלבי אינו מסתפק בחלוקה לחיובי ושלילי: הוא מייצר דפוסי פעילות נבדלים לפחד, לכעס ולעצב, ופנים שמחות מפעילות אצלו גם מרכז תגמול; הממצאים פורסמו בכתב העת iScience
    |13/09/2026
  • גיימינג אפל
    שעה ביום, 20 שבועות: מה משחקי מחשב עושים למוח, ומה נשאר אחרי שעוצרים
    68 סטודנטים שלא שיחקו קודם חולקו אקראית בין משחק אקשן למשחק קלפים אסטרטגי, שיחקו שעה ביום חמישה ימים בשבוע במשך 20 שבועות ונבדקו שש פעמים לאורך 30 שבועות עם אלקטרודות על הראש; שתי הקבוצות השתפרו, אבל המוח שלהן השתנה בדרכים שונות, והיתרון של קבוצת האקשן נשמר גם עשרה שבועות אחרי שהמשחק הפסיק
    |13/09/2026
  • רופא (בעזרת גרוק)
    סריקת הסידן בלב: כמה היא באמת מוסיפה מעבר לבדיקות הרגילות
    חוקרים מנורת'ווסטרן עקבו במשך עשר שנים אחרי יותר מ-6,000 מבוגרים ובדקו כמה ציון הסידן הכלילי מוסיף על מחשבון הסיכון הרגיל; באוכלוסייה הכללית השיפור היה זניח, אבל בקבוצת הסיכון הגבולי הבדיקה כן הכריעה; הממצאים פורסמו בכתב העת JAMA
    |13/09/2026
מציג דף 10 מתוך 34