• מחשוב קוונטי גטי תמונות
    שתי אלפיות שנייה: לראשונה נצפתה קפיצה קוונטית של צליל

    חוקרים בסטנפורד בנו תהודן מכני זעיר שהחזיק רטט שתי אלפיות שנייה, והספיקו לבצע בתוכו מאות מדידות רצופות. כך הם תפסו את הרגע שבו יחידת הרטט הקטנה ביותר האפשרית נעלמה מהמערכת, תופעה שתועדה עד היום ביונים לכודים ובחלקיקי אור בלבד. התוצאה נוגעת ישירות לאחת הבעיות היקרות של המחשוב הקוונטי

    |23/09/2026
  • גוגל מפות
    חיפש מקום לקמפינג בגוגל מפות ומצא מכתש בן 390 מיליון שנה

    ז'ואל לאפואנט, חובב אסטרונומיה מקוויבק, שם לב לעיגול מוזר בתצלומי לוויין בזמן שתכנן טיול. משלחת שיצאה לשטח אישרה מכתש פגיעה בקוטר 25 קילומטר, הגדול ביותר שהתגלה בעולם מאז 2018. לפי הגיאולוג שהוביל את הבדיקה, זו הפעם הראשונה שדיווח של אדם מהציבור הבשיל למכתש מאומת.

    |23/09/2026
  • כדור הארץ
    מאיפה הגיעו המים של כדור הארץ? מחקר חדש הופך את ההסבר המקובל
    עשרות שנים ההסבר היה שכדור הארץ נולד יבש, ושהמים הובאו אליו בידי גופי קרח מהאזורים הקרים שמעבר לצדק. מחקר חדש מראה שכמעט כל החומר שממנו נבנה הכוכב מגיע דווקא מהשכונה הקרובה, ומכאן שהמים היו כאן מההתחלה. למסקנה הזאת יש השלכה ישירה על השאלה כמה נפוצים עולמות עם אוקיינוסים
    |21/09/2026
  • קרחון ת׳ווייטס במערב אנטארקטיקה (צילום: James Yungel/Nasa)
    אנטארקטיקה צברה 695 מיליארד טונות קרח, וזאת לא בשורה טובה
    היבשת רשמה את תוספת הקרח הגדולה ביותר מאז שהמדידות התחילו, ומי שרוצה לראות בזה סוף ההתחממות ימצא את הנתון נוח. ההסבר הופך אותו למשהו אחר: הקרח לא נוסף מפני שמשהו הפסיק להימס, אלא מפני שירד יותר שלג. במערב היבשת המגמה ממשיכה להיות איבוד מסה
    |21/09/2026
  • סופה סערה רעמים נזקים
    יממה שלמה של התרעה מוקדמת יותר: המודל שמנבא הוריקנים טוב יותר מהמערכות המבצעיות
    מחקר שפורסם בכתב העת Nature מתאר מערכת בינה מלאכותית שחוזה מסלול, עוצמה וגודל של ציקלונים טרופיים בבת אחת. בתחזית לחמישה ימים שגיאת המסלול הממוצעת שלה עמדה על כ-230 קילומטרים, לעומת כ-370 במערכת האנסמבל האירופית. בעונת ההוריקנים האטלנטית האחרונה כבר השתמש בה המרכז הלאומי להוריקנים בארה"ב
    |18/09/2026
  • מימן
    הנפט החדש נמצא מתחת לאדמה? המרוץ אחרי מימן טבעי שעשוי לשנות את שוק האנרגיה

    חברות וסטארט-אפים מחפשים מימן שנוצר באופן טבעי מתחת לקרקע בעשרות מדינות. ההערכות מדברות על כמויות עצומות, והפקה באמצעות קידוח עשויה להיות זולה בהרבה ממימן ירוק. עכשיו צריך להוכיח שאפשר למצוא מאגרים עם ריכוז וזרימה שמצדיקים עסק מסחרי.

    |17/09/2026
  • שתל מוח רשתות חברתיות
    השתל שמחזיר למשותקים קול ותנועה: המוח כבר מתחיל לדבר ישירות עם המחשב

    חוקרים הצליחו להשתמש בשתל מוחי אחד כדי לפענח בו זמנית ניסיון לדבר ולבצע מחוות אצל אנשים עם שיתוק. המילים מופיעות על מסך והמחוות מפעילות דמות דיגיטלית בזמן אמת, צעד נוסף בדרך למערכות שיוכלו להחזיר יכולת תקשורת ותנועה.

    |17/09/2026
  • קלוד, אנתרופיק   (אנתרופיק)
    פי 5 במחיר בשביל יתרון של כמה חודשים: האם מודלי ה-AI היקרים מתחילים לאבד כוח?

    הפער בין מודלי הקצה של OpenAI ואנתרופיק לבין מודלים פתוחים וזולים מצטמצם במהירות, ובחלק מהמבחנים מדובר בפער של חודשים בודדים. כשמודל זול מגיע לרמה דומה בחמישית מהעלות, חברות מתחילות לשאול פחות מי הכי חכם ויותר כמה שווה לשלם עבור היתרון.

    |17/09/2026
  • DNA  (גרוק)
    מחקר חדש של מכון ויצמן מצא: לא כל מה שקורה בגוף כתוב ב-DNA

    חוקרי מכון ויצמן מצאו אלפי גרסאות של חלבונים שלא נבעו משינוי ב-DNA, אלא נוצרו בשלבים שבהם התא הופך את המידע הגנטי לחלבון. חלק מהשינויים חזרו אצל אנשים שונים והופיעו באזורים חשובים לתפקוד החלבון. הממצאים מוסיפים שכבה חדשה להבנת ההבדלים בין בני אדם ועשויים להשפיע בעתיד על חקר מחלות ועל רפואה מותאמת אישית

    |16/09/2026
  • הריון
    מה מחלה קשה בהיריון עושה למוח העובר

    הקשר בין מחלה זיהומית קשה בהיריון לבין הפרעות התפתחותיות מוכר לאפידמיולוגים עשרות שנים, וכעת מכון סאלק מציע מנגנון: מתילציית יתר חוסמת את גורם השיעתוק Tbr1 מלהיקשר ל-DNA, כך שהחלבון נוכח אך אינו מתפקד, והתפתחות תאי העצב בשכבות העמוקות נפגעת לצמיתות; מחקר בעכברים, עם סייגים גדולים

    |13/09/2026
מציג דף 9 מתוך 34