15 אלף מטופלים: סמגלוטייד נקשר לירידה של 21% באשפוז פסיכיאטרימאגר לאומי שוודי עקב אחרי כמעט 15 אלף אנשים עם הפרעה דו קוטבית לאורך 15 שנות מרשמים, והשווה כל מטופל לעצמו. בתקופות שבהן נטלו את החומר הפעיל של אוזמפיק ווגובי, הסיכון לאשפוז פסיכיאטרי ירד ב-21%. שתי תרופות אחרות מאותה משפחה לא הראו הבדל, והחוקרים מדגישים שמדובר במחקר תצפיתי בלבד
1.14 מיליון איש: כמה מהאישיות באמת כתובה בגניםהמחקר הגנטי הגדול ביותר שנעשה על אישיות אנושית פורסם בכתב העת Nature ואיחד 46 מאגרי מחקר. הוא זיהה 1,260 וריאנטים שקשורים לחמש תכונות האופי, כשני שלישים מהם חדשים, אבל כולם יחד מסבירים כ-13% מההבדלים בין בני אדם. מחקרי תאומים מדברים על 40% עד 60%, והפער הזה הוא הסיפור האמיתי
מדע עטלף אחד חי 7 שנים והשני 50: מה בגנום נקשר לאריכות ימיםחוקרים מאוניברסיטת ברקלי ריצפו שמונה גנומים של עטלפים והריצו ניסויים על תרביות תאים מ-259 פרטים. המין המאריך ימים הגיב לנזק ב-DNA בדיוק הפוך מהצפוי: במקום להפעיל תיקון הוא הגביר את הגנים שמחסלים את התא הפגום, בדיוק כמו הפיל. הממצא השני מחבר בין גנים של הזדקנות לגנים של התמודדות עם וירוסים
חודש עם מטהר אוויר בבית: מעל גיל 40 המבחן הקוגניטיבי היה מהיר ב-12%ניסוי מוצלב שפורסם בכתב העת Scientific Reports עקב אחרי 119 משתתפים שגרים ליד עורקי תחבורה. מטהר HEPA הוריד את החלקיקים בבית ב-52%, ומעל גיל 40 מבחן הגמישות המחשבתית הושלם ב-54 שניות במקום 61.4. החוקרים מדגישים שהמעקב נמשך חודש בלבד, ושפחות מעשרה משתתפים היו מעל גיל 60
מי רץ להציל ומי ממשיך הלאה: מחקר ישראלי-גרמני מצא את ההבדל ב-15 גניםחוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מיינץ אספו שבע מושבות של נמלת מדבר מחולות תל ברוך, קשרו פועלת אחת לקרקע וצפו 15 דקות. חלק מבנות המושבה חפרו ונשכו עד שהשתחררה, אחרות התקרבו והמשיכו הלאה. גודל הגוף ומאגרי השומן לא הסבירו את הפער, פעילות הגנים במוח כן
גיל ביולוגי צעיר ב-23 שנה: מה מצאו בגוף של בת 117המחקר המקיף ביותר שנעשה על אדם שחצה את גיל 110 פורסם בכתב העת Cell Reports Medicine, והוא מבוסס על דגימות שמסרה מריה בראניאס לפני מותה בגיל 117; שעונים אפיגנטיים הציבו את גילה הביולוגי ביותר מ-23 שנה מתחת לגילה האמיתי, ובמקביל נמצאו אצלה טלומרים (קצוות DNA קצרים במיוחד וסימני הזדקנות במערכת החיסון. החוקרים מגדירים זאת כפילות מרתקת, ומזכירים שמדובר באדם אחד
אור קטן בחדר השינה נקשר לשינוי במבנה הלבמחקר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדד את החשיפה לאור אצל 11,071 משתתפים באמצעות חיישן על פרק היד, וכשלוש שנים אחר כך סרק את ליבם ב-MRI; מי שנחשף ליותר משלושה לוקס בלילה, בערך עוצמת מסך טלפון עמום, הציג מסת חדר שמאל גדולה ב-2.4%, דופן עבה ב-1.5% וירידה של 1.9% במדד ההתכווצות. בניתוח מקביל על יותר מ-73 אלף נבדקים נמצא סיכון גבוה ב-29% לאי ספיקת לב
שתי דיאטות עמדו בהנחיות הבריאות - באחת הירידה במשקל הייתה כמעט כפולהבניסוי מבוקר, תפריט המבוסס על מזון שעבר עיבוד מועט הביא לירידה של כ-2% במשקל בשמונה שבועות, לעומת כ-1% בתפריט אולטרה-מעובד. התוצאה מעלה שאלה שחורגת מספירת קלוריות: איך המרקם, ההרכב והנוחות של המזון משפיעים על הכמות שנאכלת
שמונה שבועות של מיינדפולנס מול ציפרלקס: מה באמת נבדק במחקר על חרדה?ניסוי אקראי מצא שתוכנית מסודרת של מיינדפולנס עמדה במבחן שנועד להשוות את יעילותה לאסציטלופרם. מאחורי התוצאה עומדים מפגשים ארוכים ותרגול ביתי יומיומי. השאלה המעשית היא למי המסגרת הזאת מתאימה, וכמה זמן ומשאבים דרושים כדי להתמיד בה
הליכה, משקולות או יוגה: מה באמת עוזר לדיכאון?סקירה של 218 מחקרים מצאה שפעילות גופנית יכולה להפחית תסמיני דיכאון, עם תוצאות מבטיחות להליכה, ריצה, אימוני כוח ויוגה. האתגר הוא להפוך פעילות שנמצאה יעילה במחקר לשגרה שאדם עם דיכאון מסוגל להתחיל ולהמשיך בה